|
||||
|
||||
אם זה לא היה ברור: אתה --> המדינה. עגבניות --> הצלת חיים. אז יש הרבה ירקנים שמוכרים הרבה סוגי עגבניות שמתאימות למתכון שלך. |
|
||||
|
||||
אם יש לך מחלה שהתרופה היחידה לה היא אותה עגבניה(1), ואם רק אותו ירקן מוכר את אותה עגבניה(2), יש לו יכולת לקבוע מחיר. (1) - זוהי ההנחה שבבסיס הכתבה. אני מניח שיש כאן קצת הגזמה. (2) - ליצרן יש פטנט על טכניקה מסויימת ולכן בשנים הקרובות יש לו בלעדיות על הפצתה של התרופה. לא מדובר באופן כללי על הצלת חיים. |
|
||||
|
||||
אבל, כאמור, אתה כאן זה המדינה - אין לך ''מחלה'' יש לאזרחים שלך מחלות וסיבות מוות נוספות שאינן מחלות (רעב, צמא, טרור, מלחמות, תאונות דרכים, שריפות, פשע...) ואתה, המדינה, צריך להחליט כמה אתה מוציא ועל מה. ברור שכשחברות התרופות מגיעות למצב של מקח וממכר ישיר עם החולה, יש להם כח מיקוח כמעט אין סופי - אבל זה לא חדש ולא יחודי לסרטן (או לתרופות). אם מחר תפרק את מכבי האש ואנשים יקימו חברות פרטיות לכיבוי שריפות, ברגע שתהיה לך שריפה בבית הם יוכלו לדרוש כל מחיר שירצו תמורת כיבויה. |
|
||||
|
||||
אבל הירקן מעוניין למכור את העגבניות שלו, רצוי יותר מאחת... ברור שמחיר התרופה יקבע במידה זאת או אחרת את הכמות שתימכר, ולו רק דרך כך שמדינות לא עשירות לא תוכלנה לכלול אותה בסל הבריאות שלהן. המתח שבין הלחץ הציבורי לרכישת תרופות מצילות חיים לבין האילוצים הכלכליים הוא לא משהו חדש (כל מי שמחכה לבדיקת MRI, או עובר בדיקה מיננת במקומה, בכיר את הבעיה טוב מאד). אני לא חושב שרעיונות כמו הלאמה או שדידת הפטנט יביאו תועלת לציבור לטווח בינוני וארוך, גם אם לא נכנסים לשאלות מוסריות. מה שכן אפשר לעשות, הוא לנסות להזיז את נקודת שיווי המשקל למקום בו רווחי היצרניות יהיו יותר קטנים במידת מה, אבל לא עד כדי כך שהן תחשושנה מהשקעות בפיתוח תרופות חדשות. את זה ניתן יהיה להשיג ע"י גיבוש עמדה משותפת של ארגוני מדינות (למשל OECD) לגבי מחירים ותנאים. כמעט כמו גודזילה נגד ארבעת המופלאים. |
|
||||
|
||||
עכשיו הבנתי, ואני מסכים לעיקרון. המחיר נראה לי קצת גבוה. אני מנחש שהגעת ל-10 מליון ש"ח/מניעת מוות מטרור על ידי חישוב כלשהו, תרצה לפרט? |
|
||||
|
||||
זה הערכה גסה על סף המציצה מהאצבע. אם באינתיפאדה השניה נרצחו כ-1,000 ישראלים והעלות של חומת מגן וחומת ההפרדה היתה כ-10 מליארד שקל, אז זה סדר הגודל שיוצא לי. |
|
||||
|
||||
חומת מגן וההפרדה לאו באו למנוע את ה-1000 שנרצחו, אלא את המספר הלא ידוע והלא חסום של נרצחים עתידיים. |
|
||||
|
||||
נקודה מצוינת. אם זכרוני אינו מטעני, בחודש שקדם לחומת מגן לבדו, היו 130 הרוגים בפיגועים. |
|
||||
|
||||
ולכן מספר המתים מטרור כמו ההוצאות על הגנה מטרור התאפסו מאז? |
|
||||
|
||||
לא, אבל אני לא רואה את הקשר בין ה-1000 ל-10 מיליארד. |
|
||||
|
||||
כ''הערכה גסה על סף המציצה מהאצבע'' אני חושב שלקחת את מספר ההרוגים לגרמו לנו להוציא הוצאה מסויימת ולחלק בהוצאה נותן סדר גודל טוב מספיק להוצאה פר הרוג. |
|
||||
|
||||
אז ישראל מוכנה להוציא סדר גודל של אינסוף על מניעת כל מת מאבולה. (עשו איזה תרגיל בבית חולים, נדמה לי, בטח עלה כמה מאות שקלים.) |
|
||||
|
||||
אתה רציני? |
|
||||
|
||||
ברור שלא, אני מנסה להביא לאבסורד את כלל האצבע שלך. |
|
||||
|
||||
לא הצלחת לשכנע אותי שהוא לא נכון (כהערכה של סדר גודל). ברור שכשמדובר על מספרים קטנים צריך להכניס את ההסתברות שהמאורע יקרה, אבל כשיש לנו מספרים גדולים זה לא ישנה את התוצאה בהרבה. |
|
||||
|
||||
חרמפפף, בערך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |