 |
''המדהים הוא שאחת הקבוצות הנרדפות ביותר בעולם שסבלה לאורך מאות שנים בדיוק מהסוג הזה של דה הומניזציה - (עכברושים, דם של ילדים נוצרים)- מסגלת לעצמה כל כך בקלות את אותה טרמינולוגיה.''
יתכן ואין הדבר מדהים כל כך. בספרו ''האדם מחפש משמעות'' מספר ויקטור פראנקל על תופעה שהופיעה אצל חלק מהמשוחררים מהמחנות. מיד כשיכלו רכשו מגפי עור בדומה לגרמנים וחיקו את צעדם וגינוניהם.
הוא מייחס זאת להזדהות עם החזק לאחר שדוכאת לחלוטין כאדם, רצון להחזיר במהירות ובשטחיות את תחושת השליטה והכוח שנגזלו ממך ע''י חיקוי המדכאים וגינוניהם.
היהודים אכן נרדפו ודוכאו מאות שנים. קל להבין את הרצון החולני להפגין את הכוח והעריצות שהופעלו עלינו, כעת כאשר אנו חזקים ויכולים ויש אוכלוסיות חלשות שככל שנעיק עליהן נוכיח לעצמנו שאל פחד, אנחנו חזקים.
אחד הלקחים המשמעותיים מהשואה הוא עד כמה האדם כאדם יכול להידרדר כאשר הכוח בידו לעשות זאת ולהיזהר מלהגיע למצב הזה אולם אצלנו מעדיפים להעביר את מורשת הפחד וה''לעולם לא שוב'' על חשבון לקח ''הישמרו לנפשותיכם'' במובן המוסרי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש