בתשובה לאביר הקרנפים, 19/05/15 12:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא, זה לא יכול להספיק - הרי לא אמרת כלום, כמות האינפורמציה שסיפקת זהה לזאת שהיית מלמד אם היית אומר "הפלקאצים והשוניטא". אל תיתמם. יופי, יש משמעות, יש להם עוד 12 שנים במערכת החינוך של בית ספר עד שהם ילמדו את זה שוב ושוב וזה יצא להם מהאוזניים. גיל 4 הוא הרבה יותר מוקדם מהראוי, והבעייה היא שיותר משהוא מראה על הילדים, הוא מראה על הבעיות הנפשיות של אלה שחושבים שצריך ללמד אותם שואה בגיל הזה. וזה לא פחות מפחיד. לילד אין אפילו מערכת ערכים בסיסית כדי לייחס את הדברים לזמן, תרבות, מוסר, היסטוריה, כמויות, טוב ורוע. זה כמו ללמד יחסות כללית לפני שלימדת מכניקה. רק עם נזקים פסיכולוגיים (ולא רק קוגניטיביים) הרבה יותר חמורים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אשתדל לענות כאן גם לתגובה 655652, כי התגובה זהה. ילדים בגיל כזה לומדים שיש צבע אדום, כחול וצהוב. אתה לא מנחיל להם את הסבריך המלומדים על אורך הגל ותזוויג צבעים שיוצר צבע סגול או מראה של צבע סגול. אתה מלמד אותו את הבסיס. הילד צריך להכיר את המושג. ואם יש מושג של פלקאצים ושוניטא ואתה רוצה שבעתיד הילד ילמד עליו, אתה מלמד אותו שיש דבר כזה. ועם הזמן הוא לומר מה זה הדבר הזה. גם ילד בגן מלמדים מערכת ערכים בסיסית. להרביץ לחבר זה רע. לדחוף אותו בארגז חול זה רע. לתת צדקה לעני או לעזור לשכן זה מעשה טוב, וכן על זו הדרך. בדור שבו מתאמצים כל כך להעשיר את הילדים מגיל צעיר ולפתח את התודעה וההשכלה שלהם, נראה לי שגם בתחומים של טוב ורע או ימים בעלי חשיבות לאומית היסטורית יש מקום להעשיר וללמד כפי כוחו והבנתו של הילד. וכמובן שהדבר צריך להעשות מתוך מחשבה ותכנון זהיר, על מנת למנוע נזקים לנפשו של הילד הרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערבב מושגים מופשטים עם כאלה שלא. כדי להסביר את ההבדל בין צהוב לירוק, מספיק להראות צהוב ולהראות ירוק, ונגמר השיעור. כדי להסביר את מה זה נאצים ושואה, צריך להסביר במה הם שונים מפלקאצים ושוניטא. כמובן, שאפשר להראות להם נאצים מרססים שורות של יהודים ערומים, הם יבינו מיד את ההבדל בין זה לבין משחק כדורגל, ואפילו בין זה לבין חיילים שנלחמים. אבל מזה בדיוק אני רוצה להימנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להסביר כל פרט. כאב, אתה בטח יודע טוב יותר ממני שברוב הפעמים ניתן לדחות את הילד בקש. להסביר לילד מה זה נאצים לא שונה בהרבה מלהסביר לילד מה זה המן. ''הוא היה רע. הוא רצה להרוג את כל היהודים''. סוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחמי על הילדים שאין לך, שעזה תקוותי שלעולם לא יהיו לך, ושלא תמצא המטומטמת שתחלוק עמך את חייה. __________________ אין פותחין בהסבר לילד, אם אין ברצונך לענות על כל שאלותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך מושג על מה אתה מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, סייגתי בדברי שאין לי ניסיון כהורה. אבל "מושג" כלשהו אמור להיות לי. הרי גדלתי כילד, וחוויתי על עצמי את חינוכם של הורי ושל מורי השונים. בקהילה בה מספר הילדים רב מאוד, ראיתי כיצד הורים/דודים/שכנים/קרובים ורחוקים, מחנכים/מטפלים/מלמדים את ילדיהם בשלל נושאים ותחומים בחיים. במצב כזה, יכול להיות שנחשפתי לכמות גדולה יותר של צורות חינוך או ילדים מאשר אתה. על הנתונים האלה אני מסתמך בדברי. זה לא ניסיון הורי מעשי, אבל נדמה לי שזה מקנה לי "מושג". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דו שיח בין הקרנף לגור הקרנפים: קרנף: היום יום הזכרון לשואה. גור: מה זה שואה? קרנף: היה היטלר, הוא רצה להרוג את כל היהודים. גור: כמו המן? קרנף: כן. גור: וכמו המן, הוא לא הצליח? קרנף: זהו, שהוא חלקית הצליח. הוא הרג 6 מליון יהודים. גור: וכמו המן ופרעה, זה היה לפני המון המון המון שנים? קרנף: לא. זה קרה לפני 70 שנה. גור: ואלוהים לא עזר ליהודים, כמו שהוא עזר לבני ישראל במצרים וכמו שהוא עזר לאסתר ולמרדכי היהודי? קרנף: <מפשפש בכיס למצוא קש>. גור: למה אלוהים נתן להיטלר להרוג את כל היהודים האלה? קרנף: הנה, קח. קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת אולי להוסיף שהמן לא הצליח ואז היהודים טבחו בפרסים ורצחו 75,000 מהם ועוד 500. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מטריד אותי. בגלל שהביורוקרטיה הפרסית עובדת עקום, אי אפשר לבטל את דבר המלך לאחר שיצא ונחתם. אז פורסם והופץ שבאותו היום - היהודים יכולים לעמוד על נפשם, אם בא להם1. מי שקם על היהודים להרגם, נתקל בהתנגדות. היה יכול גם ללכת לעבודה כרגיל באותו היום, במקום לפרוע פרעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות, תלייניו מרצון של מרדכי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא באמת מה שכתוב במגילה: "... פתשגן הכתב, להינתן דת בכל-מדינה ומדינה, גלוי, לכל-העמים; ולהיות היהודים עתידים ליום הזה, להינקם מאויביהם. .ובשנים עשר חודש הוא-חודש אדר, בשלושה עשר יום בו, אשר הגיע דבר-המלך ודתו, להיעשות: ביום, אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם... נקהלו היהודים בעריהם, בכל-מדינות המלך אחשוורוש, לשלוח יד, במבקשי רעתם; ואיש לא-עמד לפניהם, כי-נפל פחדם על-כל-העמים... ויכו היהודים בכל-אויביהם, מכת-חרב והרג ואבדן; ויעשו בשונאיהם, כרצונם... תאמר אסתר, אם-על-המלך טוב--יינתן גם-מחר ליהודים אשר בשושן, לעשות כדת היום... ויאמר המלך להיעשות כן, ותינתן דת בשושן... וייקהלו היהודים אשר-בשושן, גם ביום ארבעה עשר לחודש אדר, ויהרגו בשושן, שלוש מאות איש... ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על-נפשם, ונוח מאויביהם, והרוג בשונאיהם, חמישה ושבעים אלף..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנאמר "חג פורים שמח, יהודים"1. 1 כן, יש פולמוס על ההקשר המקורי. ועדיין, האסוציאציה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מציג את זה ככה1, עוד עשוי לצאת משהו אחד טוב מהדו-שיח הזה: הילד עשוי להבין שכל הסיפור הזה על אלהים שמציל יהודים זאת מעשיית עם חביבה אבל שכל קשר בינה לבין המציאות מקרי בלבד. ואל יקל בעיניך הדבר - עוד לא פרשתי כאן את תלונותי על רבנים שמגיעים לגן כדי לה(ת)חיל אינדוקטרינציה נוספת מגיל צעיר. 1 מבהיר היטב את הנקודה, שיהיה ברור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |