בתשובה לנועה ו, 27/04/15 9:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. את צודקת. ב. באשר לסושי, לדעתי עדיין לא הייתי מכניס אותו לקנון כי (1) התפוצה שלו לא מספיק נרחבת. כמה סושיות יש מעבר לתל אביב וסביבתה הקרובה, ואולי קצת בירושלים? (2) האיכות שלו לא מספיק גבוהה. אפילו בתל אביב וסביבתה, כדי למצוא סושי ראוי, צריך לשלם הרבה כסף ולבחור אחת מחמש עד עשר אופציות לכל היותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את דברי על הסושי אני לוקחת בחזרה. הסושי אכן אינו ישראלי. כלומר, הוא עוד לא חוצה מגזרים, עדות, פופולארי אצל כולם וגם אין בו תוספות מקומיות, ככל הידוע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוה - 'חוצה מגזרים' - זה המושג שהיה חסר לי בדיון על ההבדל בין תרבות מקומית לבין ערב רב של מנהגים מגזריים שעוד לא התגבשו לכזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ככל שידוע לי ספייסי מיונז (כתוספת מקובלת) זה מייד אין איזרעל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סושי עם עמבה נשמע טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, אפילו המיונז הוא מהרעיונות היותר גרועים שנתקלתי בהם של המטבח המקומי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |