|
||||
|
||||
יש כאן פרדוקס. אתה מצפה לאמני עילית שיתקיימו בלי תמיכת המדינה. אבל הלא המדינה בד"כ מממנת את אלה שלא יוכלו להתקיים בלי תמיכתה. זה מעגלי. השאר לא צריכים או לא חולמים לבקש. זמרי חתונות, או לחלופין יוצרים שמציעים את האלבום שלהם בבנדקמפ, לא מבקשים תמיכה מהמדינה. ומצד שני יוצרים כאלה מסתדרים לבד בדיוק מפני שברור להם שלא היו מקבלים תמיכה כזו. כי עבור הוועדות המחליטות הם "עממיים" מדי או "אזוטריים" מדי. השאלה היא אם אתה/המדינה אמורים לממן תרבות על פי הביקוש לה או על פי החשיבות שגורם מוסמך כלשהו מקנה לה. נדמה לי שדובר על זה לא מעט באייל וזה תמיד גולש או לדיון שו"ח או לדיון "מהי אמנות". טוב, אולי מפני שזה הנושא. מכל מקום, כמי שמגייסת עכשיו לפרויקט עצמאי1, אני יכולה רק לומר שזה די סבוך - המע"מ המחליף ידיים והעמלות אוכלים לא מעט מכספי הגיוס. ולגבי הנאום של קוטלר, סלח לי, אם אדם צריך שלושה מומחים ופרשנים שיסבירו שלא התכוון למה שהתכוון, אז אולי הוא לא צריך לדבר בהפגנות. או לכל הפחות הוא צריך להכין מראש נאום שיעברו עליו אותם שלושה מומחים מבעוד מועד (ואותו הדבר תקף לגבי גרבוז. ואתה יודע מה, גם לגבי רגב). מכל מקום, כל זה ועדיין לא התחיל חום יולי אוגוסט. שמייח. 1 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |