|
||||
|
||||
אני באמת לא חושב שזה עקרון ראוי. אמן הוא אדם פרטי, והוא יכול לבחור היכן להופיע. בדיוק כמו שפלגים אנטי-ציוניים שהם חלק מהמדינה (חלקם אפילו מאיישם תפקידים בכירים, במשרד הבריאות למשל), עדיין מקבלים מימון עבור פעילויות כאלה ואחרות שלהם. וחוץ מזה, במקרה הזה התיאטרון של אותו אמן הופיע גם הופיע באותם ישובים, בשביל זה יש שחקנים מחליפים. ברגע שמימון אמנים מותנה בדיעות הפוליטיות שלהם, אנחנו בדרך לאמנות מגויסת ומסורסת. אני הייתי גם אפילו על זכותו של אמן שלא מוכן להופיע במסעדה בשרית עקב טבעונותו לקבל מימון מהמדינה. זאת זכותו המלאה. המדינה צריכה אמנם להפעיל שיפוט לגבי באיזה אמנות היא תומכת, אבל הקריטריונים לזה צריכים להיות ברמת המקצועיות, היצירתיות, וערכה של האמנות הנתמכת, וזה לא מעניין את הזרת השמאלית שלי הדעות הפוליטיות של האמנים, ואם הם מעדיפים לא להופיע בבקעת הירדן או לא להופיע בברים של גייז באלנבי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |