|
אפרופו הגישה הרבנית, מתפרסם היום בידיעות תחקיר שבו נשאלו והוקלטו 30 רבנים ע"י תחקירנית (נדמה לי שהיא דתיה או חרדית) שהציגה עצמה כמושא להטרדות מיניות של אביה או כאם לילד/ה שהוטרד/ה וביקשה הנחיות. מעבר לכמה שאלות לא ראויות שנכנסו לפרטי הפרטים של ההטרדה, האשמות בכך שהיא בעצם פיתתה את האב, פרט ל-6 רבנים העמדה היתה אחידה, לא להתלונן, להניח למקרה ולהזדרז ולמצוא שידוך.
אחת מהרבניות שהקימו את "תקנה" הרחיבה לגבי המושג "בעל תשובה" המספק תירוץ לרבנים להורות להניח לעניין והוסיפה שהם אינם מבינים שמדובר במחלה שלא ניתן לעשות תשובה לגביה.
מילא שלא הנחו להתלונן בשל חשש מהנזק לשידוכים במשפחה הם גם לא הציעו שתלך ותקבל (או הילד/ה) עזרה נפשית כלשהי. הרבנית מ"תקנה" הוסיפה שרבים מהרבנים רואים עצמם כפסיכולוגים, מה שחמור לכשעצמו במיוחד לאור עשרות התלונות שספרה שהגיעו אליה, כולל על פדופיל ידוע שממשיך ומסתובב חופשי.
נתקלתי ברב "מטפל" חרדי כזה בירושלים שגבה סכומים נכבדים עבור ה"טיפול" והרשה לעצמו לטפל בהפרעות נפשיות מגוונות כולל סכיזופרניה.
הרבנים מסתפקים בהרחקה מהקהילה (כשברור שהמטריד ימשיך במעשיו) או בגזרת צום או עונש הלכתי כלשהו או בלהשתיק ולהמשיך בשגרת החיים. אחד הרבנים המוקלטים אמר ש"מעתה אזהר יותר". יזהר ממכשירי הקלטה?
|
|