|
||||
|
||||
חלק מכבוד האדם וחירותו הוא הזכות לממשל עצמי ולהגדרה לאומית. כמה התנשאות יש בתגובתך המכתיבה לבני לאום אחר במה עליהם לחפוץ במקום להיות מסוגל להקשיב לדעתם שלהם על מהו רצונם. אתה אוסף סיבות הגיוניות או הגיוניות לכאורה ומכתיב להם ולכולם מהו המצב הראוי. הם *חיים* את המציאות שאתה מדבר עליה והפלא ופלא הם אינם מסכימים עם אישקש. הם חפצים להיות עם חופשי בארצו גם אם המחיר הוא לחיות עם כל העוולות שציינת ובוודאי שיש בהם תקווה לשיפור תהליכי בחייהם, מה שאינם רוצים הוא שהיהודי יכתיב להם מי יהיה בממשלתם, איך וכמה אפשר להם לבוא ולצאת בגבולותיהם וכל הכיבוש הזה. אתה, שחי גאה במדינתך, שאתה חופשי וריבון מעז לומר לאנשים מלאום אחר מה עליהם לרצות. זו גישה כה מתנשאת. יתכן והלהיות עם חופשי בארצו אינו מתאים לערכים ולתפיסת המציאות שלך אבל זו זכות יסוד מהותית בתחושת הרווחה הנפשית של האדם ואתה היית נלחם כמותם על הזכות הזו. זו גישה החשודה בצביעות, להעמיד פנים שבשם הרווחה שלהם עליהם לרצות להמשיך לתת ליהודים להכתיב את חייהם, לו המצב היה הפוך אתה היית נלחם לשנות את המצב שלך. אריק חידד בתגובה קצרה וברורה את ההבדל בסולם הערכים של השמאל והימין. הטיעון שלך הוא: "אבל הם לא אמורים להרגיש, לחשוב ולרצות כך." הם חוזרים ואומרים שזה בדיוק מה שהם רוצים, להיות בני חירות במולדתם כולל הבעיות הפנימיות שלהם. הפסק להכתיב לאנשים מה ראוי או לא ראוי לגבי חייהם שלהם. זהו חוסר כבוד בסיסי ואתה לא היית מעוניין שמישהו יכתיב לך את רצונותיך וערכיך. |
|
||||
|
||||
היהודים שרצו להיות עם חופשי בארצם פעלו באופן שונה מאוד מהפלסטינים. הסתפקו בכל גרגיר אדמה והתמקדו בהקמת ארגונים ותשתיות לניהול מדינה עצמאית. זכותם לפעול באופן שונה ולהצהיר על תכנית השלבים ושיבת כלל הפליטים לביתם ורצונם במדינה ללא יהודים ומימון טרור וזכותי להעריך שאין בפעולות הפלסטינים דבר מלבד רצון להרוס את מדינת היהודים. את התוצאה שבין הרצון להרוס מול הרצון לבנות רואים בשטח. ישראל צמחה ומשגשגת והפלסטינים עם עשרות המליארדים שקיבלו לאורך השנים עסוקים בפלסטיניות. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להעליב אבל את מערבבת בין מושגים,משתמשת בהם בצורה לא נכונה,ומבלבלת בינהם.אני לא חושב שאת עושה זאת בכוונה אבל כדי שתיסגרי עליהם לפני שאת מפתחת אג'נדות. 1.אין קשר בין כבוד האדם וחרותו (שזו זכות אישית) להגדרה לאומית (שהיא "זכות" לאומית). 2.מאיפה את יודעת מה הם רוצים? את בטוחה שהם לא מעדיפים שישראל תשלוט שם? מתי היו שם בחירות? ואני מתנשא (את מבינה מה המילה הזאת אומרת נכון?!) 3.את מעדיפה (מסיבה לא ברורה ומוזרה מאוד) "ערך" מסויים של "הגדרה עצמית" על כל ערך מוסרי אחר בצורה קטגורית זהו מעשה אנטי-מוסרי במהותו. 4.את (כפוסט-מודרנית טובה) טוענת שאסור עלי להחיל את הקוד המוסרי שלי על אוכלוסיה אחרת,אבל כן מצפה שאני אחיל את הקוד המוסרי שלי בהתיחסות אליהם. 5.איך קרה ש"הפלסטיני" פה "חפץ להיות עם חופשי בארצו" ובן משפחתו 500 מ' ממנו תחת האשמים או אסד-לא?! 6.מה זאת הזכות הזאת שאת מקדשת כ"כ? אם הסינים בציינטאון יחליטו שהם שונים אתנית ותרבותית מהאמריקאים,ע"פ הקוד המוסרי שלך האמריקאים יהיו מחוייבים מיידית לתת להם מדינה כי "חלק מכבוד האדם וחירותו הוא הזכות לממשל עצמי ולהגדרה לאומית"? 7.גם אם מה שכתבת נכון - הם כובשים בארצנו. הם ניסו לבצע בנו רצח עם. את כאדם מוסרי רוצה שלא יהיה מחיר לאלימות קיצונית כזאת? איזה מין מוסר זה? זאת הפקרות ברברית. 8.אני לא קובע להם כלום,להפך,אני מעודד את "זכותם" לכל שקר שתמציאו -בירדן. מה ההגיון שיש מדינה עם רוב "פלסטיני" ועוד מדינה עם רוב "פלסטיני" ועוד מדינה עם מיעוט "פלסטיני" -איך זה נשמע לאדם נורמלי הגיוני באיזה שהיא תצורה?! 9.כלומר לא אכפת לך שיתעללו בנשים ילדים ונוצרים כי זאת "התרבות שלהם",העיקר שאת תלכי לישון יפה ו"מוסרית". 10.למה הם לא נלחמים על הזכות הזאת בירדן?! איך "הזכות" הזאת התעוררה רק לאחר הציונות? למה המנהיג המיתולוגי שלהם חג' אמין אל חוסני היה גמיש מאוד "מוסרית" עם זכות ההגדרה העצמית והסכים להיות תחת שלטון הנאצים,אבל לא היה מוכן לוותר על רצח המוני של יהודים? זכותו את אומרת,אי אפשר לשפוט אותו,אחד מתנדב במד"א ואחד אוהב לרצוח יהודים ואנחנו לא נקבע להם מה יותר מוסרי נכון?! 11.טוב מאוד שילחמו,לא בישראל,ילחמו בישראל-הם,המשפחות שלהם,השכנים שלהם והכלב שהם מתעללים בו- כולם ימותו מוות אכזרי. 12.את יכולה לחשוב שאני צבוע.את לא יכולה להגיד שזה לא המצב האובייקטיבי. 13.מולדתם?! לסיכום,גם אם הם כן (והם לא) ילידי הארץ ,גם אם ישנה זכות אדם של הגדרה עצמית (ואין) ,גם אם מגיע להם חלק מישראל (ולא) הם ניסו לבצע רצח עם וביצעו פרוגרומים ביהודים-אין להם "זכות" לדבר,כלום,נדא. הם יכולים רק לבקש כל יום סליחה מאיתנו. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להעליב אבל השיפוטיות וחוסר ההבנה השגויה הזו שלך משעשעים. תחושת כבוד וחירות יכולות להיות הן פרסונליות והן לאומיות וכשמדובר בתחושה אישית, יש לה קשר עמוק גם להגדרה לאומית, לפחות לגבי מרבית בני האדם. באת והטפת מדוע הם צריכים לרצות שהיהודי ימשיך לשלוט בהם. אם אינך רואה את ההתנשאות בעמדה הזו, אין ביכולתי לעזור. אתה צודק. הם לא מתנגדים לכיבוש, הם מעריצים את המוסר היהודי. הם רוצים שנמשיך להכתיב להם את התנהלותם בכל שטחי חייהם. קטונתי. |
|
||||
|
||||
אני מבין את הכשל.כשאת כותבת מושגים אני מבין אותן במובנם המקובל ולא במובנם שנמצא רק אצלך בסוד ותחת הרעיון הפוסט-מודרני שהמשמעות של כל דבר הוא הכל. כשאת כותבת "זכות אדם",אני מבין את זה כמושג המקובל בעולם המודרני כ"זכות אדם" ולא כ"הרגשה" או "שולחן" או "עורב ביצות". והכנסת עכשיו "כבוד" לעניין,אם במושגים שיש להם תוכן מקובל את משתמשת בצורה כלכך חופשית,זה יהיה מעניין מה בדמיון שלך המילה "כבוד" אומרת. בכל מקרה,ענית בצורה כ"כ טובה על כל נקודה ונקודה,רק על עיניין אחד לא ענית- למה "תחושת כבוד וחירות שיש לה קשר עמוק גם להגדרה לאומית" לא פרצה פתאום גם ב"פלסטיני" שנמצא 500 מ' מה"פלסטיני" בארץ?! הם אותה משפחה,אותה שפה,אותה תרבות מה יש לערבי בארץ ש"הכבוד" (או כל מילה שתמציאי לצורך העיניין) פרץ לו פתאום ולא לאחיו לידו?! אני יודע שזה יראה לך מוזר כי סיפרו לך שאת פלורליסטית,ליברלית,מתקדמת,חופשית,מוסרית וכו' כי יש לך את הדעות "הנכונות"-בפועל את פנאטית קלאסית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |