בתשובה לאביר הקרנפים, 29/06/15 13:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. גם לא כתוב שלא היו להן 2 ראשים לכל אחת, וזנב, וקרניים. ולא כתוב שהן לא רכבו על חד-קרן, ולא כתוב שברגע שרות דרכה בשדות בית לחם, לא צמחו, מכל פסיעה ופסיעה שלה 10 עצי סמארטפונים, ונבלו מיד. ב. אילו הן היו בנות מלך, היו מציינים את זה. לא ציינו - הן לא. וואלה. אז היה לו כסף. אז הם לא באו כדארפורים, אלא כיקים עם מכונות להקמת בתי חרושת. כמדעני טילים ודוקטורים לפיזיקה מאוניברסיטת מוסקבה. עדיין לא סיבה שהמלך(!) יתן לאלימלך את שתי(!) בנותיו. נבצר ממני להבין, בפוליטיקה של המזרח הקדום, במה העברים הם "עם חשוב" יותר מהמואבים או העמונים. בהתחשב בעובדה שהסיפור אירע בימי שפוט השופטים, בין ה"ויתנם ביד אלה" ל"ויתנם ביד אלה", כנראה שלא כל כך. לוט, זוהי אי-הבנה שלי. התכוונתי לכתוב עכשיו, <קישור תגובה 639210 אתה עצמך כתבת שהיה בה מלך>, אישית מעולם לא נתקלתי בפרשנות הזו, ועכשיו ראיתי, שבעצם כתבת - לוט ברח מעיר שהיה בה מלך - היינו, היה בה שלטון מרכזי. לא מעיר שהוא עצמו היה בה מלך. הבה נשים את לוט בצד. היורש לשושלת שם - הנה שוב, הדבקות במלכים. מלך ירושלים. זו הפרשנות שלא יכולה לסבול את זה שמתוארים בתנ"ך יותר מקומץ אנשים, ולכן מלכיצדק מלך שלם הוא בהכרח שם. לספר לך שאל היה אל כנעני, וגם שלם היה אל כנעני (בנו של אל)? אכן, מלכים ובני אצולה נהגו לתת את ילדיהם ככופר או בני ערובה, אצל מלכים גדולים מהם, וגם אצל השווים להם, במסגרת ברית ועל מנת לשמור שהברית לא תופר. לא מתייחסים לבני הערובה האלה כאל עבדים ואל שפחות. ולמעשה, יחס לא-הולם שכזה יכול להיות עילה למלחמה. וזה עוד בלי הגירוש, שיכל להביא למותה. האם כל כך קשה שבני משפחת אלימלך התחתנו עם מואבים השווים להם? האם כל כך קשה שלשרה היתה "סתם" שפחה מצרית ושמה הגר, והגר זו לא היתה בתו של פרעה? ________________ הנחה מעניינת, שלא בדו הכל מדעתם. הנה לך. לא הכל בדו מדעתם - בדו חלק. למשל, את כל החלק הדביק שיצא הישר ממדורי הרכילות, על איך זו בעצם בת מלך, ואיך ההוא מלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה לעיל היא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמוזר הוא שלאברהם הייתה שפחה מצרית ולא מעם הארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מוזר? בטח קיבלה משכורת נמוכה יותר, בלי תנאים סוציאליים, הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות. מה חשבת, שאברהם צבר את הונו הרב בלי להבין בכלכלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, שפחה... _________________ כשאנשים חשבו שזה יותר כלכלי לשלם מראש על שירותים של מישהו למישהו אחר, ואז להעסיק אותו כל חייו תוך כדי תשלום על כלכלתו, בלי לדעת מראש בברור את תועלתו ובלי לתת לו תמריץ חיובי לעבוד טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי הוא קנה אותה כשהלירה המצרית היתה בשפל? נסיוני הדל שמרחב המדגם שלו מתקרב לעשר מראה שעוזרות בית שאינן ילידות ישראל עושות עבודה הרבה יותר טובה. בלי קשר לגובה התשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת למוסד הקביעות בעבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. במוסד הקביעות אתה לא משלם מראש למישהו אחר על שירותיו של העובד במשך כל חייו, ויש לעובד תמריץ חיובי (גם אם אין לו תמריץ שלילי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם העובדה שאת נותנת למישהו קורת גג וכלכלה זה גם סוג של תמרוץ, לא? בשכונה תל אביבית ממוצעת זה שווה ערך ל-5000-10000 שקל בחודש (נטו) לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. מן הסתם, תזונת עבדים מינימלית ופשוטה, ותנאי לינתם כנ"ל. אתה יודע, מיקסום רווחים. אם היית מוכן לחיות כמו אריתראי, טריליון אנשים בחדר, היית משלם הרבה פחות מ-5,000-10,000 לחודש. בעל עבדים לא משכן אותם בדירת 3 חדרים לאיש, וגם לא בדירת חדר מאובזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמעי, אנחנו מדברים על תקופה שבה גם אברהם בעצמו גר באוהל, רכב על גמל במקרה הטוב, ולא אכל סושי ונתחי בקר בפיתה של אייל שני. יש לי הרגשה שהפערים בינו לבין העבדים שלו היו הרבה יותר קטנים ממה שאנחנו רואים בתל אביב של ימינו. בטח כשמדובר בשפחה מיוחסת מן הסתם - כזאת שעושים איתה ילדים, את יודעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אברהם אולי גר באוהל ורכב על גמל, אבל כשהוא פותח שולחן הוא שוחט עגל על כל אורח שיש לו, עם עוגות/לחם ישר מהתנור, חמאה וכו'. העבדים שלו בטח קיבלו איזה פיתה עם חומוס וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את מסתכלת על זה בצורה פשטנית מדי? אצל עבדים - כמעט כמו עובדים, יש היררכיה. עבדים שכל מה שהם עושים זה לרעות צאן ולנקות שירותים, נמצאים בתחתית הסולם. כל עבד יכול לעשות את זה, ולכן הדירוג שלהם נמוך, התמריץ נמוך והתחזוקה נמוכה. למעמד נמוך יותר זוכים העבדים המרדנים, אלה שעושים צרות וניתן להעסיק אותם רק בעבודות פרך ולזרוק אותם לאחר השימוש. עבדים בעלי מומחיות וכישורים, אלה עבדים יקרי ערך. עבדים כאלה מתחזקים היטב ונותנים להם תנאים ותמריצים טובים הרבה יותר. עבד יקר ערך לאדון עשיר, חי טוב יותר מאדם חופשי שמשתכר בצורה ממוצעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מוזר? היו לו הרבה עבדים ושפחות. צריך לשאול למה דווקא מכל עבדיו ושפחותיו, הגר היא זו שמוזכרת במקרא (וכמובן - אליעזר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, פליטים באשר הם, לעיתים קרובות הם בעלי-היכולת מבני ארצם. חסרי היכולת נשארים במקומם וגוועים. זה לא אומר שמקבלים אותם עם שטיח אדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון. לא כתוב שהיו להן 2 ראשים, זנב וקרניים. ולכן חשוב להבין אם חז"ל בדו מדעתם או שלא בדו מדעתם. למשל, עצי הסמארטפונים זה דבר שלגמרי בדית מדעתך. בנוגע לחז"ל, יש מקום לומר שהיה להם ידע שאין לך. מסורת שקיבלו מאבותיהם ורבותיהם, דרש שלמדו מהפסוקים וכו', ולכן הם ידעו לומר לך מה מוצאה של רות המואביה. בשונה מאיתנו שאנו חיים כאלפיים שנה אחריהם, ואנו מפקפקים במסורת שקיבלנו מהם, ולכן מפקפקים עוד יותר במסורת שהם קיבלו מרבותיהם. ב. למה את בטוחה שאילו היו בנות מלך, המקרא היה מציין את זה? אולי זה פחות חשוב לעלילה או למסר? טוב. לפחות לא באו כדארפורים. הם באו כאצולה זרה או משהו כזה. ואם תאמצי לך גישה של ביקורת המקרא, אולי יבצר ממך להבין איך "בפוליטיקה של המזרח הקדום" העברים חשובים יותר מהמואבים. אבל אם נקבל את הסיפור התנ"כי שבו עגלון מלך מואב שומע מאהוד בן גרא שיש לו מסר מאלוהי העברים והוא קופץ לדום, אין זה מן הנמנע שעגלון (או בנו/נכדו - תלוי בגרסה) יראה לו לכבוד להתחתן עם משפחה חשובה מעם העברים. וכמובן הסיפור הוא בימי שפוט השופטים, כשה' נתנם ביד אלה ואלה ואלה, אבל כל פעם גם ה' הקים להם שופט שהביס את "אלה". ואולי דווקא הניסוח שלך מסביר. "ויתנם ביד אלה". כמו בדוגמה של עגלון מלך מואב, אולי "אלה" ידעו שהסיבה היחידה שהם יכולים לנגוש בעברים, זה כי הם ניתנו בידם משמים. כן. הדבקות במלכים. נניח שמלכי-צדק היה מלך שלם ולא מלך ירושלים - הוא עדיין מלך. והוא כהן לאל עליון, ולא לאל כנעני שקראת עליו בספרי ההיסטוריה. אחרי הכל, זה התנ"ך, וכשהתנ"ך כותב אל עליון, הוא מתכוון לאלוהי העברים/הקב"ה/האל היחיד... נו טוב, את יודעת על מי אני מדבר. מי מינה את מלכי-צדק לכהנו של אל עליון? איך הוא קשור לאברהם? אז גם את זה בדו חז"ל מליבם? אם כן, אמרי לי את: מה הם לא בדו? היחס לבני הערובה היה משתנה בהתאם ליחסים בין הצדדים. בני חסות היו משרתים את נותן החסות. כופר, זה עניין אחר. אז נניח שפרעה נתן את בתו ככופר לאלוהי אברהם או לאברהם נשיא האלוהים שכמעט הביא כליה עליו ועל בני ביתו. הרי אם נקבל את הסיפור התנ"כי, זה לא עניין פשוט מה שקרה שם, ופרעה עצמו הכיר בכך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |