|
||||
|
||||
בדיוק על הטיעון הכמו אובייקטיבי אני חולק. לכותב המאמר יש תפיסה אפריורית לגבי נזקו של משא ומתן, ולפיכך לגבי כל הסדר שלום. אפילו נקבל את הניתוח שלפיו בתנאים הקיימים יש להימנע מכל יוזמה לקראת שלום עם הפלסטינים (ניתוח שהוא שגוי בעיני ברמת הקונספציה ומבוסס, לדעתי, על פרשנות שגוייה של עובדות ומהתעלמות מעובדות שאינן עולות בקנה אחד עם הטיעון הבסיסי) - אפילו כך, הניתוח הזה איננו מתייחס לסיכוי שתהליך משא ומתן לשלום עשוי לייצר דינמיקה שתשנה את המצב הקיים גם בדעת הקהל וגם בגישת ההנהגות לסכסוך. התנאים לשלום אינם מבשילים מאליהם לא היום ולא בעוד שלושים שנה. צריך לעשות מעשים, ליזום, להידבר - על מנת שיבשילו. התפיסה של ''שב ואל תעשה'', כי ''אין מה לעשות'' לא מקובלת עלי. אני סבור שהיא משקפת כשל לוגי, וחשוב מזה - כשל מוסרי. |
|
||||
|
||||
אולי זו תפיסה שנובעת מנסיון אמפירי? כמעט כל מה שהזכרת בתגובה שלך מבוסס על הכרזות פילוסופיות של 'זה לא מקובל עלי' ו'כשל לוגי' ועל ספקולציות לגבי 'הסיכוי לדינמיקה חדשה שתשנה את המצב הקיים'. כאילו בתיאוריה עסקינן ולא במציאות מורכבת רבת שנים, נסיונות ונתונים מהשטח. מקריאת התגובה שלך נראה לי שזר ממאדים שהיה קורא אותה, היה משוכנע ש'תהליך משא ומתן' זאת קונספציה חדשנית שמעולם לא נוסתה כאן, ושום דבר לא היה רומז לו שתהליך כזה, בהפסקות, כבר נוסה יותר מעשרים שנה בגרסאות שונות. אולי, כמו שרמזת בסוגריים, יש לך נתונים לתמוך את ההשערות שלך? זה פשוט נשמע לי דיון יותר מעשיר מאשר התחרות של מי הספקולציה הגדולה יותר. |
|
||||
|
||||
אוסקר ווילד אמר פעם משהו כזה: "אנשים נוטים לקרוא לשגיאותיהם 'ניסיון' " - הימנעות ממשא ומתן אף לא פעם יכולה להיות פרי ניתוח אמפירי. הסתמכות כזאת היא תוצר של הלוגיקה הבאה: היה בעבר משא ומתן - והוא נכשל (ואפילו היו משאים ומתנים אחדים) - מסקנה: גם משא ומתן להבא אמור להיכשל. בחינה אמתית היסטורית - בוחנת את כישלונות העבר כדי ללמוד מהם לקח לגבי העתיד. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. ההצגה שלך כאילו בצד אחד יש בחינה אמפירית, דהיינו אובייקטיבית - ומן הצד השני איזו ספקולציה אישית, היא חסרת בסיס. התפיסה שלכאורה מדברת על "ניסיון" היא ספקולטיבית באותה מידה, ואפילו יותר מכך. מכל מקום, אנחנו עוסקים בהשקפת עולם לגבי המציאות ולא במציאות עצמה. |
|
||||
|
||||
יש לי העדפה ברורה להשקפות עולם שמתחשבות בנתונים מהמציאות כדי להגדיר את עצמן, ובעת הצורך אפילו לשנות את עצמן. כאלה שמתבססות על אקסיומות ולא נותנות למציאות להטריד אותן ויהי מה אינן כוס התה שלי, לא כשהן נקראות סופר מיתרים ולא כשהן נקראות בייליניזם. |
|
||||
|
||||
במה השקפת העולם שלך "מתחשבת יותר בנתונים" מאשר שלי? מעבר לשאלה - באילו נתונים המדובר, ואיזו פרשנות ניתנת להם. ואני מתייחס לנתונים ממשיים, לא להמצאות לצורך חיזוק עמדה אפריורית. |
|
||||
|
||||
לא מדובר על שלי, מדובר על זה שעד כה במאמר ובדיון הזה דב טרח והביא שלל נתונים פוליטיים והיסטוריים כדי לחזק את הההשקפה שלו, ואצלך לא ראיתי הרבה כאלה. |
|
||||
|
||||
אין בעיה לפרט נתונים. אני כותב תגובה למאמר בלבד, וחולק על השקפת העולם ועל הנתונים לכאורה שאמורים לחזק אותם. אני חולק בעיקר על ההעמדה כאילו מדובר במציאות, בעוד שמדובר בפרשנות שגוייה לדעתי. ואשר לדעתי המנומקת - עליה אני יכול רק להתייחס בעקיפין במסגרת התגובות כאן, ולכן השאלה מה עדיף לא רלוונטית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |