בתשובה לתשע נשמות, 29/03/15 2:50
הפיכה: דמוקרטיה משוקללת 652885
המסביר לצרכן • בתשובה לתשע נשמות יום א', 29/3/2015, 9:05
(1) בבחינה העקרונית‏1:
לא ברור מדוע אתה מניח שקיימת "זכות של מי שמושפע מהחלטות הממשלה הזו לקבל מדה שווה של השפעה על הבחירה". את זה עליך לנמק.
תחשוב על זה ככה: אב הוריש לשני בניו מפעל גדול שיכול לפרנס בכבוד אותם ואת בניהם ובני בניהם, אם ינוהל כהלכה. אבל אחד האחים נולד עם פיגור קל ולא סיים תיכון בעוד שהשני "רגיל", למד מנהל עסקים באוניברסיטה. האם האב צריך להבטיח בצוואתו שהמפעל ינוהל על ידי שני האחים באופן שווה, או שעדיף שהוא ינוהל על ידי האח ה"רגיל" יותר, תוך הבטחה (נגיד בפיקוח רואה חשבון) שהרווחים יחולקו באופן שווה בין האחים ומשפחותיהם?

(2) הצד המעשי‏2:
כאן נדמה שאתה מבלבל את הקריטריונים לבחירת מנהיגים עם העובדה המצערת שלא בכל דור יש אנשים שעומדים בקריטריונים הללו במידה מספקת.
אם אתה חושב (אני מסכים) שבן-גוריון ואשכול היו מנהיגים יותר טובים מברק וביבי, אז יש קריטריון שעל פיו היה עליך להעדיף את הראשונים על פני האחרונים, במקרה שהייתה לך אפשרות לבחור בינהם, כלומר אם אשכול וב"ג היו מתמודדים בבחירות מול ברק וביבי. האחרונים נבחרו לא בגלל הניקוד הגבוהה יותר שקיבלו במבחני GMAT, אלא בגלל אחת - או צירוף - משתי הסיבות שלהלן: (א) לא רצו מולם מועמדים משיעור הקומה של אשכול וב"ג (ב) בעשורים האחרונים העם לא בחר את מנהיגיו לפי הקריטריונים הנכונים (שלך!) - וכאן נכנסת קריאתי לדמוקרטיה משוקללת.

(3) שאלת המימוש
אתה מתאר בעיה אינהרנטית שאי אפשר להימנע ממנה בשום שיטה. אנחנו (להוציא אנרכיסטים מוחלטים) מאמינים שנחוצה לנו מנהיגים וממשלה שתנהל את ענייני הציבור המשותפים. ברגע שנבחר/נמנה ממשלה כזו יש סכנה שהם יהפכו לחזירים. כל שניתן לעשות הוא לנסות לרסן אותם באמצעות "איזונים ובלמים".
שים לב, גם כאשר זכות הבחירה שווה:
(א) יש חשש שמגזר אחד (למשל הרוב) יתנהג כמו חזירי חוות החיות וידכא את המיעוט.
(ב) יש חשש שכולם כמעט יתנהגו כמו חזירים וכל אחד ימשוך לכיוון שלו - זה מה שלדעת שוקי קורה עכשיו במדינה.
(ג) יש חשש שמגזר קטן של חזירים יצליח להשתלט במניפולציות של הפחדה והשנאה על המון כבשים תמימות - זה מה שלדעתי קורה עכשיו בישראל.

_____
‏1 רק כדי ליישר את ההדורים: אני מאוד לא מזלזל במושגים של צדק והגינות. להפך, אני משקיע מאמץ בלהבין את משמעותם. אבל אני חולק על ההנחה הרווחת שצדק משמעו שוויון מוחלט. לטענתי יש דברים שהצדק מחייב לחלק באופן לא שוויוני. (ואתה יודע ש"אסא כשר אמר" זה לא טיעון - עוד פחות טיעון מ"אפלטון אמר")
‏2 בתוך הדיון על הצד המעשי כללת גם שאלה עקרונית לגבי ערכים של משכילים לעומת ערכים של לא משכילים. אני חושב שזו טעות כי הערכים אינם נקבעים לפי השכלה. אבל זה דיון נפרד. השאלה המעשית נדונה רק תחת ההנחה שהממשלה אמורה פועלת לטובת כל האזרחים במידה שווה - בין היתר, היא פועלת לאפשר להם לקדם את ערכיהם בנפרד.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות