בתשובה לאריק, 25/06/15 6:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי סיפרו שעד 67 האווירה היתה כל כך נפלאה, שהסלוגן המוביל היה "האחרון שיוצא מלוד, שיכבה את האור", ושלפני מלחמת ששת הימים היה פחד מאד גדול שזה הולך להיות הסוף. אז מעבר לזה שהמצב הגיאו-פוליטי כל כך שונה מלפני 67 שהאמירה "הרי עד 1967 ירושלים היתה מחולקת ואף אחד לא חיכה בתור למות" היא לא מלכתחילה רלוונטית, אפילו על החיות הנפלאה שהיתה הוא כנראה שגוי. עד 67 היתה לך מספיק הרתעה, שהמדינות ששלטו בעזה, יו"ש והגולן לא העיזו לשלוח ולו טיל קרקע קרקע אחד לערים המרכזיות שלך, וזה החזיק אפילו ביום כיפור כשהם ראו שהן הולכות להפסיד. ההבדל בין זה לבין המצב היום שבו כל אלוף שמתראיין לוקח כהנחת בסיס שבכל עימות כל הארץ מכוסה בטילים הוא עצום. אל תסיק מזה שאני בעד 42% ערבים, לדעתי זה אסון, אבל מאז 67, 87 ו-97 צברנו לא מעט עדויות שמאד מקשות על פתרון שתי המדינות מלהתממש מחר בבוקר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התבלגנו לי קצת המילים שם, מקווה שהמסר הוסן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת ההתשה הדרג הצבאי הנחה את צה"ל להכיל את קידום הטילים לתעלה. בהתנתקות שררה הבנה בטחונית שהדרג המדיני יאפשר לצבא להגיב בירי משמעותי על כל שיגור מהרצועה. לפי הסכם 1071 נאסר על חיזבאללה להתחמש וישראל שוב בחרה להכיל. חלק מהיהודים הפסיק להאמין לפנטזיות של גופי המחקר הבטחוניים ולהצהרות הפוליטקאים על תגובה ישראל במקרה של הפרת הסכמים לאחר נסיגה. לכן אני לא רואה כיצד החלטה למסור את יהודה ושומרון תזכה במהלך חיינו לרוב במשאל עם. גם אם מומחים בתקשורת ילהגו על גודל היום, הערבים ירקדו הורה וקיימו מצעדי גאווה בעזה, חוסר האמון בהנהגה ומידת הנכונות לקיים הסכמים מהצד הערבי יביאו להפלת היוזמה. גם המחטף הפוליטי שבפינוי ההתיישבות ברצועה לא יקרה שוב. לכן הצעד המתבקש הוא להקדים ולספח את יהודה ושומרון כדי למגר את הסממנים הדאעשים, הערצת הטרור וטיפוח הגזענות. לי ברור שערבים יכולים לחיות עם יהודים בשלום כל עוד לא שוטפים להם את הראש במסגדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לי ברור שערבים יכולים לחיות עם יהודים בשלום כל עוד לא שוטפים להם את הראש במסגדים'' לי ברור שרוב הערבים לא יכולים לחיות בלי שטיפת מוח במסגדים - או בטלוויזיה, או בבית הספר, או ברחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תיגע לי באופטימיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וישנה עצמי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפ :) גם אני שמתי לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת בטח ''שמתי לבץ'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גבול לקול תעלול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר מחר בבוקר. אני רק אומר לא לקדם סיפוח חו''ח ומהלכים שמובילים לסיפוח ולהקל ככל האפשר את חיי היום יום של הערבים. להקטין את הפגיעה בזכויות האדם ולהתנגד בכח לאג'נדה המשיחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי הפתרון הקביל הוא סוג של קונפדרציה ירדנית-פלסטינית בגדה, אבל אני לא בטוח שזה יהיה מקובל על שמעורבים בדבר. אני טוען שהמהלך הפוליטי המבריק של שלושים השנה האחרונות היה הויתור של חוסיין על כל מילימטר של הגדה המערבית, והשארת תפוח האדמה הלוהט אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מקשות על פתרון שתי המדינות" - אם היתה עוד איזושהי תקווה, וזה כמובן "אם" גדול, סמוטריץ' ושות' דואגים להשית עליה את דין העמלק. אין ספק שהתגובה ההולמת לגל הטרור היא שפיכת עוד קצת דלק על המדורה, מישהו חושב אחרת?. תפקידם של האמריקאים הוא רק לממן את טילי מערכת כיפת ברזל, ושיסתמו את הפה בענייני המדיניות שלנו. במלים אחרות: אנחנו לא סופרים את האמריקאים אלא רק את הדולרים שהם שולחים הנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |