בתשובה לארז לנדוור, 13/07/15 8:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז אולי נתקלנו בשגיאה אסטרטגית מספר שתיים - אי החזרת עזה למצרים בהסכמי השלום. אני מנסה להבין את ההגיון מאחורי מי שאת ימית פרק אבל על עזה התעקש, ומוחי לא מצליח לחשוב על שום רציונל שכזה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא מוסבר בלינק - בגין לא רצה נוכחות מצרית בתחומי ארץ ישראל, השקפה הגיונית אם מתעלמים מהגורם הפלסטיני (וגם אם לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי עזה היא בתחומי ארץ ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי לא? (שים לב - לא דיברתי על 'מדינת ישראל') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי אפילו בימי התנך העליזים שלטו בה פלישתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועד כמה שזכור לי, כשהתורכים והבריטים קבעו את קו הגבול בין ארץ ישראל למצרים ב1906, היא היתה בצד התורכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא זוכר נכון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא נכון? רצועת עזה של היום נכללת בצד התורכי של המפה. כשאלנבי נלחם בארץ ב1917 הוא בין השאר כבש את עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהתכוונת לרפיח. עזה כמובן היתה בצד הטורקי (תורכי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תלוי אם את מעדיפה את הכתיב הטורקי או הכתיב הערבי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכתיב הטורקי או הקטיב התורכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון, עד שדוד סיים איתם? כי איפשהו אחרי ימי דוד לא שומעים מהם בתנ"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי שמסופר שמישהו ממלכי ישראל ונביאיה, גם הרבה אחרי דויד, הסתובב בפאבים של עזה תחתית. אתה מוזמן להביא מובאות שמראות אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מסופר על סכסוכים עם האומות השכנות. עמון, מואב, אדום, ארם ומצרים. לאן נעלם אפי איתם? אה... סליחה. לאן נעלמו הפלישתים? לאורך תקופת השופטים עד ימי דוד המלך, כל הזמן הם מסוכסכים עם בני ישראל ונלחמים בהם. פתאום נגמר? מה קרה? גם אין איזכורים שמישהו ממלכי ישראל ונביאיה הסתובבו בין צרעה לבין אשתאול. זה אומר שבני ישראל לא גרו שם? או אולי, מלכי בית דוד התרכזו בעיקר בירושלים, ומלכי ישראל התרכזו באזור השומרון. אין לנו כל כך הרבה מידע על המקומות בהם הסתובבו הנביאים. רק זעיר פה זעיר שם. גם אין לנו רשימה ארוכה ומפורטת של כל המקומות בהם התהלכו הנביאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הנביאים, הבולס הידוע, ניבא ש: "הִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן, וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל-עֶקְרוֹן, וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים". כלומר: בזמנו אשדוד, אשקלון ועקרון היו ערי הפלישתים (גת נחרבה קצת לפני כן). נחמיה כבר מקט ש"גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות (אַשְׁדֳּדִיּוֹת), עמוניות (עַמֳּנִיּוֹת), מוֹאֲבִיוֹת. וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית..." - כלומר אצלו אין "פלישתית" ויש "אשדודית". כל זה מעיון חטוף בוויקיפדיה, בפרט: תל אשדוד [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר בי. דוד לא סיים איתם. אם כן, למה הם הפסיקו להלחם בישראל כל אותן השנים, ולמה שלמה שאהב נשים זרות לא אהב נשים פלישתיות, אבל את כל השאר כן? מי חכם וישיב לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. דוד לא השמיד אותם אלא רק הכניע אותם ושבר את איחודם ואת רצונם להילחם, מימי דוד הם מתפקדים כערים נפרדות ולא כברית מאוחדת. 2. בניגוד לכל העמים שישבו כאן, מוצאם של הפלשתים היה אירופאי - יווני, ולכן נחשבו זרים ("אלופילי" בתרגום השבעים). מכאן גם שמם - פלשתים (מלשון פולשים) 3. מי ש"סיים" איתם היה נבוכדנאצר, שהגלה אותם לבבל כמה שנים לפני גלות יהודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז את/ה1 אומר/ת שלאורך כל ספר מלכים לא שמענו מהם בגלל שכערים נפרדות לא היה להם כוח לאיים על מלכי יהודה וישראל? ______________ 1 למען הסדר הטוב2, יתאפשר לי לדעת האם מדובר בזכר או נקבה? 2 כדי להקל על המשתתפים בדיון להשתמש בלשון הפניה הנאותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי, על מי נאמר "ויצא, וילחם בפלשתים, ויפרץ את-חומת גת ואת חומת יבנה, ואת חומת אשדוד; ויבנה ערים, באשדוד ובפלשתים."? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |