בתשובה להפונז, 27/04/15 16:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
או בקיצור - זמר עברי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שאני מבין למה התכוונת (אני רואה כמה צורות להבין את זה, ולחלקן יש לי הסתייגויות, אבל עדיף קודם לשאול במקום לספקלץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוג השירים שמשמיעים בארבע אחרי הצהריים (נקראים גם שירי ארץ ישראל) שהם לא פופ ולא רוק ויחודיים בסוגם לישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, זאת כבר הגדרה יותר רחבה ממה שאני כיוונתי אליו. נראה לי שרוב שירי ארץ ישראל הישנים (והפופיים למדי) בנויים על מוזיקה רוסית, אבל אני לא סגור על זה. בסקאלה שלי מתי כספי יותר מורכב ועשיר מרובם מבחינה מוסיקלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו כמה שירי עם רוסיים שעוברתו והיו ללהיטים כמו "רותי" (תוכל לזהות שם עוד כמה) ו"דוגית נוסעת". אבל למרבה פליאתי "ים השיבולים" למשל, נכתב בשנת 1971 בבית שאן ע"י איציק קינן שעלה ממרוקו וגדל במעברה, והולחן על ידי חיים אגמון [ויקיפדיה] יליד טורקיה, שהיה המנהל המוסיקלי של הגבעטרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב: דוגית נוסעת, במקור הוא בסולם שונה, עם מילים שונות לגמרי, והרבה פחות נוגה. תרגום המילים המקוריות - עיר על שְׂפת קָמָה לא יודעים איפה היא עיר על שְׂפת קָמָה אם הנהרות. יד לא נוגעת עין לא רואה את העיר על שְׂפת קָמָה אם הנהרות… והאינפורמציה מכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין מוצאו של המלחין לסוג הלחן? אין לי ספק שהמנהל המוסיקלי של הגבעטרון ידע לכתוב לחנים רוסיים לעילא ולעילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הוא בדרך כלל המוזיקה ששמע בבית אבא. מאידך הוא היה אקורדיוניסט של להקת הנח''ל. אבל הפליאה שלי היא על שנת היצירה של השיר ורק אנקדוטלית על יוצריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תפיסה מאד שמרנית וארכאית. אני במקומו הייתי מוצא את ההערה הזאת קצת מעליבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטראוטיפית, הייתי אומר. סטריאוטיפית הייתי מצפה ש''ים השיבולים'' יכתב בשנות החמישים, ויולחן על ידי אחד מהמלחינים הקאנוניים כמו מרדכי זעירא או נחצ'ה היימן. אני לא הייתי נעלב אם היו משווים אותי כמלחין לאחד משני אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משווים, אלא מציינים כמה זה מפתיע שהשווארצע הזה כתב שיר שנשמע אשכנזי למהדרין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מתנצל בפני שאריו של אגמון, ומוקיר את זכרו. אם זה היה ההיפך ומישהו היה מופתע מזה שאת שיר הפריחה כתב אסי דיין והלחין צביקה פיק, גם זה מעליב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלהניח שבעל מקצוע ותיק תקוע עדיין במוזיקה/אוכל/הכשרה מדעית/העדפה ספרותית שספג בבית אבא זאת הנחה מאד מתנשאת ומזלזלת. מה דילן, קלפטון או הנדריקס היו אומרים על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנשאת או מזלזלת זה בעיני המתבונן, אבל זו הנחה נכונה. קשה מאד לברוח מההשפעות שספגת בילדות. איך קלפטון או הנדריקס סותרים את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימוכין? (רמז - לומר "זו הנחה נכונה" זה לא משכנע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש דחוף לי לשכנע מישהו. אבל תשמע כל ראיון עם כל מוסיקאי שהוא אי פעם והוא יאמר שהוא מושפע בין השאר מהחומרים ששמע בילדותו. זה א' ב' של כל מחקר מוסיקלי. למוסיקה יש הרבה במשותף עם שפה, גם אם תלמד שפות במהלך חייך, עדיין סביר להניח שתשלוט בשפת האם שלך בצורה הכי טובה. המוסיקה ששמעת בילדותך היא שפת האם המוסיקלית שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שעשית פה דילוג קטן - אנחנו דיברנו על מוסיקה שמושפעת ממוצאו של 'בית אבא', לא על זה שנער מרחיב את אופקיו ושומע הרבה סגנונות שהוא ליקט מפה ומשם - כמו שנאמר בכתבה על מתי כספי שלונקקה כאן: "'הפעם הראשונה ששמעתי את סשה? הייתי נער, בתחילת שנות העשרה שלי", נזכר כספי. "נדמה לי שאלה היו שירים מתוך 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'. מישהו הביא את התקליט והשמיע אותו בפטיפון של הקיבוץ (חניתה, ב"ש) והתאהבתי באופן מיידי. עד אז היינו שומעים כל מיני שירי רועים. שירים עם 'הו!' כזה מבהיל. ופתאום שמעתי הרמוניות פנטסטיות ומנגינות שאין להן גבולות. מנגינות שלא מצייתות לשום מוסכמה. זה היה שוק מוסיקלי בשבילי, ומאז התאהבתי בסשה.' זה שהוא שמע עד אז שירי רועים (המקבילה הקיבוצית למוזיקה מבית אבא כנראה), לא מנע ממנו לשמוע דברים אחרים ולהתפתח להרבה כיוונים. שפת האם המוסיקלית שלי (כשומע בעיקר ולא כמבצע1) היא מוסיקה שהתחלתי לשמוע בגיל העשרה, שלא היתה מה ששמעו אצלי בבית, וקבוצת החיתוך בין אוסף התקליטים/קלטות/דיסקים שלי לאוסף התקליטים של הורי היא כנראה הקבוצה הריקה (אוקי - אולי יש בה איבר אחד, סיפורי פוגי של כוורת). 1 או כמבצע חובב למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצמד שכתב והלחין את ''רומיה ויואל'' גם הוא לא הגיע מתימן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרח להודות ששירי התימנים של אלתרמן מביכים ומרגיזים אותי בכל פעם מחדש, כמעט הייתי אומר שהם מהווים כתם על המשורר הדגול הזה - ועוד יותר מביך אותי כשאני שומע זמרים תימנים שרים אותם (כן, שושנה, אני מדבר עלייך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני די סמוך ובטוח שבוגרי מגדר וסוציולוגיה של שכבות מוחלשות יטענו שגם זה מעליב - כי כאן ההפתעה היא מזה שאמן בסוגה שנחשבת עילית כותב בסוגה שנתפסת כנחותה). ומילא אסי דיין - אבל על צביקה פיק אתה מופתע? שעל הסאונד של הסינתיסייזר שלו נכתב במאמר נאה שסוקר את סולואי הסינתי החביבים עליו, שהוא "קצת פרחי כזה, עם המון קסם. לא כל כך שונה מההגדרה של פיק עצמו בעיני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר לי ידע מוסיקולוגי כדי להיות בטוח, אבל אני מאוד בספק אם ההשפעה הרוסית דומיננטית בזמר העברי מעבר למעט שירים שנכתבו ללחנים רוסיים, מעט מחוות מודעות ("בלדה לנערי שגדל" ו"נחל שלי", ארגוב) ונראה לי שרוב הלחנים של סמבורסקי. כנ"ל ההשפעה הצרפתית שהוזרקה בתקופה מסוימת בתחילת שנות השישים (סוף החמישים?), וכנ"ל ההשפעה האמריקאית שחדרה החל מסוף שנות השישים (וכמובן החלה לחתור תחת הזמר העברי, אבל גם קצת נכנסה אליו). אם רוצים אפשר לכתוב גם על השפעה ערבית, בשירים הפסואודו-תימניים, אבל זו כבר בדיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארבע אחרי הצהריים משמיעים לא רק שירים עם השפעה רוסית, אלא גם שירים בהשפעת שנסונים צרפתים ובהשפעה מוזיקה דרום אמריקאית. וגם שירים מתורגמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר-4-אחה"צ-נפוץ מתורגם מיידיש. שיר-4-אחה"צ-נפוץ מתורגם מאנגלית. וזה בכלל שיר של ז'ק ברל, במקור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |