בתשובה לעמית מנדלסון, 15/04/02 8:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולמה לא "ברור שישראל חייבת לדרוש גבול המתבסס על 11 ביוני 67' או על 74', שנותן לנו עוד מאות קמ"ר[*] בשטחים אסטרטגיים ברמת הגולן ובאזור שיפולי החרמון"? רק בגלל ש"קווי 74' לא מהווים בעיני הסורים בסיס לגבול שלום"? ואם תקום ישראל ותודיע שקווי 23/49/יוני 67 לא מהווים בעיניה שלה בסיס לגבול שלום? האם הסורים ימהרו וישנו את עמדתם בהתאם? ובכלל, עד כמה שידוע לי, מו"מ מתנהל בד"כ באופן הבא: כל צד מציג את עמדת הפתיחה שלו, שהיא בעיניו הפתרון הנכון והצודק. (אף צד לא מציג "דרישות" - זה מתכון בטוח לכישלון). בהמשך יש תהליך של מיקוח, שבסופו בדרך כלל מתקבלת עמדה שהיא איפושהו בין עמדות הפתיחה של הצדדים. ושאלתי היא: מדוע עמדת הפתיחה של ישראל צריכה להיגזר מעמדת הפתיחה הסורית? למה שלא נקבע בעצמנו את עמדת הפתיחה שלנו על סמך מה שהוא (בעינינו לפחות) צודק ונכון? קווי 74' ברמת הגולן עונים על כל התנאים הנדרשים: - הם מעוגנים כבר בהסכם קיים - הם מבטאים מציאות צבאית ודמוגרפית - הם משקפים אמת היסטורית (לישוב היהודי בגולן היסטוריה ארוכה בהרבה מלזה הסורי) - הם בני-הגנה לשני הצדדים (לנו יתרון גובה קל שמאוזן ע"י מרחבים גדולים יותר בצד השני). אינני בטוח שנוכל לשכנע את הסורים להשאר בקווים אלה כמו שהם, אבל אינני רואה סיבה לסגת מהם עוד בטרם החל המו"מ. ---------- [*] אין לי כח לחשב את זה בדונמים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שטח ישראל מעבר לקו הירוק בגולן. השטח כמעט חופף לקווי 11.6.67 שתי חריגות (לרעת קווי 67'): 1. העיר קונייטרה 2. צומת רפיד - הנקודה המזרחית ביותר של הגולן. שני שטחים אלו שאינם נמצאים כיום בריבונות ישראל מסתכמים בכמה אלפי דונמים (פחות מ-10 קמ"ר). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |