|
||||
|
||||
דוקא לא סביר שמחיר התרופות פר אדם נשאר קבוע. ברוב המוצרים שאת מכירה זה עובד הפוך - כמה שיש יותר לקוחות, מחיר המוצר יורד. הסיבה שאת מסתובבת עם מחשב מרובה ליבות ומסך ברזולוצית-על בכיס שלך1 ומשלמת עליו רק 500 דולר, זה בגלל שיש עוד חמש מאות מיליון אחרים שקנו אותו גם. אם היו עוד חמש מאות כאלה, הוא היה עולה לך 50,000 דולר, במקרה הטוב. ההוצאות של פיתוח ושיווק תרופה אינן פרופורציונליות למספר המשתמשים, כי עלות הייצור היא החלק הזניח בתמחור. רק בחישוב קטן: מאחר וסרטן הוא בערך גורם המוות מספר אחד בעולם המערבי, נניח ש-10% מאזרחי ארה"ב יזדקקו לטיפול. שזה שלושים מיליון איש. שלושים מיליון כפול מאה אלף דולר2 זה שלושה טריליון (מיליון מיליונים, כדי לא להתבלבל עם השיטה האמריקאית). זה שלושת-אלפי מיליארדים של דולרים. נראה לך שזה איכשהוא פרופורציונלי להוצאות של חברות התרופות? מישהו כאן כבר הראה שפייזר, מהיצרניות הגדולות ביותר, מוציאה 20 מיליארד בשנה. אז מדובר על מכפיל 100. מה שהרבה יותר סביר, זה שכשתקציבי הפיתוח של התרופה והשיווק שלה יתחלקו על יותר אנשים, המחיר לאדם ירד פלאים, ולכן גם עם שולי רווח גבוהים אפשר יהיה להוריד את מחירי התרופות. ברשת ב' הבוקר נטען שרק לאחרונה, עבור תרופה להפטיטיס ב' שעלתה 80,000 דולר בארץ, לחץ של הממשלה וחברות הביטוח הוריד את המחיר בחצי תוך זמן קצר. 1 בהנחה שיש לך סמארטפון. 2 עיגלתי את החצי מיליון שקל שיהיה נוח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |