 |
אם הייתי אומר לך שזה נראה לי יותר ככתב אשמה מוצק כנגד העדה האתיופית, היית לבטח עונה לי שעם כל הבעיות והמצוקות שיש לעדה הזאת, מה אני מצפה מהם שיוציאו עצמם מן הביצה בשיטת הברון מינכהאוזן? הבעיה עם התשובה הזאת, היא שהיא עובדת בשני הכיוונים. עם כל הבעיות והמגבלות של משטרת ישראל, נראה לי שלתלות עליהם את כל הבעיה של הגזענות בישראל או את קשיי הקליטה של עולי אתיופיה, נראה לי מופרך ולא מועיל.
העובדה שהעלית כטיעון מפוקפקת במיוחד. אם רוב התלונות היו על בסיס גזעני בלבד, האחוז שציינת היה צונח בהגיעך למספר התיקים הנפתחים ומספר המורשעים מקרב הנוער האתיופי. אנו יודעים שזה אינו המצב. כלומר האשמה אינה כלפי המשטרה במיוחד אלא גם כלפי התביעה המשטרתית ומערכת המשפט בכלל. בקיצור כל החורים אשמים ורק העכבר חף מפשע.
אני לא יכול להוכיח את הדבר, אבל יש כאן אפשרות סבירה שההפגנות והמהומות האחרונות התחילו ע"י קרובי משפחה של עבריינים (ואולי במקרה זה צודקים תועמלני הימין ומעורבים כאן כל מיני מעוררי מהומות אנרכיסטים ושמאל קיצוני).
התוצאה העיקרית מבחינתי, של המהומה וההתפרעות בהפגנות הללו, היא שאני מרגיש צידוק עצמי מוחלט לא לעלות על סוס אמוציונלי של תמיכה ואמפתיה למשפחות של ח'ברה שגונבים את האופניים ומכשירי הטלפון של ילדינו.
ועוד הערה (קצת מרירה וקנטרנית אני חייב להודות), בניגוד למה שאמרה נציגה צעירה של העדה ("אפילו יש לנו נשיא שחור"), ישראל אינה מחוז מעבר לים של ארה"ב, ובישראל פילוח (פרופיילינג בלע"ז) אינו אסור ואינו מילה גסה. אפשר וצריך לדבר ולכתוב נגד אלימות משטרתית מופרזת ובפרט כלפי חפים מפשע. אם האלימות מופנית במיוחד כלפי ערבים, מסתננים בלתי חוקיים או כלפי עולי אתיופיה, לא ממש רלאבנטי או מועיל בדיון הזה. אחרי הכל, גם אלימות משטרתית לא נחוצה כלפי עבריינים של ממש אינה עניין ראוי לשבח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש