בתשובה לאביר הקרנפים, 14/06/15 3:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העניין של -התירוץ הזה של "אחת הקבוצות הנרדפות ביותר" וכו'- שווה לדעתי תגובה נפרדת. אני רוצה להבין האם הטיעון שלך הוא - "כך עושות כולן", או שמא אתה חושב שבהיותנו נרדפים כל הדורות מגיעה לנו זכות מיוחדת "להחזיר". הטיעון של "כך עושות כולן" לגיטימי בעיני. הרי אמריקה הגדולה, ארצם של החפשיים ובית האמיצים, הפציצה את טוקיו בפצצות תבערה, הטילה שתי(!) פצצות אטום על אוכלוסיה אזרחית(!) ולא התבישה להכניס כ 100 אלף אזרחים אמריקאיים ממוצא יפני למחנות בגזענות בוטה. אלא שאין זה טיעון מוסרי. לפי ההגיון הזה מעשים כאלו אינם ראויים לגנאי. כמו שההורים שלנו אמרו לנו- ואם כולם יקפצו מהגג גם אתה תקפוץ? את שיקול הדעת המוסרי לא מעניין כמה משתמשים בפרקטיקות נלוזות וכמה לא. השאיפה המוסרית אינה למצוי אלא לרצוי. ומשום שאנחנו היינו הצד הנפגע לאורך הדורות מאותה התנהגות לא מוסרית, אנחנו לא צריכים לשאוף להתנהג באורח לא מוסרי בעצמנו, אלא דווקא לשאוף שכל השאר יחזרו מדרכיהם הנלוזות. כך אני רואה את "אור לגויים". אותו מגדלור מוסרי שהעם היהודי מצוווה להיות בשבתו כעם סגולה. לכן לדעתי אין לנו זכות להיות לא מוסריים כמו כולם. חובתנו להיות מוסריים מהם. שים לב גם שכאשר אתה אומר: "זה הפך להיות לתירוץ הכי נפוץ לאסור עלינו להתנהג כמו בני אדם." (ההדגשה שלי) אתה אומר שבני אדם מתנהגים בצורה לא מוסרית (מה שנכון), אבל שומט לחלוטין את האבחנה של הערבים כאורקים, תת אדם, משום שאינם מתנהגים באורח מוסרי. הערבים הם לפתע אנושיים מאוד, ואנחנו רוצים ליהנות מהזכות להתנהג כמוהם, או לפחות בדומה להם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |