בתשובה לדותן, 25/03/02 0:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה לא הבנתי. שוב אשאל, כיצד ניתן לבנות, (טלאים-טלאים, אני מניח?) את המושג 'לא' (שלילה). מה בדיוק הבעיה עם מושגים אטומיים? נ.ב: אגב טלאים-טלאים, עלתה לי בדיוק מחשבה (עדיין בצורתה הגולמית...): אם כל המושגים מורכבים ממושגים אחרים, שאין להם פשר אטומי, הרי לא יהיה מובן לדבָר! עולם מושגים כזה, חסר כל נקודה ארכימדית, יהיה מורכב טלאי-על-טלאי, ודבר לא 'יחזיק' אותו. לאפרים יפלו המכנסיים! [האם זו הוכחה זריזה לכך שישנם דברים אפריוריים?] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא היו מעטים כל כך צודקים כל כך ועל שום כך אני משתדל לחזור ולהבהיר כי הגם שהמושגים הם דברים קבועים הרי שמובנם משתנה בין פרט לפרט וגם אצל אותו הפרט בעל המובן נמצא כי הנ''ל דינמי ביותר (לדוגמה אם מובנה של ''פרה'' בשבילי הוא ''אוכל עשב בעל ארבע רגליים'' עלולה להיות למושג ''אחו'' שמובנו בשבילי ''חלקת אדמה מגדלת עשב'' השפעה מכרעת על עיצובו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את "מעולם לא היו מעטים כל כך צודקים כל כך"... האם החמאת לי?! שלילה (לא), היא דבר נורא פשוט ואטומי. אילו עוד משמעויות יכולות להיות לו בחלוף הזמן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |