 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתן יונתן כתב גם כן שיר לזכרה של גייל רובין. השיר הולחן ע"י שפי ישי ומפיע באלבומו "אהבה ושנאה". בעיני הוא מאוד יפה ולכן אביא אותו כאן. אני מתנצל על הכתיב החסר ועל העדר הניקוד. והרתם היה מלבין והרתם היה מלבין והולך לאיטו לארך הדרך תל אביב עטופה ערפל, ירושלים רחוקה מישהו אולי לא יגיע לסוף החרף הזה, לשומקום. דם הולך ודם בא והארץ לעולם עומדת. אתמול נורתה בלבה צלמת אחת יפת-תאר שחמדה זהב-דיונות ופריחה אצילה של שקנאים משמורת הטבע של מעגן-מיכאל, איך שהיא מבריחה במעופה עננים ומפזרת להקת עמודי חשמל במסעה אל סעודת-הקדש החרפית בברכת הדגים הרדומה. לא לכך נתכונתי מלכתחילה; טיוטה זו נרשמה בראשית החרף. נצנים ראשונים של כפור פקעו באויר. הירק הימי של הרתם התנשב גלים גלים ברוח החופית. רציתי להשאיר אחרי בצוק העתים ודוי קצר על אהבת רתם ועל הצרך בכתיבת שירים. חשבתי שיפי יוכל להגן עלינו ועל הילדים מאש ומקרח שאותה כסיפה עדינה של פרח לארך הדרך והארץ האחת שנשארה ורתם חולות מדברי ויפיו הנורא, חשבתי |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |