|
||||
|
||||
הדירקטורים הם נציגי הבעלים ותפקידם הוא לפקח על הנהלת החברה ולוודא שהיא ממלאת את תפקידה. אתה יכול לקרוא לזה "חבר מנהלים" אבל הם לא עוסקים בניהול שוטף. אני לא יודע לגבי החברה הספציפית אבל בדרך כלל הדירקטוריון לא מתכנס לעתים מאוד קרובות (אולי פעם בחודש) ודירקטורים יכולים להרוויח משכורות גבוהות מאוד (עשרות אלפי שקלים בחודש, כאמור עבור עבודה בפועל של מספר שעות). מקדם עסקים = מאכער. כמו תמיד, ביידיש זה נשמע יותר טוב... לפי הכתבה הזו הוא קיבל שכר על קיום פגישות עם בעלי הון. זה דווקא מאוד הגיוני, עידן עופר לא יענה לטלפון אם יתקשר אליו איזה מנכ"ל של חברה זניחה, אבל עם נתניהו הוא יפגש בשמחה. |
|
||||
|
||||
אנחנו יודעים שהמטרה של העסקתו הייתה ליצור קשרים. הוא מפורסם ביכולת הזו. הנה דוגמה. |
|
||||
|
||||
ואז אתה שואל את עצמך, למה דירקטור מקבל משכורת כל כך גבוהה על מספר שעות עבודה כל כך מצומצם? כנראה בגלל שאותם אנשים שמתמנים לתפקיד דירקטור, יכולים להתוות מדיניות ולקבוע מהלכים באותן ישיבות דירקטוריון והשעות הנדירות בהן הם עובדים. מדיניות ניהולית ומהלכים כלכליים, שנקבעים על סמך יכולתם ונסיונם המוערכים בשוק העסקים. כדי להיות מאכער בקנה מידה כזה, צריך להבין גם בניהול וגם בכלכלה. נוח להתמקד במגרש הביתי ולהזכיר את עידן עופר. אבל הכתבה מזכירה גם את וול מארט, שמנהליה לא אמורים להתייחס אל ביבי כמו שעידן עופר מתייחס אליו. ונחזור לעידן עופר. אז עידן עופר יענה לטלפון של ביבי, ויקבע איתו פגישה. להשיג פגישה זה החלק הקל. מה שקובע עסקאות, זו השיחה המתנהלת בפגישה עצמה. אילו נתניהו לא מבין במהלכים כלכליים/עסקיים וניהול, הוא לא יצליח לסגור שום דבר בפגישה. אבל התברר שנתניהו היה מוצלח בתפקיד הזה. זה אומר עליו דבר או שנים. |
|
||||
|
||||
דירקטור מקבל הרבה כסף משום שזאת משרת אמון. דירקטור הוא לא יועץ. מאד נדיר שההנהלה באה לחבר המנהלים בבקשה להתוות מדיניות, לרוב התוצאה של מהלך כזה תהיה פיטורים של המנכ"ל. מאכער אולי נשמע קצת מזלזל, איש מכירות. איש מכירות לא צריך להבין יותר מידי בכלכלה (כולנו צריכים להבין במידה כלשהיא בכלכלה) ובטח שלא בניהול עסקים. "מה שקובע עסקאות, זו השיחה המתנהלת בפגישה עצמה" אתה באמת חושב שנתניהו ניסח את פרטי העסקה?! לעסקאות כאלה יש כמה שלבים, השלב של הגישוש הראשוני (שהוא בהחלט לא "החלק הקל") זה השלב שבו נתניהו היה מעורב, השלבים של גיבוש העסקה עצמה, ניסוח הפרטים הטכניים, זה כבר עבודה לעשרות אנשי מקצוע (עורכי דין, רואי חשבון... אני מקווה שאתה לא הולך לטעון שנתניהו הוא גם עורך דין ורואה חשבון) התפקיד של אנשי המכירות בשלב הזה הוא לדאוג לשמר יחסי אמון בין הצדדים. לא יודע כמה "נתניהו היה מוצלח בתפקיד הזה", אבל גם אם כן, זה לא אומר דבר על כישוריו ככלכלן. |
|
||||
|
||||
כשמנהלים פגישה בין שני גופי/אנשי עסקים, גיבוש העסקה נוגע לאינטרסים של שני הצדדים ומה הם יקבלו. ניסוח הפרטים הטכניים שאתה מדבר עליו, אכן מעניינם של עורכי דין, מתאמים לוגיסטיים וחשבונאים. אבל אלה הפרטים הקטנים והטכניים, שנעשים בהדרכת מדיניותו של קובע ההחלטות. גם על פרטים קטנים וטכניים עסקה יכולה ליפול. כדי לסגור עסקה כזו בצורה מוצלחת, צריך שהמאכער ידע לשכנע את הצד השני למה כל המהלך משתלם לו מבחינה עסקית. זה לא עניין לניסוח חוזה בן שישים עמודים, אבל זה עניין שדורש הבנה כיצד פועלים העסקים של שני הצדדים. |
|
||||
|
||||
בשביל להבין ''כיצד פועלים העסקים של שני הצדדים'' לא צריך להיות מנהל עסקים ובטח לא כלכלן (למעט מספר עסקים יוצאים מהכלל). |
|
||||
|
||||
על איזו רמה של הבנה אנחנו מדברים? |
|
||||
|
||||
הערה לשונית: מאכער זה לא איש מכירות. המילה נגזרת מהפועל "מאכען" - לעשות. מאכער הוא אחד שעושה (משהו, למשל שומאכער הוא סנדלר - עושה נעליים). בסלנג האידישאי הכוונה היא למישהו שגורם לדברים לקרות, שמניע תהליכים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |