 |
|
 |
||
|
||||
 |
משעשע :) תסריט 2 זהה למדי לגרסה של הג'וקר באביר האפל, שם היא כמובן מומחזת באמצעים קצת יותר דרמטיים. אחרי שקראתי את כהנמן, זה קצת הרגיע אותי לגבי כל מיני דילמות קרונית "בלתי אפשריות" לכאורה. הן בלתי אפשריות רק כשאנחנו מניחים שההחלטה שלי (או של דילמטור ארביטרארי) היא רציונלית ומסודרת. אחרי כהנמן די ברור לי (לא מאד שונה אולי ממה שחלק מהאנשים היו חושבים אינטואיטיבית), שברגע אמיתי של החלטה שכזאת, ההחלטה שתילקח תהיה בעיקרה רגשית גרידא, והרציו הטהור יהווה חלק קטן אם בכלל מהגורמים המשפיעים על ההחלטה. כמובן שרדוקציוניסטים יאמרו שגם הרגשות הם שקלול כמותי של ערכים/נסיון עבר/אסטרטגיות הישרדות וכדומה, ואני לא מתווכח עם זה. אבל מאחר שהנביעה של רגש מכל אלה היא תהליך כל כך מורכב ובלתי עקיב, היכולת לנסח מתחתיו במקרה הזה איזה כלל עקבי ובר ניבוי נראית לי קלושה עד בלתי אפשרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(נראה לי שבמשפט האחרון הרמתי להנחתה למי שיבוא ויגיד שכהנמן טוען בדיוק ההיפך ממה שכתבתי כאן. מודה ומשאיר את זה כאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שמוזכר במאמר, לפחות כאשר מדובר בדילמה המקורית כל אותם תהליכים מורכבים ונעלמים מובילים לאותה מסקנה אצל רוב האנשים, כך שיש מידה מסוימת של הגיון בשגעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה די ברור, אבל השאלה המעניינת (אותי) היא לא מה יקרה בפועל אלא מה לדעתך ראוי שיקרה. הדיון בענייני מוסר אמור להציב לנו מגדלור יותר מאשר להתעניין אם אנחנו מצליחים בניווט (מסיבה זאת אני לא מתרגש במיוחד מידיעות על מרצה לפילוסופיה שמכה את אישתו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך, ראוי לו להתייצב באותיות מודגשות בראשו של כל דיון על מוסר, גם באייל. פעמים רבות הדנים שוכחים זאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |