|
||||
|
||||
אה, עכשיו ראיתי. טוב, עובדה שאתה לא אוכל כלבים, אז ''טעים לי'' זאת לא סיבה מספקת לאכול חיה כלשהי. לא נראה לי שיש חיה לא ''טעימה'', כולל בני אדם. בקיצור, תפתור את זה. |
|
||||
|
||||
כבר ציווית עלי לפתור את זה קודם. אני, באופן אישי, לא עושה הרבה דברים שלדעתי, באופן כללי, מותר לעשות. השאלה כאן נוגעת למעמד הקטגורי של אכילת כלבים, ולא להעדפתי הפרסונלית. אז העובדה שאני לא אוכל כלבים לא מלמדת אותי הרבה (באשר לבני אדם, יש די והותר הצדקות ברורות בגללן "זה טעים" אינה מצדיקה את אכילתם. אולי כדאי שתקרא את ההודעות בדיון לפני שתכתוב בו?). |
|
||||
|
||||
אוקי. לדעתי. הסיבה שאתה לא רוצה לאכול בשר כלב היא ההכרות הקרובה שלך עם כלבים, הקשר הקרוב והאהבה ההדדית. קשר כזה יכול להיות לך עם בעלי חיים אחרים. אנחנו לא מוציאים חיות מהטבע, זה לא חוקי, ולכן לא קורה הרבה שיש לנו הזדמנות לקשר כל כך קרב עם חיות בר. אבל כשיש, אפילו עם ציפורי בר, זה קשר חזק. אנחנו עצובים כשהם מתים. קשר יותר חם ורגשי מאשר עם רוב בני אדם שמסביבנו. עם חיות שאנחנו אוכלים אנחנו לא יוצרים קשרים בכלל מלבד קשר של ניצול. אבל במקומות שכן מגדלים חיות כאלה, נוצרים קשרים נפשיים בדיוק כמו עם כלבים. אם תגדל תרנגולת תכיר אותה ואת ההתנהגויות שלה, היא תבוא לשבת לך על הברכיים ותבקש ממך ליטופים. תעדיף לאכול משהו אחר. אם תגדל עגל מגיל קטן, ואז כשתתקרב מרחוק ישעט אליך גוש של 500 קילו כדי להתחכך בך, לא כל כך יגרה אותך סטייק ממנו. רובנו לא היינו רוצים לאכול מישהו שמכיר אותנו. מעדיפים לשמור על אנונימיות. ושזה גם לא ייראה כמו בעל חיים. זה מה שנקרא קרניזם. אז לדעתי. זה ההבדל בין הכלבים שאתה לא רוצה לאכול, לחיות טעימות אחרות. ההפך מאיך שתיארת את הדיסונאנס. |
|
||||
|
||||
אם זה היה נכון מגדלי התרנגולות והפרות היו מראשוני הנאבקים לעצירת התעשיה שלהם. בגלל שזה לא קורה ברור שזה לא נכון. ראית פעם תרנגולת "מבקשת ליטופים"?! |
|
||||
|
||||
נתקלתי בעוד מופעים של ''חיות'' מלבד כלבים וסטייקים במהלך חיי, והיה לי קשר גם עם בעלי חיים אחרים (גידלתי אותם, טיפלתי בהם, או חייתי בסביבתם). האפשרות שאפתח ''קשר חם וריגשי'' עם ציפורי בר נשמעת לי כמו מדע בדיוני. ובכל אופן - אפילו אם כך יהיה - זה יהיה קווירק שלי, ולא אחשוב לבנות סביב זה תורה מוסרית. כאמור, אני באופן עקרוני לא חושב שאפשר להשליך מ-''קשר ריגשי'' לכלל מוסרי. קשרים ריגשיים אפשר לפתח גם כלפי מיבנים, עצים, פסלים, דמויות ספרותיות וסדרות טלוויזיה. ובכל זאת, אני לא חושב שאתיקה יכולה לחול עליהם. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי שאנחנו מדברים על מוסר. דיברנו על הרגש שלך שגורם לך לא לרצות לאכול כלבים, אתה יכול לקרוא לו רגש או מצפון או מוסר, אין הבדל. ואולי שותפים למוסר הזה רוב בני האדם. עורב זה ציפור בר, היה לי עורב ואהבתי אותו מאד. והוא היה חכם וידע הרבה טריקים. אני מקווה שתפתור את הדיסונאנס שלך בקרוב בהצלחה. |
|
||||
|
||||
כשאחותי שרתה בסיני הביאו לטיפולה גוזל עורב פצוע. הוא גדל לתפארת והיא הביאה אותו הביתה. הוא עף מעל גגות השכונה אבל כשהיא שרקה לו הוא נחת על ראשה כבן לוויה. בהמשך הוא הרחיב את חיבתו לכל בני המשפחה והואיל לנחות על ראשי כולנו. שמעתי גם על עורבים שנשאו זרעים אל הכביש, חיכו שהמכוניות יפצחו אותם ואכלו לתיאבון. כישורי הישרדות, זיהוי אנשים מסוימים, היי, כמעט כלב! |
|
||||
|
||||
דיון 2928 |
|
||||
|
||||
תודה, מדאים. :) |
|
||||
|
||||
מי זה "אנחנו"? אתה מתייחס למערבי הממוצע שקונה בשר בסופר. באזורים כפריים מסורתיים תמיד גידלו / מגדלים את בעלי החיים בחווה הביתית, והיו בוחרים את מי להעלות לצלחת השבוע ואת מי בשבוע הבא. לדעתי הם גם לא חיכו להגעה למשקל של 500 קילו. _________________ ברקת, בפסק זמן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |