בתשובה לארז לנדוור, 21/07/15 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואו, כמה היגדים לא נכונים הצלחת להכניס בתגובה אחת קצרה. א. לא אכנס לקורה מחוץ לשכונתנו, העובדה שיש עוד עמים שחטאו באימפריאליזם (וחלקם, כמו הגרמנים, נענשו על כך בגירוש מהאדמות אותן כבשו) לא מצדיקה את חטאי האימפריאליזם הערבי. ב. לעם היהודי תפישה לאומית מימי קדם ("וידבר משה והכהנים והלויים אל כל ישראל לאמר: הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם" - דברים כז ט). גם לעמים אחרים באזורנו (למשל היוונים) היתה תפישה לאומית עוד בתקופה הקלאסית (ע"ע פרימורדיאליזם [ויקיפדיה]). העובדה שהלאומיות לא הגיעה לאזורים המפותחים פחות כמו אירופה המערבית, הפיאודלית באופייה, אלא רק אלפי שנים אחרי כן אינה מעלה ואינה מורידה. היחידים בסיפור הזה שתפישתם הלאומית מזוייפת הם הערבים הקוראים לעצמם "פלשתינאים" שאינם אלא צבר של שבטים וחמולות מרחבי המזרח התיכון (כמו אחמד טיבי שמשפחתו הגיעה מדמשק במאה ה19, חנין זועבי שמשפחתה הגיעה מהגדה המזרחית במאה ה18, ועפו אגבארייה שמשפחתו הגיעה מאזור גבול סעודיה-תימן במאה ה18) שהגיעו לכאן במסגרת הכיבוש הערבי האימפריאליסטי, וש"תנועתם הלאומית" אינה אלא פבריקציה שמטרתה האמיתית השבת ארץ ישראל לחיק האימפריה הערבית, כפי שגם שהודה בכך עזמי בשארה ("אין עם פלסטיני...יש אומה ערבית... זו המצאה קולוניאלית palestinian nation"... מתי היו פלסטינים?... עד המאה ה19 היתה דרום סוריה הגדולה") ג. הציונות עצמה ("שיבת ציון") קמה כ-1,000 שנה לפני שהכובש הערבי הראשון דרך על אדמת ארץ-ישראל. ועובדה היא כי עמים אחרים שהוגלו באותה תקופה (כמו הפלשתים, שהוגלו בידי נבוכדנצאר באותה תקופה של גלות יהודה) וחסרו את הזהות הלאומית - לא התאמצו לחזור לגבולם ולחדש את קיומם כעם. ד. אל תיתמם, הכינוי "החבר הדמיוני שבשמיים" אינו אלא פרובוקציה טרוליסטית מכוונת וצינית כלפי המאמינים בקב"ה, אין לה שום מטרה מלבד זאת, מכיוון שנושא ההבטחה האלוקית כלל לא עלה בדיון עד לאותה נקודה. מכיוון שטחו טיעוניך, אתה מנסה להסיט את הדיון לפסים של התלהמות חילונית-דתית. לא אתפס למלכודת זו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''הנשיא אובמה צדק כאשר התייחס לישראל כמולדת של העם היהודי, כפי שהוא התייחס למדינה פלסטינית עתידית כמולדת של העם הפלסטיני.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא התכוונתי לגרמניה של התקופה המודרנית. כוונתי היתה שבעת העתיקה ובימי הביניים היתה נדידה מסיבית, מלחמות וכיבושים של שבטים גרמאניים ועל סמך זה קיים היום עם גרמני. ב. העם היהודי איננו אלא עם הקהילות היהודיות שבתקופה המודרנית חלק קטן מאוד ממנו סיגל לעצמו תפיסה לאומית בהשפעת עמי אירופה ומצב פרוטו-לאומי שחלקו חי בתוכו. העם בימי המקרא הוא התפתחות של ממלכות ישראל ויהודה שהושלך בדיעבד לאחור. בקרב הפלסטינים יש כמובן צאצאי מהגרים (כמו בכל מקום) אבל הבסיס שלהם הוא תושבי הארץ שהמירו את דתם ואימצו את שפת השליטים בשלב מסוים. ג. שיבת ציון היתה עלייה של ראשי דת על מנת להקים מחדש מקדש דתי ועבודת הפולחן הכרוכה בו ולא תנועה לאומית התובעת הגדרה עצמית. ללא הדת היהודית החדשה שהתפחתה בבבל (על בסיס הדת היהוהיסטית המקראית), גולי יהודה היו נעלמים בקרב הבבלים כמו גולי ישראל ולא היתה מתרחשת שום שיבת ציון. ד. התכוונתי למה שאמרתי. גם בלי להיכנס לשאלת האמונה, עיקרי התפיסה הציונית רעועים מאוד מבחינה היסטורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חלקים גדולים בעם הגרמני גורשו משטחים באירופה לאחר מלה"ע II, גם משטחים שהם נדדו אליהם/כבשו אותם מאות שנים לפני כן. ב. פשוט לא נכון, ערביי א"י שמוצאם בילידי הארץ שהתאסלמו הם מיעוט שבמיעוט (חמולה אחת בלבד - חמולת מח'אמרה שבכפר יטא), והם היוצא מהכלל המעיד על הכלל - שאר הערבים בא"י המערבית הם צאצאי כובשים ומהגרים, ודבר זה נחקר והוכח ע"י המזרחן ד"ר שלמה אריה בן-אלקנה ז"ל, שסקר למעלה מ-800 כפרים ערביים ברחבי ארץ-ישראל המערבית, בשנות ה40 של המאה ה20, והעלה בממצאיו שרובם המכריע של הערבים הם ממוצא זר. כדוגמא הביא בן-אלקנה את אום אל-פאחם, שאותה חקר בשנת 1943: מתוך 2,800 התושבים, היו 1,400 ממוצא מצרי, כ-900 מחצי האי ערב, ו-500 מהגדה המזרחית. ג. בשיבת ציון עלו 50,000 יהודים לארץ, רובם הגדול עניים, הכהנים שעמדו בראשם היו מיעוט בכלל זה, וכידוע סופה של שיבת ציון בחידוש הריבונות היהודית (ולא רק חידוש הפולחן) בא"י. ד. כוונתך היתה ברורה קודם, וברורה גם עכשיו. לא אפול למלכודת הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |