|
||||
|
||||
הי ג'וד, don't make it bad ואני בתמורה רוצה להקדיש לך הגדרה מהמילון: דמגוגיה = "פנייה אל רגשי ההמון , ניסיון לשלהב יצרים" |
|
||||
|
||||
גם הציור הזה הוא דמגוגיה ושלהוב יצרים? מה דמגוגי בזה? זאת היתה ברכה לך לחציית הקווים. אז מה פוליטיקל קורקטי להגיד על טבעונות? זה בסדר או שזה גבולי? |
|
||||
|
||||
לא מדובר על נכונות פוליטית. מדובר על דיון שכלתני שמשתמש בכללי הדיון השכלתני. דוגמה לדמגוגיה: לפי הדוגמאות שאת חוזרת ומביאה, ברור שאין לך טיעונים רציניים. אחרת לא היית חוזרת ומביאה כל הזמן דוגמאות לא רלוונטיות. האמירה הזו נכונה פוליטית. אבל יש בה בעיות אחרות. את מוזמנת להראות מהן. |
|
||||
|
||||
חבל שאתה עונה בצורה לא שכלתנית בלי לראות על מה מדובר. אלה פוסטרים, אין בהם טיעון שכלתני או אחר. |
|
||||
|
||||
אבל זו בדיוק הנקודה. אין שום בעיה ליצור פוסטר דומה עם חסה במקום הארנבת, ואז הילדה הופכת להיות מרושעת. |
|
||||
|
||||
:-) לא צפריר... בשביל רוב בני האדם יש הבדל משמעותי בין ארנבת לחסה. בשבילך אין הבדל אז אתה לא מתחבר לפוסטר הזה. לא נורא. |
|
||||
|
||||
רוב בני האדם גם לא חושבים שארנבת מבינה דיבורים. רוב בני האדם יודעים לדמיין ולהאניש כל מיני חפצים. |
|
||||
|
||||
יש מי שהציורים האלה משכנעים אותו? |
|
||||
|
||||
חשבתי שזה אמור להיות "מרגש" - ובקונטקסט למעלה "מרגש" זה דמגוגיה. אבל אם זו ברכה, אז תודה רבה! עם מברכים כאלו מי צריך מקטרגים? לי זו נראית ברכה של דתיים עם "אור בעיניים ועגיל באוזניים ועל כל שאלה תשובה": משהו כמו ברכות על חזרתך בתשובה, מהגהנום לגן העדן שלנו, או אל המערה הירוקה והמוארת שלנו. מה דעתך על כרטיס ברכה כזה ? אני לא בטוח שנכון לומר שחציתי את הקווים. אני אוכל בשר (ומוצרי חלב) רק באירועים חברתיים - בהם לפעמים אני גם מעשן ושותה. מדי פעם זה גורם להנג-אובר ואני מרגיש קצת טיפש, אבל לא בלתי מוסרי. |
|
||||
|
||||
זה לא הרעיון של הפוסטר. הפוסטר הוא על חומת התירוצים למה לא לעבור לטבעונות. תראה איזה מסיבית היא. בציור מישהו עם קרדום עושה פתח בחומה וקורא למישהו מהצד השני לעבור. וזה רגע מרגש! עם רגשות לא מתווכחים. |
|
||||
|
||||
תקרא את הלבנים של החומה. |
|
||||
|
||||
כמובן, קראתי. וזה נראה לי כמו התרוצים שמחזירים בתשובה שמים בפיהם של אפיקורסים. מה שלא ברור זה למה מישהו צריך לתרץ את בחירתו. הטיעון המוסרי - רופף מאוד. הטיעון הבריאותי (לגבי אכילה מידתית של בשר) - סוביקטיבי. כמובן כשמצירים בצד אחד של החומה את ההוא שמתבוסס בדם בין פגרים ובצד השני את הפסטורליה הירוקה של ''החיים הטובים'' של ''אלו שראו את האור'', ''שיצאו מעבדות לחירות'', ''שהשתחררו מהתודעה הכוזבת'' .... אז תירוצים מתבקשים. אבל אני לא חושב שהציור מתאר נכון את מצבם של אוכלי הבשר - הוא דמגוגי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |