|
||||
|
||||
>>ראשית, די במה שראית בסרטון כדי לראות שהבחור סרבן, מחפש צרות וגם אלים. לא על כך היה הדיון. לא הצד שלי בדיון, בכל אופן. השאלה שלי היתה האם השוטר הפעיל כח בשיקול דעת המצופה ממנו. והתשובה שלי היא- לא. התרחישים ההיפותטיים שלך מתחילים להזכיר לי את הדיון שלי עם ההוא על התנהגותו של הרב לוינגר ז"ל בשוק בחברון. מוותר. הפסדת כי לא השקעת בייצוג הולם- אלו שני הצדדים של אותו מטבע, וזה רע. כל הפרינציפ של שופט מקצועי (בניגוד לשיטת המושבעים) הוא שהוא אמור לרדת בכוחות עצמו לחקר האמת, ואיכות הייצוג של הנאשמים אמורה לכאורה להשפיע עליו פחות מאשר בשיטה המתחרה. יתרה מזאת- כאשר נאשם אינו מיצג את עצמו כהלכה על השופט חלה חובה (תאורטית) לסייע לו ולאזן את הפער המקצועי מול התביעה. כמובן שבפועל המצב רחוק מאידאלי. בתי הדין לתעבורה הם הדוגמה הבולטת ביותר לכך. היה איזה מחקר שמדד את הזמן שאורך משפט בבית דין לתעבורה- אאז"נ אורך המשפט הממוצע של נאשם מיוצג היה יותר מפי ארבעה מאשר הממוצע של משפטים של נאשמים לא מיוצגים. |
|
||||
|
||||
לעניין הנתון האחרון: רוב האנשים ממילא פחות מעוניינים בתסבוכות. מי שמגיע עם עורך דין ממילא עושה את זה כי הוא מוכן להשקיע יותר, ולכן סביר להניח שהוא נחוש יותר. לא ממש מפתיע שאורך משפטיהם של קבוצת הנחושים ארוך בממוצע פי ארבעה גם ללא מעורבות עורך הדין. |
|
||||
|
||||
כך גם אמרה האינטואיציה שלי, אבל אני מציע לך לשבת שעה שעתיים בבית המשפט לענייני תעבורה ולראות את האינטואיציה הזאת מתנפצת לרסיסים על סלעי המציאות. בתמצית- לא מציע לך להיות נחוש בלי ייצוג נאות. |
|
||||
|
||||
"לא מציע לך להיות נחוש בלי ייצוג נאות" - תזכורת: דיון 1505 |
|
||||
|
||||
אז אני הגעתי לא מיוצג למשפט על דוח חניה (במקום חניה שמסומן לנכה- 1000 ש"ח!) נפלתי על שופטת אידאולוגית שהחליטה להאזין לכל הטיעונים שלי ולהכפיל את הקנס שלי. |
|
||||
|
||||
חניה במקום ששמור לנכים היא לא משהו שהייתי רץ להודות בו בפרהסיה. גם כאן אני בעד חוק שיאפשר לכל אזרח לצלם מכונית שחונה כך ולקבל בחזרה חלק מסכום הקנס. |
|
||||
|
||||
בזמן המשפט החניה לנכים כבר היתה מוגבלת בשעות. אני חניתי מחוץ לשעות של הנכים, אבל לפני השינוי. השופטת חשבה שהדבר הנכון הוא להכפיל לי את הקנס. |
|
||||
|
||||
כן, מה שהוליד בתל אביב את המושג הקצת סרקסטי 'נכה יום'. |
|
||||
|
||||
האמת שאף פעם לא הבנתי מה הבעיה עם הגבלת שעות לחניית נכים. אני מסכים שחניית נכים במקום אליו יכולים להגיע נכים 24/7 לא צריכה להיות מוגבלת (למשל הבית שלו, נתב"ג, אזור בילויים) - והיא באמת לרוב לא מוגבלת. אבל אני לא מבין מדוע חניית נכים שהוקמה לצורך ספציפי (קופת חולים, מבנה ממשלתי) צריכה להיות פעילה סביב היממה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמישהו הביע מורת רוח מהגבלת שעות לחניית נכים. אני הבעתי מורת רוח מהגישה של השופטת להחמיר בעונשי כי עברתי על החוק במתכוון ולא התנצלתי, למרות ששיקול הדעת שלי התברר בדיעבד כנכון. |
|
||||
|
||||
מישהו כן :) |
|
||||
|
||||
אין שום בעיה לדעתי, אני בעד. זה בדיוק מה שיצר את המושג הנ''ל. בעיר המתוקנת תל אביב, לדוגמה, בסופי שבוע מותר לחנות בתחנות אוטובוס. |
|
||||
|
||||
אותי מרגיז משהו אחר: נניח יש בניין חד-קומתי, עם חצר, וחניה בחצר - שומרים מקום ברחוב, על מנת שהרכב יוכל להכנס לחניה. זה הגיוני במקרה של בית בן כמה קומות, שיש בו כמה חניות, והקרבת מקום חניה אחד ברחוב מפנה מהרחוב כמה מכוניות-חונות-פוטנציאליות. אבל במקרה של חד-קומתי, כאילו נתנו לבעל הבית חניה פרטית ברחוב. ובמקרה של דו-משפחתי (עם חניה לכל משפחה בכל צד) - 2 חניות פרטיות. |
|
||||
|
||||
וואלה. אבל לכאורה המקום ששומרים לאוטו להכנס מתאים לרחבו וקטן מזה שהאוטו היה תופס אילו היה חונה לאורכו, לא? |
|
||||
|
||||
לרוחב מוסיפים לפחות מטר של אדום-לבן מכל צד, כדי לאפשר פנייה בטוחה לרחוב. אבל אפילו אם האורך המבוזבז קצר מזה של מכונית חונה, האורך הזה מוקדש לאדם פרטי במקום לציבור כולו, והוא מתבזבז גם כאשר בעל החניה איננו משתמש בה. עיריות לא נוטות לאשר יציאות מחניה פרטית, בדיוק מסיבות אלה. |
|
||||
|
||||
ולא הגיוני שלדייר ברחוב יש זכות חניה עדיפה על ארחי פרחי? |
|
||||
|
||||
אם הוא שילם עבור הזכות הזאת - כמובן. |
|
||||
|
||||
משיחה עם חבר, בדר''כ אכן מעורב תשלום בכך - מעטפות עם מזומן. |
|
||||
|
||||
זה לא נשמע טוב .. |
|
||||
|
||||
כלומר, קנה בית זה לא שילם? |
|
||||
|
||||
תלוי - האם הרחוב ציבורי או רשום בטאבו יחד עם הבית? |
|
||||
|
||||
ההגדרה של "ציבורי" מדורגת. במדינה, יש דברים שבהם כוווולם הם "ציבור", ויש דברים שבהם לאזרח יש זכויות רבות יותר. גם בעיר יש מושג של תג תושב או משהו כזה, שנותן ל"ציבור" של העיר עדיפות על הציבור הכללי. במעגל יותר מצומצם, למרות שחדר המדרגות לא רשום על שמך בטאבו, ישנה האפשרות לציבור הדיירים בבניין להגביל את הכניסה אליו לדיירים בלבד ואורחיהם. יעודו המרכזי של הרחוב הוא להכיל מבנים שיגורו בהם אנשים. לצורך המטרה המרכזית הזו, מתכננים את הרחוב בראש ובראשונה לצרכיהם של דייריו - תשתיות, מבנים, גישה וחניה. כל אחד יכול לעבור ברחוב ואפילו לחנות בו, אבל אם זה בא על חשבון הדיירים, יש היגיון בכך שהעיריה תיתן להם עדיפות. עדיפות אתה תקבל ברחוב שלך והם ברחוב שלהם. |
|
||||
|
||||
חדר המדרגות לא נבנה מכספי מיסים. הרחוב כן. |
|
||||
|
||||
1. אם אתה מתמצא בתחום, אולי תגיד לי מאיזה סוג של מיסים זה מגיע? האם על ידי העיריה - ארנונה וכו', או על ידי משרד השיכון - מיסים היוצאים מכיסו של כל אזרח במדינה? 2. ועדיין, המיסים האלה הוקצו כדי להניח תשתית לדיירי הרחוב. |
|
||||
|
||||
המקום השמור ברחוב אסור לחניה. גם ע''י הדייר שהמקום שמור עבור כניסה לחניה שלו. |
|
||||
|
||||
זה לא משנה. עדיין נגרע מקום חניה מהרחוב, בתמורה לגריעת מבקש חניה אחד מהרחוב. יחס של 1:1 כמותו כהקצאת חניה פרטית ברחוב. |
|
||||
|
||||
גם בהודעתי המקורית טענתי שהייתי מצפה מהשוטר ליתר איפוק. נראה לי שאתה לא מצליח למצוא תרחיש שבו נקודת ההתחלה של הסרט היא נקודת ההתחלה של כל הסיפור. זה רלוונטי לשאלה אם השוטר הפעיל כח בשיקול דעת. אני מסכים איתך לגמרי. הטיה של המשפט על פי רמתו של עוכר הדין המייצג מפרה את האיזון של משפט צדק שאמור להתייחס לעובדות. במצב הנוכחי, כשהסיכוי למשפט צדק קטן מאוד ואחוז הזיכויים בישראל הוא מהנמוכים בעולם - עדיף לפנות לעויכר דין טוב מאשר לספוג עונש מוגזם שלא מגיע לך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |