בתשובה לאביר הקרנפים, 03/07/15 2:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
_______________ שכם פעל לפי הנוהג המקראי, שגם בא לידי ביטוי בחוקי התורה. לדינה עצמה, סביר להניח שהיה מוטב להשאר כאשתו של שכם מאשר להשאר עזובה ושוממה בבית אביה12. צא וראה מה ההבדל בין פלגש בגבעה למעשה דינה ושכם. במעשה דינה יש אונס. בידי נבז אחד. בפלגש בגבעה יש אונס קבוצתי. במעשה דינה הנערה חיה. בפלגש בגבעה אנסו אותה עד שמתה3. במעשה דינה הנבז מוכן לשאת את הנאנסת, ולשאת בהשלכות הכלכליות והפיזיות (מוהר גבוה, הפחתת ההנאה המינית של כל בני עירו). בפלגש בגבעה הנבלים לא מוכנים לשאת בהשלכות, אין שם שום הצעות לסולחה או פיצוי. האמת גם שאין כל כך מה לפצות, אחרי שאונסים אשה למוות. במעשה דינה יש הסכם וברית. בני יעקב לא באו לאנשי שכם ואמרו - הבו לנו את ראשו של שכם על מגש. אנשי שכם כרתו אתם ברית בהתאם לדרישותיהם. בפלגשה בגבעה אין - אנשי ישראל באים ודורשים מבני בנימין להסגיר את הנבלים. במעשה דינה יש התנפלות של חמושים על אנשים שלא מסוגלים להלחם באותו הרגע, בהתאם לדרישותיהם-הקודמות של אותם החמושים. בפלגש בגבעה יש מלחמה הוגנת. קוי דמיון בין מעשה סדום לבין פלגש בגבעה - יש המון. בין מעשה דינה לפלגש בגבעה? לא ממש. 1 כך על סמך פשוטו של מקרא. וכצעד מנע למדרשים שבטח תביא לי - לא, אני לא חושבת שהיה עדיף לה להנשא לאלמן מזדקן וטראומטי שלא היה ולא נברא אלא משל היה. 2 ואני מקווה מאוד שלמירה מגן לא היה על מה להסתמך עם ה"שמישה" שלה ככינויה לדינה בסיפור "אני דודתה של שֶֺרח ורחל היתה דודתי" שיצא במסגרת "קוראות מבראשית". פרשנויות חז"ל שאני מכירה למעשה דינה בעייתיות-משהו דיין, בהיותן הגרסא המדרשית ל"אשה עברה במעבר חציה, דרסה אותה טקסי, משאית התנגשה בטקסי מאחור - מי אשם?". 3 ואפרופו נבז, גם הלוי מהר-אפריים לוקח בנבזות את שכם בן חמור. לא רק אנשי בנימין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נניח לרגע שחוקי המקרא בנוגע לאונס, היו גם חוקי המקום בשכם. אבל אף אחד לא שפט את שכם. אף אחד לא שאל את דינה אם היא רוצה להנשא לאנס, או מעדיפה להשאר עזובה ושוממה בית אביה1. הוא אנס אותה כי חשק בה, והציע לקחת אותה לאישה כי חשק בה. לאורך כל הסיפור הוא עושה רק מה שהוא רוצה. ניתן לדקדק בהבדלים שבין מעשה פילגש בגבעה למעשה דינה ושכם. בשורה התחתונה, במעשה פילגש בגבעה לא יצאו למלחמה בשבט בנימין, אלא בגלל שסירבו להסגיר את הפושעים למשפט. ולכן ההקבלה מתבקשת. אז במעשה דינה האנס מוכן לשאת את הנאנסת. אבל לא כקנס ועונש, אלא כדי להגשים את רצונו מלכתחילה - הוא חשק בבת יעקב. תנו לי אותה בטוב, ואם לא... לשאת בהשלכות הכלכליות והפיזיות, אני לא רואה פה קשר למשפט אונס. המוהר נקבע על ידי אבי הנערה בהתאם לצורה שבה הוא רואה את שווי הנערה. נערה יפה ממשפחה טובה ומכובדת, מן הסתם שווה מוהר גבוה. על אחת כמה וכמה במקרה שבו אבי הנערה לא רוצה להשיא אותה למחזר הנמרץ. הפחתת ההנאה המינית היא חלק מהרצון של אנשי העיר להיחשב כחלק מהשבט הנכבד ממנו בא יעקב. אין כאן קשר לקנס על האונס. לו היה מוכן לשאת בהשלכות, היה ניצב למשפט. הוא לא ניצב למשפט. ומסתבר שאילו היו דורשים בני יעקב משפט, או שהיו מסרבים להם או מטים משפט - "כי הוא נכבד מכל בית אביו" בפילגש בגבעה היה צבא גדול פי 10 שהיה בכוחו לדרוש משפט מבני בנימין. במעשה דינה יש משפחה אחת שאין בכוחה לדרוש משפט מעיר שלמה. לכן כפי שכתבתי קודם - לדרוש משפט מאנשים שלוקחים מה שבא להם וזוממים לקחת עוד ככל שיבוא להם, אלה מותרות שמשפחה אחת לא יכולה להרשות לעצמה. איפה זה יגמר? ________________ 1 צר לי לאכזב אותך. אבל דווקא המדרשים שבהם נתקלתי ציינו שהיא פחדה לעזוב את בית שכם גם בגלל החרפה וגם כי תישאר עזובה ושוממה2. 2 בילדותי קראתי את הספר "סופה בין דקלים", המתאר את חייה של משפחה יהודית בעיראק בזמן המרד הערבי והמהומות שבין מלחמות העולם. גם שם במהלך המהומות נאנסו יהודיות רבות, ובספר3 נכתב שרבות לא חזרו אל ביתן. חלק כי לא נתנו להן, אחרות מחמת הבושה. 3 שאין לי מושג עד כמה לקבל את זה כמקור היסטורי אמין, אבל זה מסתדר עם התמונה הכללית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
12 שלא לדבר על דעת ר'יודן ורב הונא | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |