יש שם מעט נתונים על אנטיביוטיקה. דוגמה להבדל בין "מזויפת" (counterfeit) לבין "לא תקנית" (substandard) אפשר למצוא במאמר הזה שבו חוקרים ניסו לדגום איכות של אנטיביוטיקה שנמכרת במקומות שונים באינדונזיה. החוקרים קנו תרופות בעיקר בבתי מרקחת אבל גם בדוכנים. חלקן באריזה מקורית וחלקן נארזו מחדש. בערך ב־18% מהם התרופה לא היתה תקנית, כלומר, לא עמדה בדרישות. המסקנה:
There was no association between low content and type of outlet, sold with or without prescription, registration type, price or packaging. Median retail prices of products carrying the same label varied up to 20 fold.
יש כאן שוק פרוע ואף אחד לא טורח לבדוק את האיכות. כמות "תקלות" כזו היא משהו שאפשר להסביר בקלות על ידי בקרת איכות ירודה. בעיקר אם אין תגמול חיובי ליצרן שמשקיע יותר בבקרת איכות קפדנית. כמובן שזה יכול להגרם גם על ידי זיופים: יצרנים שמוכרים כמויות קטנות יחסית של תרופות מזוייפות.
|