|
||||
|
||||
1. חבל שלא התייחסת לתשובה המסוגננת (והארוכה) שכתבתי לירדן ניר, ואת שבה לטענות (הכמעט מוצדקות) בעניין המיסטיקה והדת. אין למדע ויכוח עם מיסטיקה, אבל יש לו ניגוח עם מיסטיקה שמנסה להיות מדע. אני מניח שסופו של דבר, כפי שציין ירדן, קבלתה או דחייתה של הגדרה פלונית תלויה במידת התועלת הנובעת מחשיבה במסגרתה וכן מידת האי-נוחות שהיא גורמת. אני מרגיש אי נוחות עם ההגדרה (?) הקיימת לחיים, אשר מותירה מקרי קצה מגומגמים לרב, ומעדיף לסגור פערים אלו במחיר האי נוחות של עדכון התפיסות האנושיות והסוביקטיביות שלי בדבר חיים ומוות. אם לך נוח יותר להכיר בציפורניים שלך ביצור חי, וזה בכלל לא מפריע לך שחים ומוות ביד האצטון - אז לכי עם זה (אבל נראה כמה ילכו אחרייך...) שוב, אני לא עושה בו איזה תרגיל לוליינות סמנטי, ממציא איזו הגדרה שגיונית כדי לשכנע אותך או מישהו אחר כי השמש היא מרובעת והירח עשוי מגבינה - אני באמת חושב שכך הם פני הדברים. ואגב מציאות, האם את יודעת מהי בודאות, והאם (לפחות מן הבחינה האנושית, בה איננו דנים כאן) ההגדרה (הפרספקטיבה) אינה קובעת מהי המציאות? 2.הגדרה משוייפת של החיים תעזור לנו להחליט סוף סוף האם שרשראות המולקולות שנמצאו על המטאוריט ממאדים הינם ראשיתם של חיים, או לא. היא בכלל תהווה אבן בוחן למיני ממצאים שיאספו על שולחננו בעתיד, כאשר נתחיל לטייל בחלל. נדמה כי שכחת, שלפי שיטתי, הגבול בין "חי" ל"דומם" הינו תלוי בעין המתבונן (ערך שרירותי), ולכן, אם משהו לא עומד בדרישות מורכבות של פלוני, אז על פי דרישות *אלו* הוא אינו חי. אם רחמנא ליצלן נפגוש משהו או מישהו שיגרום לנו להרגיש מאד נחותים על סקלת המורכבות, אז אני מניח שעל פי רב הסטנדרטים הוא יחשב לחי, אך אין בגילוי כזה כדי לשנות את עצם הקריטריון המגדיר גם אותנו כחיים - הקביעה השרירותית אינה יחסית, היא מוחלטת. 3. כן, אני מכיר חלק מן התיאוריות המסתובבות עכשו (יש אפילו קישור לתיאוריה כזו בתגובה של untitled), וקיומן אינו חדשות עבורי. אלא שפיתוחן ללא הגדרה גלובלית לחיים הינו בעיני טעם לפגם ובמידה מסויימת הטעיית הציבור, שכן הן חוסות תחת אצטלת תחום "התהוות החיים", בעוד שאין הן מוכנות להתחייב למושג "חיים" אלא למושג מבחין כזה או אחר (שכפול למשל). "כפי שכבר ציינתי תיאוריות מדעיות מתבססות על עובדות, לא על הגדרות" נחרצות לא תעזור כאן. העובדות ידועות לכל ולא מהיום, זהו מבחר הפרשנויות השונות של העובדות המניב תיאוריות ומסקנות שונות - כך נולדו תגליות מופלאות של המדע, ע"י ניתוח חדשני של מידע ותיק (פלמינג והפנצילין, ניוטון והתפוח, ארכימדס והאמבטיה) |
|
||||
|
||||
יש נטיה לראות המיסטיקה, דת ומדע שיטות שונות ומקבילות שמנסות להסביר, להבין, לחקור את העולם או לפתח נוסחאות פרקטיות, מוסריות, חברתיות וכיוב' לניהול חיינו. הטענה הזו משוללת יסוד משום שבניגוד לדת או למיסטיקה, המדע מכליל את עצמו כנשוא השיטה בעוד הדת/מיסטיקה מציבות את השיטה שלהם מחוץ למערכת אותה הם מנסים לתאר, מבלי להסביר כיצד זה יתכן. בנוסף, הדת או המיסטיקה מתעלמות מהצורך להסביר לעצמם כיצד יש דת או מיסטיקה, בעוד המדע חש חובה להסביר מהו מדע. בהסבר הזה המדע מכליל בתוכו את גם הדת והמיסטיקה משום שהוא מנסה לברר כיצד יש דת ומיסטיקה. |
|
||||
|
||||
האמנם ה*מדע* חש חובה להסביר מהו מדע? נדמה לי שמי שטורח על כך היא *הפילוסופיה* של המדע. אגב, הפילוסופיה (זרמים אחרים בה) גם שואפת אולי להסביר את הדת (קירקגור? אוגוסטינוס?) אולי תרצה לומר שהזרמים הרלוונטיים בפילוסופיה של המדע הם בעיניך חלק מן המדע. אני חושב שהמשותף היחיד ביניהם הוא שאיפתם לפעול במסגרת "שיח רציונלי", מונח שבעצמו טעון בירור צפוף, כמובן. |
|
||||
|
||||
מאחר שאני עדיין משוכנעת בצדקת דרכי (שאינה שוללת את דרכך,אגב, אלא רק ''מייתרת'' אותה), ואני רואה שאתה משוכנע בשלך, אני מכריזה בזאת על פרישתי מהויכוח המלומד. בהצלחה בהמשך דרכך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |