|
||||
|
||||
1.אני מסכים עמך שהמחשבה המבודדת כשלעצמה- על הריגת, ולו אדם אחד חף מפשע, בצורה קרה,ואקראית מבחינת הקורבן הנבחר היא מחשבה זוועתית. 2.המצב אליו "נקלענו"הן פלשתינאים והן ישראלים זוועתי. שעה כזאת איננה שעת מבחן,אלא שעת מבחנים,ואחד מהם,וכנראה החשוב בהם,הוא המבחן המוסרי. על רקע המצב הזוועתי,פיגועי המתאבדים הם כרגע שיאו,המחשבה על פגיעה מחפים מפשע בצד השני איננה מבודדת,שותפים ללידתה הכאב,הזעם,התסכול,היאוש וכו',ולא שנאה עיוורת לבדה. 3.כותב המאמר ער לכך שיש כאן קושי מוסרי,ואפילו הודה בקושי אישי(עכבות),וכאן טמון לדעתי הצידוק לפרסום דבריו ולהתמודדות עמם,התמודדות שבה קריאת "יהודים זוועה" היא נשק עקר, כאשר מראות הזוועה הנן ענין יום יומי,ולב רבים נהיה לגס. 4.האתגר של ההתמודדות עם מחשבה זו, דווקא בניסוחה היותר מובנה ורהוט ,הוא אתגר אמיתי וראוי,למי שבאופן אישי פנוי ממאבק פנימי בסוגיה זו-פנוי ,למשל, משום שנאבק בזה בתוכו והתגבר(שמר על אנושיותו גם בעת זוועה). 5.וברשותך משהו היסטורי פוליטי לסיום:בתקופת המאורעות 36-39 עת השתולל טרור ערבי, התנהל בעיתונים ויכוח על ההבלגה,ז'בוטינסקי(כדרכו בעברית משובחת וברטוריקה מעולה),הציע פגיעה בערבים חפים מפשע, וראה בכך בכך מעשה מוסרי,בשל עיקרון הסימטריות. בן גוריון דיבר בזכות ההבלגה בעיקר מטעמים פרגמטיים פוליטיים.דעת הקהל העולמית וכו'. ברל, האידיאולוג של תנועת העבודה, דיבר על המנעות מפגיעה בחפים מפשע בעיקר מטעמים מוסריים.הוא לא ביקש סימטריה, אלא יתרון איכות מוסרי בו ראה נשק חיוני במאבק. "אין דם נקיים בקרב הערבים! אין עוברים לתומם מבין הערבים!נוער עברי התגייס להשמיד ביד רמה את האויב!". (קול קורא של האצ"ל) לדעתי כאן תמצית המאבק על "נשמתה של ישראל" ולא במקום בו מציין זאת א.איתם. כשנפסיד במאבק הפנימי(אנחנו כבר על הברכיים),ההפסד במאבק החיצוני יהיה רק שאלה של זמן. אז עבר הישוב 3 שנות טרור בתנאים קשים בהרבה,ושמר על דמותו המוסרית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |