|
||||
|
||||
אני לא חושב שהמילה "אלוהים" היא עד כדי כך גמישה. בדיון רציני אי אפשר להדביק את המילה "אלוהים" לשעון שלי. מישהו יכול לטעון "השעון של ירדן הוא אלוהים", ואני חושב שהשעון שלי קיים, אבל זה לא דיון מעניין, כי הוא לא משתמש נכון במושג "אלוהים". נכון שהמושג "אלוהים" או "אל" שביחס אליו ההשקפה שלי התגבשה הוא זה שמוכר לנו מהדתות המונותאיסטיות ומהמיתולוגיה היוונית ודומותיה, ובאלים כאלה ברור לי שאני כופר (וכנראה גם אתה). אם בתרבויות אחרות, או במסות פילוסופיות (ע"ע שפינוזה) יש מושגים שיש להם איזושהי חפיפה עם זה אז אני סמוך ובטוח שלפחות במה שנוגע לחפיפה הזו אני לא אאמין. אני לא יודע באילו טקסטים משתמשים ב"אלוהים" עבור מושגים של בודהיסטים ודאואיסטים; יכול להיות שהשאלה "האם הם מאמינים באלוהים" היא קשה, אבל זה לא משנה לענייני: אני לא בודהיסט ולא דאואיסט. אתה כן? אתה חושב ברצינות שאולי יש איזה Xיזם אחר שאולי הוא נכון ושיש מקום בו לאל? |
|
||||
|
||||
שפינוציזם? הענין הוא לא שיש להם איזושהיא חפיפה עם המושגים שאתה מכיר, אלא שהם מגדירים מחדש את מושג האלוהים. ובאופן מסוים יש להם, כמו שכבר אמרתי, סתירה עם האלים שאתה מכיר, לא חפיפה. אתה שואל אותי שאלה פילוסופית, ולכן זה לא משנה אם אני בודהיסט או דאואיסט, אם ברמה הפילוסופית אני מכיר מספיק הגדרות של אלוהים מתרבויות שונות ופילוסופיות שונות, מערביות, מזרחיות, צפוניות או דרומיות, וחלקן כמו דוגמת השפינוציזם אבל גם אחרות מגדירות הגדרות יותר רחבות או שונות ממה שאתה מכיר, אז זה מחייב אותי להתייחס גם אליהן. דוקא בגלל ההגדרה הכל כך רחבה וקשה של אתאיזם לדעתי. ושפינוזה או האופנישדות ההודיות או הקאנון הבודהיסטי זה לא איזה משוגע חד פעמי שמגדיר את השעון של ירדן כאלוהים כמו שאתה מציג את זה. אני לא מבין במה ערכם פחות משל הרמב"ם או התנ"ך או האיליאדה. |
|
||||
|
||||
התשובה האישית שלי ל-"האם אתה מאמין באלוהים?" היא "מה זה 'אלוהים'?". לא רק שיש בליונת'אלפים תפיסות שונות של "אלוהים", שכולן - כפי שאתה כותב - סותרות זו את זה באופנים שונים, אלא שגם אף אחת מהן לא באמת מגובשת בפני עצמה. אם לכך אתה מכוון כשאתה אומר שאינך אתאיסט (כי איך אתה יכול לומר שאינך מאמין ב-'אלוהים' כשלא ברור אפילו מה זה), אז אני שותף לסנטימנט שמנחה אותך, ובכל זאת רואה בעצמי אתאיסט. ראשית, מכיוון שהכפירה שלי היא ככל הנראה "חזקה" יותר מאתיאזם, ולא "חלשה" ממנו. אני אפילו לא מצליח להגיע לכדי כפירה אונטולוגית, מכיוון שעוד קודם לכן אני מגיע לכדי כפירה סמנטית: אני לא מאמין בקיומו של המושג בו האתאיסט כופר :) ואם זה המצב, אז מה אכפת לי להודות, לשם הפשטות ולמען התקשורת, שאני סתם אתאיסט? ושנית, מכיוון שאני אכן כופר בתאיזם, ולכן - מילולית - אני אתאיסט. הסיבה שכל התפיסות האלה (בודהיזם, דאואיזם, יהדות, סיינטולוגיה...) - על אף שהן סותרות זו את זו - מזוהות כ-"מאותו סוג", היא שיש להן בכל זאת גרעין משותף אותו אני פוסל קטוגרית. בעיני, ובאופן גס, הגרעין הזו הוא "אמונה בתכליות מטאפיזיות". למשל אני חושב שהמשפט "העולם נברא ברצון האל" אינו נכון, ולא משנה איזו הגדרה תחליט לייחס למילה "אל" (אפילו "השעון של ירדן" לא יעבוד כאן). ולמשל כל הצדקה לטענה נורמטיבית הנסמכת על איזשהו "רצון", "אמת מידה" או "תכלית" שמחוץ למציאות, היא מגוחכת בעיני בלי קשר לפרטיה הספציפיים. |
|
||||
|
||||
אני חותם בלב שלם על המשפט הראשון שלך. וגם על הפסקה השנייה. וגם על ענין הכפירה הסמנטית (כבר אמרתי לירדן שבעצם יש כאן שאלה סמנטית אם אני לא טועה). למען הפשטות והתקשורת כבר הודיתי שאני אתאיסט ('חלש'). אבל חלק מהסיבה לדיונים באייל זה גם כדי לתאר את המורכבות ולא רק את הפשטות. למען המורכבות וחשיפת תפיסות מוטעות, פתחתי את הוויכוח הזה מול הקרנף, שתפיסתו רחוקה שנות אור ממה שאתה מתאר בפסקה השנייה שלך, ואפילו אחרי עשרות תגובות לא בטוח שהוא באמת ירד לעומקה והבין אותה עד הסוף. המוטיבציה העיקרית שלי היא אכן הוקעת או חשיפת הבלבול בשימוש במושג שעולה שוב ושוב כשדתיים משתמשים בו. אז אחרי שהסכמנו על העקרון, או לפחות באופן הכי קרוב להסכמה עם עמדותי בפתיל עד כה, רק ניטפוקון: המשפט "העולם נברא ברצון האל", עבור שתי התפיסות הראשונות בסוגריים שלך1, הוא מה שקרוי Not even wrong, מאחר והוא בכלל לא חלק מעולם המושגים שלהן. אני אפילו לא בטוח באשר לתכליות המטאפיזיות שלך (ושוב אפשר רקורסיבית לצלול לשאלה 'מה זה?'). אבל זה כבר ממש בשולי השוליים. 1 לפחות בחלק מהותי מהפלגים שלהן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |