בתשובה להאייל האלמוני, 22/04/15 18:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלי מה שקרה ב48, אין מטבח ישראלי ואין משמעות ל28. בהינתן ש48 קרה, ניתן לחשוב על השפעות של 28. אבל שניהם, הקרוב הראשון והקרוב השני, לא משנים לגבי העובדה העומדת בבסיס הדיון - שהתרבות מטבח הישראלי היא צעירה מאד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהם משנים - הרי אם הם לא היו משנים לא היתה לך בעיה להיות עקבי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא משנים בטרמינולוגיה שלי, הם משנים בטרמינולוגיה הבינארית שלך, שלא סובלת קירובים, מיצועים, ערכי ביניים ופונקציות חלקות. חלק מהבעיה בדיון הזה זה שאנחנו מדברים בשפות שונות. אני מדבר על תרמודינמיקה - טמפרטורות, לחצים ותהליכים רציפים, ואתה מדבר על מכניקה של מולקולות בדידות, קטנטנות ושעוד לא למדו סטטיסטיקה ואיך להשליך מהפרט אל הכלל. בשביל זה אתה דן (ודש וחוזר על עצמך) במשה כהן ומלפפונים שבאו יש מאין, ואני דן באחוז מהאוכלוסיה שמשנה את תפריטו בתהליך מתמשך ורציף לכל ענין וצורך. וזה לא מעניין אותו שבאלפית שנייה ואצל משפחת כהן קרה או לא קרה כלום, כמו שלא מענין את הטמפרטורה בסלון שלך שיש מולקולה מעל הטלויזיה שהחליטה (הה-הה) לרגע לזוז במהירות של פי שבע מהממוצע, ושאחרת החליטה לרגע לעמוד או לקפוץ דרך הוילון או דרך המלפפון בגלל מנהור. ולכן, אם תהליך התפתחות המטבח הישראלי החל באפס המוחלט ב48 או שהיה לו בדיעבד זנב קצר שמתכנס לאפס 20 שנה לפני, חסר משמעות בשפה שלי - וקריטי בשפה שלך, שמסתכלת בזכוכית מגדלת (רטורית לפחות, מזמן לא נתקלתי בניטפוק שיטתי של כל מילה שלי כמו כאן) על כל שנייה ומחמיצה לגמרי את התמונה הכללית. אני לפחות שמח לגלות מהתגובות של אחרים כאן שיש כאלה שמצליחים להבין את כוונותי, שכן אז הן כנראה לא מוסוות כל כך כמו שאתה טוען. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרמינולוגיה שלי "לא סובלת קירובים, מיצועים, ערכי ביניים ופונקציות חלקות" שלי?! הרי אתה זה שאמרת שהכל רציף, שכל הפונקציות הן מונוטוניות ממש... הבעיה כאן היא לא מה הטרמינולוגיה שלי סובלת או לא סובלת, הבעיה היא השהטרמינולוגיה שלך לא סובלת קירובים כשזה לא נח לה ומחייבת אותנו לסבול קירובים כשזה נוח לנו. בדיוק כמו בתסריט 1928, אני ומוכן לקבל כל טרמינולוגיה שתבחר, כל מה שאני מבקש הוא שתהיה עקבי, אם אתה מוכן לסבול קירובים, תסבול אותם גם ממני, אם לא, א אל תתפשר גם כלפי מה שאתה מביא. כל אוכלוסיה היא אוסף של פריטים. אוכלוסיה של בני אדם היא אוסף של פריטים מזוהים. אם אחוז מהאוכלוסיה שינה את תפריטו אז חייב להיות לפחות אדם אחד ששינו את תפריטו כחלק מאותו תהליך. ההליך לא יכול להיות רציף (כמובן, ראה את הפסקה הראשונה) אבל זה לא משנה, אם בנקודה מסויימת בזמן התפריט היה א' ובנקודה אחרת התפריט היה ב' את השינוי בין שתי הנקודות חייב להיות כזה שאפשר להצביע על לפחות אדם אחד שהתהליך עבר עליו. מעולם לא שאלתי אותך על חלקיק שניה, שאלתי אותך על חודשיים - וזה רק אחרי שאתה אמרת (להפתעתי, אני חייב להודות) שהתחולל שינוי מדיד באותן חודשיים. אילו היית אומר (כמו שציפיתי) שלא התחולל שינוי, או שהשינוי לא היה מדיד, הייתי שואל שאלות אחרות. הסיבה שנראה לך שהשאלה אם היה אפס מוחלא או לא לא קשורה למנהור אלא לסופרפוזיציה. אתה ממשיך, פעם אחרי פעם, לשנות את דעתך בקשר לכל שאלה ששאלתי אותך. המגיב היחיד שנראה לי שהבין חלק מהטענות שלך היה הקרנף, ובשורה התחתונה, גם הוא מסכים איתי. הייתי אומר שאתה לבד, אבל בהתחשב ביכולת שלך להחזיק שתי דעות בו זמנית כנראה שזה לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה בכוונתי. בנושא הזה אני לגמרי מסכים עם הפונז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה נושא אתה מסכים עם הפונז? באיזה לא (הרי כתבת שאתה מסכים איתי)? אם אתה מבין איך הסיפור של המלפפונים ענה לשאלה שלי, בבקשה, תסביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך רק מוכיחה את תגובתי הקודמת. שאתה לה מבין את השפה שלי ואת הטיעונים שלי. לאור זאת ולאור העובדה שאני כבר הוכחתי לך את הטענה שלי ואתה אחרי עשרות תגובות לא מצליח לסתור את ההוכחה הזאת (בתירוצי 'ממש' למיניהם), נראה שאני לא אצליח לקבל טיעון נגדי משכנע. אז אני מיציתי. תודה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצה לפעם הבאה, בשביל לקבל טיעון נגדי משכנע אתה צריך לנסות לנסח את הטיעון שלך בצורה עקבית שמובנת ליותר מאדם אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, מצחיק. הגענו לשלב התגובה ההומוריסטית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |