בתשובה לערן בילינסקי, 04/07/00 18:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, כמדומני שחברת הכנסת מהעבודה שנבחרה במקום אדיסו מסאלה היתה סופה לנדוור (''סופה מה-שמה לנדרובר'', כפי שכינה אותה כבוד השר בניזרי לפני כשבועיים), ונדמה לי גם שמרינה סולודקין היא בכלל ח''כית של ישראל בעליה. שנית, מה ששאל נתניהו לפני שהוריד את השכפ''צ בכנס הליכוד לא היה האם כולם שם היו יהודים אלא האם כולם היו מצביעי ליכוד. אחרי הכל, ידוע שבשמאל נוהגים לירות בראשי ממשלה מהליכוד וחשוב לנקוט משנה זהירות בדברים כאלה. עם היהדות הסתבך נתניהו כשלחש את לחישתו המפורסמת לרב כדורי (''בשמאל שכחו מה זה להיות יהודים''), ובניגוד לשאר האמירות והמעשים שצוטטו כאן, אני לא מאמין שהוא התכוון שלחישתו זו תיקלט במיקרופונים ותשודר לכל האומה. מדובר, אחרי הכל, בליקוק מהסוג הנמוך והמתרפס ביותר שאפשר להעלות על הדעת, ואפילו נתניהו לא רצה שתדבק בו תדמית של אחד שמלקק לרבנים ומסית נגד חצי העם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, בשני המקרים (אם תשלח לי את כתובתך אני מוכן לשלוח שקל לכל תיקון) בכל מקרה. גם אמירה "כולם כאן מצביעי ליכוד" לא בדיוק הופכת אותך לראש הממשלה של כו-לם (ואפילו להפך). התכוון, לא התכוון, מה, הוא נולד היום? הוא לא יודע שאמירה כזו תדלוף? הוא הרי רב-אמן בתקשורת. לא יתכן שהוא לא ידע שאמירה/מעשה כזה ידלוף החוצה. אשר לתדמיות, תלוי מה *המטרה* שלך. אני מזכיר לך שבכינוס ליכוד מדבר נתניהו אל *המשוכנעים* - מצביעי ובמיוחד פעילי ליכוד. האם באמת נחוצות מחוות שכאלו שא-פריורי ברור שיכולות רק להזיק למטרה כביכול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שנתניהו כבר ידע שהוא עתיד לפול בבחירות וכבר תכנן את הקאם באק הגדול. רוב הפעולות שעוררו עליו את זעמה של התקשורת ציירו אותו כאיש ימן קיצוני, שלא דופק חשבון. חוסר הפרופורציות בין התגובה לאירועים יכול לשמש אותו בקמפיין התקשורת העוינת שהתאגדה נגדו והביאה להפלתו. הפופולריות שלו בליכוד גבוהה מאוד. הפרישה שלו לאחר הבחירות הפכה אותו לקדוש מעונה ועכשיו, שנה אחרי, כאשר הזיכרון שלנו מתעמעם ואנחנו רואים שאין שינוי משמעותי (את היציאה מלבנון כבר שכחנו כי היא הייתה מהירה. המצב הכלכלי לא השתפר ועכשיו גם מאימים עלינו בשינוי מפחיד במס ההכנסה) ברק שקוע עד הצוואר בבוץ של ש"ס מרצ, התהליך המדיני התקוע יחסי ישראל ארה"ב בשפל בגלל העסקה עם סין (שנחתמה לפני 4 שנים אבל מי יודע את זה), מדברים על חזרתו לראשות הליכוד והוא מנצח בסקר את ברק בערך באותו הפרש שבו ברק ניצח אותו (וזה עוד לפני שהגיש מועמדות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, אבל איך פעולות שכאלו יעזרו לו לנצח את ה"תיקו המקולל"? כפי שטענת בעצמך, באמירות שכאלו הוא מציג את עצמו כאיש ימין קיצוני בניגוד לסברה שלי (שעדיין לא נסתרה) שכדי לזכות בבחירות בישראל צריך לשכנע את ה"מרכז" הפוליטי ולהיות מקובל על כו-לם. יתכן, בהחלט, שברק יחליט להעביר את השלטון לנתניהו, ואני חושב שהתעקשותו של אריאל שרון לעמוד בראש הליכוד, אע"פ שהוא "לא בחיר בעליל" היא כדי להיות "שומר מקום" לבנימין נתניהו ולמנוע את מועמדותם של סילבן שלום או לימור לבנת. אני גם רוצה להזכיר לך את השיחות החשאיות שניהלו בנימין נתניהו ואהוד ברק בקיץ 1998 שנתגלו במקרה ע"י ערוץ 2. האם לא ייתכן שהם באמת מתואמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד כמה חודשים ערפת יכריז על הקמת מדינה. יהיו עימותים בין צה"ל למשטרה הפלסטינית, כמה פיגועים בהתנחלויות, פיגוע במרכז ירושלים או תל אביב. הממשלה תיפול על רקע האירועים הללו או אחרים (כבר עכשיו היא לא ממש יציבה). אותם 10 אחוזים של מתלבטים יעברו לימין. העם יהיה מוכן לקבל את המנהיג החזק שישיב לו את הכבוד העצמי ותחושת הביטחון (שרון יפרוש לחוות השקמים בלי לממש את חלומו להיות ראש ממשלה). להזכירך, סקר שנערך ע"י עיתון מעריב הראה שביב מנצח במרוץ על ראשות הממשלה בהפרש של 8% וזה עוד בלי שהגיש מועמדות ולא ביצע שום קמפיין (ואפילו בלי פינקלשטיין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצוב, אבל כנראה נכון, אם אני מבין את מטרותיו של עראפאת - תלמיד טוב של בן-גוריון, כנראה שכמו מדינת ישראל תקום מדינת פלסטין בלי תיאום עם ממשלת ישראל - והתוצאה, כפי שכתבתי בכותרת "בדם ואש פלסטין נפלה, בדם ואש פלסטין תקום". אתה שב ומחזק את התיאוריה שלי שכנראה שרון רק "שומר מקום" לבנימין נתניהו ואכן ייתכן שברק, שכבר עכשיו נתקל בקשיים עצומים בניהול ממשלתו, יחליט להעביר את השלטון לראש הליכוד לעתיד - בנימין נתניהו, או לחלוק בשלטון עם הראש בהווה - אריאל שרון. גם אתה מקשיב לדיבורים על ממשלת אחדות לאומית? ואני בהחלט זוכר את הסקרים. אשר לחלומות, אני מבין שאתה חבר של אריאל שרון והוא סיפר לך שחלומו הכמוס (או לא כמוס) הוא להיות ראש ממשלה? או שכמו יוסי גורביץ תטען שהששררה מעבירה אותו על דעתו ומותירה אותו וחצי תאוותו בידו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מסכים עם ההנחה שמבחינת נתניהו שרון הוא רק שומר מקום ולא מועמד ריאלי לראשות הממשלה. אך אני סבור ששרון אינו מסכים עם הקביעה הזו. שרון רוצה להיות ראש ממשלה אחרת לא היה מכריז על כוונתו להגיש מועמדות לתפקיד. הוא הרי יכול היה לפרוש בכבוד לחוות השקמים ולהפוך גורו של המפלגה או לחזור לכנסת כמו שעשה יצחק שמיר. אם הוא ירוץ לראשות המפלגה הוא מסתכן בהפסד משפיל וירידת מעמדו במפלגה (ע"ע שמעון "אני לוזר?" פרס). חזרתו של בנימין נתניהו לפוליטיקה יקבור את תקוותו של שרון ולכן כעת האינטרס שלו הוא לדחות את הבחירות עד שיבסס את מעמדו במפלגה ויהפוך למועמד ריאלי לראשות המפלגה והממשלה. לצורך כך הוא זקוק להישגים שיוכל לנפנף בהם. להישגים מגיעים בממשלה. זו הסיבה שבימים האחרונים הוא עונה לשאלה "האם בכוונתך ללכת לממשלת אחדות?" בתשובה "עדין לא בשלו התנאים" ולא "אין בכוונתי....". הצטרפות של הליכוד לקואליציה במשבר הבא עם ש"ס תיתן לו: 1. תווית של האיש שהציל את המדינה מש"ס. 2. ח"כ שקול ומתון (עובדה שהאפילו ברק קובל אותו בזרועות פתוחות) 3. משרד משמעותי (חוץ או בטחון) שבו יוכל להשיג הישגים משמעותיים שיבססו את מעמדו. 4. אם הדבר יקרה אחרי אירועי ההכרזה, אז הוא בכלל יוכל לקבל תווית של מר ביטחון שבא לתקן את מה שברק קלקל במשה"ב. דבר שיעזור לו בקמפיין נגד ברק בבחירות הבאות. ולכן אם המגמה בסקרים תמשך אנו צפויים לממשלת אחדות בתוך כמה חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ששרון לא יסכים גם הוא לאותה קביעה? שרון נמצא בפוליטיקה (אם הוא אדם מעשי) כדי להשיג מטרות. אם מטרותיו זהות למטרות של נתניהו אבל לנתניהו יש יכולת טובה יותר להשיג אותן מדוע שיתעקש לעמוד על רגליו האחוריות ולמנוע ממנו - זו תהיה גישה לא מעשית. האם כאשר יפרוש (בכבוד) לחוות השקמים יהיה לו צורך בכבוד - הכבשים יתנו יותר חלב לאדם עם כבוד? הסברתי גם מדוע לדעתי שרון הציג את מועמדותו - כדי למנוע מסילבן שלום או לימור לבנת לעמוד בראשות הליכוד - הם יקלקלו לו ולנתניהו את הכל. אשר לאחדות, שנינו יודעים למי נתנה הנבואה מאז שחרב בית המקדש אך אני בהחלט שותף לדעתך שממשלת אחדות צפוייה בחודשים הקרובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהן מטרותיו של שרון? לדעתי מטרתו העיקרית היא להשפיע כמה שיותר על ניהול המדינה. זה לא עניין אגואיסטי לחלוטין. שרון מאמין שביכולתו לנהל את המדינה טוב יותר מכל מתמודד אחר ושמיקומו בראש הסולם יתרום למדינה (אני חושב שזוהי גם מטרתו של אהוד ברק ושל כל אדם אחר שמתמודד על תפקיד ראש ממשלה). את ההנחה הזו אני מבסס על העובדה שמצעי שתי המפלגות הגדולות הם דומים מאוד בחירת ראש ממשלה אינה באמת בחירת דרך אלא בחירת אישיות. אם ייווצר מצב שבו שרון יתמודד על ראשות המפלגה או ראשות הממשלה ישנן שתלוש אפשרויות. שינצח (ואז הוא יקדם את מטרתו), שיפסיד (ואז הוא כנראה לעולם לא יוכל להגשים את מטרתו מפאת גילו) והכי גרוע מבחינתו שיפסיד הפסד משפיל (אני מניח שהוא אינו מזוכיסט שמעוניין להיות מושפל). במקרה שהוא יגיע להתמודדות בידיעה שצפוי לו הפסד משפיל סביר להניח שהוא יוותר על ההתמודדות ויפרוש בכבוד. למה הוא צריך את הכבוד הזה שאלת? ההנחה היא שמטרתו היא להשפיע ככל שיוכל על התנהלות המדינה. כראש ממשלה אמנם הוא יוכל להגיע למקסימום השפעה אבל כמנהיג גדול ומכובד שפרש הוא יוכל לתפקד כמנהל מאחורי הקלעים, לשלוח את חציי הביקורת שלו על ההנהגה דרך התקשורת או חברי מרכז שימשיכו להעריך את דעתו . לעומת זאת אם הוא יושפל בבחירות לראשות הממשלה או המפלגה הוא יאבד את היכולת להשפיע בכל דרך. אני לא טוען שאני יודע את מניעיו הנסתרים של שרון או יוכל לחזות את דרכי התנהגותו אני רק מנחש על סמך המעט שידוע לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מייחס משמעות רבה ל"צורה" - form ומשמעות מעטה ל"תוכן" - content. אתה מתייחס לשאלות כבוד, השפלה, "חצי ביקורת" וכו'. מושגים אלו אינם מושגים מעשיים. לא קונים במכולת עם כבוד (ואפילו, לפעמים, לא צריך לעבוד...). לעומתך, אני טוען שמה שחשוב יותר זה ה"תוכן". מה שאתה קורא "מניעיו הנסתרים" ואני מנסה בדיוק לברר - אילו מטרות מנחות את מוחו הקודח של אריאל שרון ועלפיהן הוא בוחר בצעדים המעשיים שהוא נוקט. אני חושב גם ששרון, כפוליטיקאי מעשי (לא סופר או פילוסוף למשל שעוסקים בדברים לא מעשיים) מודע לתוצאות המעשיות של אמירותיו/מעשיו ואם יראה שאדם אחר יכול לממש את אותן מטרות מעשיות אליהן הוא שואף, ויכולתו להשיג אותן גבוהה משלו. צעד מעשי יהיה לאפשר לאותו אדם "לשלוט" ולבצע את אותה פוליטיקה. לא ? או שאתה חושב שהוא אדם לא מעשי ? שמנגן לכבשיו בחליל אי שם בחוות שיקמים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מייחס למילה מטרות משמעות פשוטה מידי לטעמי. מטרותיו של שרון הן הרבה יותר מ" לשקם את הליכוד" או "לשמור על שטחי ארצנו" לא מדינה ולא מפלגה מגיעות למצב סטטי שבו ניתן לומר שהיא השיגה את המטרות שלה. לדעתי, לשרון יש מערכת די גדולה של מטרות ואידיאולוגיות שלדעתו הן הדרך הטובה ביותר לנהל את המדינה. הוא רואה בעצמו האדם המתאים ביותר לניהול ולכן המשימה שלו היא להגיע למעמד שבו יוכל לקדם את מכלול המטרות הללו. דרך אחת להשיג השפעה היא בתוך המערכת, לשאוף לתפקיד ראש הממשלה, אולם אם יאפסו הסיכויים להצליח במשימה הזו, עדיף יהיה לו לפרוש בכבוד מאשר להיות מושפל בהפסד מביש, מכיוון שבתור ראש מפלגה שפרשו, הוא ישמור על יכולת השפעה מסוימת בעוד שבתור הנודניק הזקן שנבעט החוצה מאבד את יכולת ההשפעה הזו. הכבוד, למרוך שלא ניתן לקנות בו במכולת, עדיין עשוי לספק אשראי טוב יותר. לפוליטיקאים יש נטייה להיות אופטימיים באשר למידת הפופולריות שהציבור רוחש להם ולכן הם נוטים שלא לבצע אקט פרישה בכבוד אלא נדבקים לכיסא. נתניהו שביצע פעולה כזו זוכה כעת לאהדה רבה בציבור. ספק אם היה זוכה בה במקרה שהיה צריך לעבור פריימריז אחרי ההפסד בבחירות. שמעון פרס בפריימריז שלפני בחירות 92 ביצע מהלך בסגנון הזה כאשר ויתר מראש על ראשות המפלגה בתמורה לשריון המקום השני. אילו היה ניגש לפריימריז כמו כולם, יכול להיות שהיה מגיע למקום נמוך יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שנתניהו ידע שלאמירתו בכנס הליכוד יהיו הדים בתקשורת (למושג ''תדלוף'' אין רלוונטיות כשמדובר בכנס המוני). השאלה היא לאיזה קהל יעד היא היתה אמורה להגיע, מעבר לאותם המשוכנעים שבאו לכנס. לדעתי המטרה שלו היתה למצוא חן בעיני המתנדנדים שפזלו מהליכוד לכיוון הצבעה לברק, ע''י הרמיזה שהליכוד הוא ''הבית'' ובליכוד כולם חברים בעוד שמחוץ לליכוד מסוכן ואי אפשר לסמוך על אף אחד. מדובר במסר בחירות פטריוטי טיפוסי, שמזכיר את קריאת ''אברשה חזור הביתה'' של יצחק שמיר בשעתו. העובדה שהוא מרחיק את אומרו מלב הקונצנזוס המיוחל נכונה כשלעצמה, אך לדעתי באותו רגע היה יותר חשוב לנתניהו לעבוד על רגשי הפטריוטיות של ''מאוכזביו'' (ולצאת גבר באופן כללי ע''י השלכת השכפ''ץ לאחור בנונשלאנטיות של כאלה שאף פעם לא מ-פ-ח-דים) מאשר להתקרב למרכז ולזכות בקולות של אנשי מרכז ושמאל שאפילו לא חלמו להצביע עבורו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין "אברשה חזור הביתה" (קרוב של לאסי?) לכנס פומבי שיככב בחדשות של שמונה, במיוחד בקהל היעד (אברשה שריר או מצביעים פוטנציאליים). אני חולק עליך ב"עלבון" לאינטיליגנציה של מצביעי הליכוד (במיוחד "מאוכזבי" נתניהו) (And I didn't vote for him). ואנא, נתח את התמונה הכוללת - ארועים אחרים שקרו בזמן מערכת הבחירות הנ"ל ופתאום תגלה תמונה שונה. כרוניקה של "טעויות" בניהול מסע בחירות - או שמא לא היו אלו טעויות... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |