|
||||
|
||||
פתרון יותר פשוט - לא לבחור פעם נוספת את מי שאפילו לא העמיד פנים שהוא מנסה לקיים את הבטחותיו ב-100 הפעמים האחרונות שבחרת בו. |
|
||||
|
||||
אז בוא נבחר בברק. הוא באמת התאמץ לקיים את הבטחותיו. לשם הבהרה: אני באמת תומך במה שכתבת. |
|
||||
|
||||
ברק הוא לא היחידי (אם כי, כמובן, כשפוליטיקאים אחרים ראו מה אנחנו עושים לפוליטיקאי שמנסה לקיים את הבטחותיו ומה קורא לפוליטיקאי שמשתדל להשתין בקשת על הבטחותיו, ברור למה הם הבינו שאנחנו לא מעוניים בפוליטיקאים מהסוג הראשון). |
|
||||
|
||||
אוסיף ואזכיר לשבח דמות יותר רלוונטית - לפיד. |
|
||||
|
||||
האב (שהבטיח תחבורה ציבורית בשבת ולא קיים) או הבן (שהבטיח שלא יישב בממשלה עם ליברמן ולא קיים)? |
|
||||
|
||||
האב (שהבטיח להוריד את קצבאות הילדים ועשה זאת בגדול - אולי האקט הכלכלי הכי חשוב לטווח ארוך של העשור הראשון של המילניום שנקטה ממשלת ישראל) או הבן (שהוריד קצבאות ותמיכה בישיבות, חייב לימודי ליבה, ואפילו הוציא איזה חוק גיוס - פגום מן הסתם, ובכל זאת מתאמצים מאד לשנות אותו בממשלה החדשה. מעניין למה). |
|
||||
|
||||
נו, באמת.... 1. האב הבטיח הרבה דברים ומשום מה קצבאות הילדים לא מופיעה ברשימה. 2. לא שינוי הורידה את קצבאות הילדים, לפיד (האב) לא היה שר האוצר ולא דרש הורדת קצבאות במשא ומתן הקואליציוני. מעבר ללהצביע בעד לא עשה הרבה יותר משאר חבריו לקואלציה. 3. באותו עשור היו כמה מהלכים כלכליים קצת יותר חשובים לטווח ארוך וקצר מהורדה זמנית של קצבאות הילדים. 4. אני לא חושב שנסיון לעמוד בפחות מ-10% מההבטחות הבחירות יכול להחשב כאמינות. מהילדים שלי אני דורש הרבה יותר. 5. מה בדיוק מעידה העובדה שהממשלה החדשה מנסה לשנות חוק שחוקק בממשלה הקודמת? |
|
||||
|
||||
3. ההורדה לא היתה זמנית, היא מחזיקה עד היום (12 שנה), הורידה אלפי שקלים למשפחות מרובות ילדים (מדובר היה ב-800 ש"ח לילד חמישי והלאה), ומראה השפעה מובהקת מאז על דפוסי הילודה מחד (ערבים וחרדים) ועל ההשתתפות בשוק העבודה. 4. על מה מתבסס ה-10% שלך? בכמה עומדות מפלגות אחרות? |
|
||||
|
||||
3. הקצבאות לילד החמישי החלו בנובמבר 2000 ובוטלו שנתיים אחר כך. שנה מאוחר יותר עבר חוק שנותן להם "תוספת משפחה". אם יש משהו שמאפיין את קצבאות הילדים בישראל הוא השינוי. 4. תסתכל על המצע (הבאתי קישור למעלה) ותספור. זה לא פונקציה של מפלגות אלא של פוליטיקאים, היו פוליטיקאים שניסו לקיים הרבה יותר (ברק בקדנציה הראשונה) והיו פוליטיקאים שניסו לקיים הרבה פחות (שרון). יחסית לפוליטיקה הישראלית נראה לי שהאב נמצא במקום רע באמצע, הבן למד להבטיח פחות ונראה לי שהיה מקבל מיקום קצת גבוה יחסית לרף הנמוך שקובעים עמיתיו. |
|
||||
|
||||
חככתי בדעתי וחשבתי: ראו מה קורה לפוליטיקאי שמנסה לקיים את הבטחותיו לצד השני. ואסביר. בא ברק ורוצה לצאת מלבנון כי כך הבטיח. מנסה להגיע להסכמי שלום עם ערפאת ואסאד - כי כך הבטיח. למרות הנזקים שחזו למהלכים שכאלה, הגורמים המשמעותיים עודדו את הגישה שעולה בקנה אחד עם המדיניות שהם רוצים לקדם. אבל אם כהנא מבטיח שהוא יקדם טרנספר, ויודעים שהוא יעמוד במילתו - לא יעמידו אותו בניסיון. עדיף להם לתת את הבמה לטיפוסים כמו ביבי ושרון שלא עומדים במילתם. המסקנה שלי היא שנותנים לאנשים לבצע שינויים רק בכיוון ההרסני, ואחרי זה מתלוננים שהציבור לא מרוצה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |