|
||||
|
||||
החלק הלא פורמלי קיים (או לא קיים) בלי שום קשר לדרך בה מוסד הקשר. הכרתי אנשים שהתחתנו בנוכחות מניין בחצר ביתו של הרב וכאלה שהפיקו ארוע בעלות של הרבה עשרות אלפי שקלים בלי לערב את המדינה (או את הרבנות) בכך. אם נתמקד בחלק הפורמלי של העסק, על סמך מה שאני מכיר בלבד (וזה לא מדגם מייצג, אבל נראה לי שהוא נותן סדר גודל לא רע), הטרחה שבלא להיות נשוי לא עולה ברוב המקרים על הטרחה שבלהיות נשוי ובטח שלא מדובר ב''מחיר לא קטן''. כמובן שיתכנו מקרי קצה בהם זוג לא נשוי נקלע לסיטואציה קפקאית שהיתה נמנעת מהם לו היו נשואים. זה כאין וכאפס לעומת עוגמת הנפש של אנשים שנקלעים למצב של סרבנות גט, עגינות, שלום בית כפוי וכיוצא באלה צרות משונות שניתן למצוא לעיתים ברבנות. |
|
||||
|
||||
אז בקיצור, שנינו מסכימים שסיום הקשר הטמא והמחייב בין הרבנות לבין נישואין במדינת ישראל יפתור את כל הבעיות? יופי. |
|
||||
|
||||
כאמור לעיל: את הבעיה הכואבת ביותר, עגינות נשים שאכפת להן מעגינותן, ניתוק הקשר לא יפתור אלא רק יחמיר. |
|
||||
|
||||
כמה מאות, למיטב ידיעתי, ולגבי רובן זה גרוע בהרבה מ''טרדה''. על כל פנים, זה המניע העיקרי לפעילות זל כהנא-דרור אשר הציתה את הדיון. |
|
||||
|
||||
אני מכיר בכך שזוהי בעיה קשה, אבל: א. כמו שכבר ענו לך כאן, היא תקפה לנשים שבחרו להיות תחת חוקי הממסד הזה. ייתכן וקיומו של ממסד מקביל שלא כפוף לחוקים האלה יעזור איכשהוא. ב. הבעיה שאני העליתי מטרידה להערכתי כשני מיליון איש לפחות. לקרוא לה בעייה שולית מצדיק נימוק ממש ממש חזק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |