בתשובה לאריק, 30/06/15 7:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אני מצדד בתהליך שבסופו האוכלוסיה הערבית ביהודה ושומרון תזכה לשיוויון זכויות וחובות מלא. מכיוון שאני חפץ בשלום אמת אינני מוצא טעם בהצהרות ורגילים פוליטיים. אפשר לחיות יחד (כך אני מאמין) בביטחון ושלום תחת כנפי השלטון החינוך והתרבות הישראלית. 20% מאזרחי המדינה הם פלסטינים שחיים איתנו. לאור הנסיבות והזמן שעבר אני חושב שהמארג הגזעי תרבותי דתי יציב ואפילו הולך ומשתפר. 2. אין לי תשובה לגבי עזה. אפשר לנסות עם יהודה ושומרון ואם לאחר 15-50 שנים של סיפוח מוצלח עבור שני הצדדים העזתים יבינו שהגי'אהדיזם דפוק מיסודו נשקול שוב. אולי השד לא כל כך נורא. ד"ר אחמד קנטה, רופאה פקיסטנית בראיון עם אחימאיר: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שתי בעיות גדולות עם התהליך הזה. הבעיה הקטנה יותר היא איך בדיוק מבצעים אותו בניגוד לדעתה של הקהילה הבינלאומית, שמאז החלטה 181 של העצרת הכללית לא שינתה את עמדתה כלל. הבעיה הגדולה יותר בסדרי גודל שלמים היא מה קורה אם הוא מצליח. מה קורה אם בעוד 15 שנים כולם חיים בשלום וביטחון, אתה מעניק לערביי השטחים אזרחות והם כל כך נטמעו שהם לא מצביעים למפלגה ערבית אלא למרץ, והופכים אותה למפלגה הגדולה ביותר. מה קורה אם בעוד 16 שנה מרץ מרכיבה קואליציה ומחליטה לבטל את חוק השבות? להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה ולאמץ חוקה דמוקרטית שאינה מעדיפה יהודים? תודה ושלום למפעל הציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האו"ם לא צריך לספור בכל עניין, במיוחד כיום. בשאלות שנוגעות לעתיד האזור שום תועלת לא צמחה מהארגון הזה ואת האימפוטנטיות מצד אחד וכוונות השלום הציוניות מנגד קל להסביר ולהוכיח. צריך למצוא מנגנון כלשהו שיכריע את מועד ההשתתפות ערביי יהודה ושומרון בבחירות עפ"י קריטריונים. כיוון כללי משוער: לאחר שספגו את הדוקטורינה הציונית שמאפשרת להם לזנוח את השנאה והקיטורים ולהתחיל להנות. לדוגמא: שיעור משלמי מיסים, משתתפים בשירות לאומי, זכאים לבגרות וכו'. אנחנו רגילים לבחון את הצבעת פלסטינאי ישראל בעיניים של הסכסוך אבל למרצ ללא דגל מסירת שטחים והאשמת יהודים אין הרבה מה להציע לציבור הערבי (והיהודי). רשה לדמיין מה יקרה כשהסכסוך יגווע ויפרוץ שלום אבל להערכתי חמשת המנדטים של מרצ ללא הסכסוך יצטמצמו ואין סיבה שמצביעי מרצ (וגוונים אחרים של אדום קומוניסטי) לא יישארו מיעוט קטן בקרב המציביעים ערבים אם עד עכשיו רוב הערבים שהצביעו למפלגות יהודיות לא בחרו במרצ. צריך חוקה ותנאי של רוב מכריע לשנותה. ללא הדלק הצדקני ורגשות האשמה שסיפק הסכסוך מרצ תתקשה להסביר ליהודים מדוע כדאי לבטל את ההעדפה היהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיוויון? זכויות אזרח? סדר-יום אזרחי? הפרדה בין דת לבין מדינה? הפוך, גוטה. בהעדר האשמה קונסיסטנטית של "ססססססמולנים! בוגדים!" מרצ עשויה לפרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרצ פורחת הודות לביצה. בלי הסכסוך שמספק סיבות לצקצוק נאור והאשמת ישראל (או לפחות הימין) למרצ אין תוחלת פוליטית. תרומתה מעבר לקידום הקנאביס למעמד אל עליון, הפיכת הלהטביות לדת אורתודוכסית ולחימה נואשת בכוחות הביבי מפוקפקת בקרב הציבור כפי שראינו בבחירות האחרונות. אם מרצ תפעל לזכויות אזרח (היהודי?) אשקול להצביע לה שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא שאלתי מה הסבירות של תסריט כזה. מספיק לי שהוא אפשרי. שאלתי מה קורה אז? הלא זה אחד התסריטים של הצלחה מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
~> מה קורה אם בעוד 16 שנה מרץ מחליטה לבטל את חוק השבות ולהפוך את ישראל מדינת כל אזרחיה? מענה: "חוקה ותנאי של רוב מכריע לשנותה". סבירותו של התסריט כפי שהסברתי, נמוכה. יש תסריטים נוספים, לדוגמא: עוד שני דורות הפלסטינים של יהודה ושומרון הופכים ללוחמי חירות ושיוויון, מתגייסים בהתלהבות לצה"ל מצביעים בהמוניהם למפלגה ציונית ימנית שדוגלת בכיבוש ירדן כדי להציל את אחיהם הפלסטינאים מידי השושלת האשמית ולצרפם לממלכת ישראל. גם לתסריט הזה יש מענה. איגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איגן היא מילת חיוב 1 שמשמשת בהתנחלויות החוף כתשובה לשאלה היפותטית תמימה לכאורה. הרבי: אתה בטוח שברצונך לשאת אותה לאישה- למרות שמפזרת את שערה בציבור, השמועות שנוהגת היא לרחוץ באגם בעירום לאור ירח מלא ולבושה המתריס שלא לומר המופקר? התלמיד: איגן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילה מצויינת. מזכיר לי קצת את ה''נכון'' (''נאחון'') בקיבוץ ילדותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 658561 לא קונה. לא מוכן שנרד מרוב של 67% יהודים במדינת ישראל. לא במשמרת שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכל אפשר להסביר במספרים אתה יודע. לי לא אכפת שנרד גם מתחת לעשרים אחוז אם כל השאר היו ציונים הדוקים ממני. אין על ערוץ 20. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את 50 או 100 השנים הבאות עלינו לעבור כשהגבול הוא על הירדן -הגבול המזרחי הטבעי של ארץ ישראל, ואף קו הגבול הבינלאומי עם ירדן עד 1948. אני מעדיף לקחת כל סיכון שיוצג כאן במצב זה, מאשר להמר על כל חלומות ה"שלום" מהקו הירוק. הייתי שואל את כל חוזי השחורות למיניהם - גם בחיים הפרטיים שלך היית מתנהג כפי שאתה מציע למדינה להתנהג, לו גרת בשכונה אלימה? גם שם היית מכניס את הבריון השכונתי לביתך בתקווה שזה ירגיע אותו, והוא לא יהרוג אותך כפי שהצהיר יום יום? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |