|
||||
|
||||
כופרת ב-3 המבחנים הללו. 2 הרשימות הראשונות מכילות ספרים לא-קריאים בעליל או משעממים בטירוף שמשום מה הפכו לנכס-בקר-נחושת, אין לי מושג למה. השלישית כוללת כריכה של ספר, שנפוץ בעוד 2 כריכות לפחות. |
|
||||
|
||||
מסכים לגמרי, גם אני שמתי לב לזה ברשימה השלישית. ממתי ספר זהה חד-ערכית לציור על הכריכה שלו? ומה אם קראתי אותו בהוצאה אחרת, בשפה אחרת? או לקחתי אותו בספריה (שם בדרך כלל כל הכריכות אחידות). אישית אגב, אני נהניתי מ'עשו' של מאיר שלו (ועוד יותר מהספר רב הכריכות שלו מהרשימה השלישית) ו'עיין ערך אהבה' של גרוסמן השאיר עלי חותם עז וייחודי. |
|
||||
|
||||
כנ''ל וגם את 'תמול שלשום' מאוד אהבתי. לעומת זה עמוס עוז כתב ספרים טובים בהרבה מ'סיפור על אהבה וחושך' ו'מולכו' רחוק מלהיות פסגת היצירה של א. ב. יהושע ('מר מאני' הוא לטעמי יצירת מופת). |
|
||||
|
||||
זנדהאוס את אייזנשטיין אומרים לך תודה1. טוב. מעשיו גם אני נהניתי. וסיפור על אהבה וחושך הוא בעיני העמוס עוז הכי מוצלח. בזה זה נגמר. בתמול שלשום נתקעתי באמצע, בימי צקלג נתקעתי עוד בהתחלה, ועל זכרון דברים ומולכו אני בכלל לא רוצה לדבר. הרשימה הלועזית עוד יותר גרועה. ואם כבר קלאסיקות, אודיסאוס מביא אותה באכזריות שלא היתה מביישת את רמזי בולטון. 1 שנהנית מהכריכה של עשיו. |
|
||||
|
||||
אני רואה מה עשית שם, במשפט האחרון. |
|
||||
|
||||
ומה עם ג'יין אייר? לא ספר טוב? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |