בתשובה להאייל הפשוט, 20/03/15 23:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוסם מה? קואליצית ימין טהורה? זה לא חיזוק של גוש השמאל. זה בסה״כ מאפשר שתי קואליציות ימין אפשריות: 1) אם הגוש ה״חוסם״ במיעוט, יש קואליצית ימין והשמאל-ערבים באופוזיציה (כמו במקרה עכשיו). 2) אם הגוש ה״חוסם״ עם רוב, יש קואליצית ימין עם תיבול קל של מפלגות מרכז (יש עתיד, למשל) והשמאל-ערבים באופוזיציה. השמאל הישראלי טיפש ולכן השמאל הישראלי משלם וטוב שכך. תהרוג אותי אם אני יודע איך המפלגות הערביות והשמאל הציוני בישראל בכלל יכולים לדבר על עשיית שלום עם הפלסטינאים אם הם אפילו לא מוכנים לשבת זה עם זה באותה ממשלה. אבסורד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח כנראה שמה שנאמר בהצהרה לפני הבחירות כדי שלא להבריח מצביעים, הוא גם מה שהיה מתקיים בפועל לאחר הבחירות. היינו שהמפלגה הערבית הייתה מסרבת לשבת בממשלה ושהמפלגה של בוז'י הייתה מסרבת לצרף אותה. פניו של השמאל אינם למהפך כי אם להפיכה. לפי שעה הוא נכשל כי הכוחות הלאומיים התעוררו בזמן וכי בראשם עומד מנהיג כריזמטי. וגם אז הפגין השמאל יכולת להשתלט על מרכזי כוח "בלתי תלויים" ולתמרן אותם ובמידה לא מבוטלת גם את הציבור, לפי תכלית פוליטית. שמיסקין אשר גער ברמז עבה ב-2011 במשתתפי "המחאה החברתית" להיות אלימים. מדוע הם לא גולשים לפסים אלימים, לא טמן את ידו בצלחת בקמפיין הנוכחי, והוא נחוש כמדומה לגלם את התפקיד של ארנסט רהם. ואני אינני יודע אם נחנק קולו של דגן בכיכר מפאת שלבו על החלום הציוני, או מפאת שנקרע מלתת את ידו למעשה. האנשים שהריעו לו מכל מקום, ליבם אינו על החלום הציוני. עשרים שנה מאז רצח רבין, התנקש השמאל בדמוקרטיה. מן השמאל של יצחק רבין נותרה כנראה שלי יחימוביץ' בולטת ביחידותה, על כך גם נתונה לה אהדה מקרב המונים הימין. את בוז'י אף אחד לא סופר, הוא נועד להיות בובה. וציפי- היא היא הזבל שמשליכים לפח בסופו של יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״פניו של השמאל אינם למהפך כי אם להפיכה.״ המממ... מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פניו של השמאל להפיכה. מהפכה היא האתוס שמניע את פעילי וי15 הנלהבים, והיא שהוציאה את ההמונים לחולל "מהפכה חברתית". חשקו של השמאל אינו ניהול המדינה, אלא שינוי אופייה, ולשם כך הוא שובר את הקונבנציה היסודית של מדינה יהודית ודמוקרטית לטובת דמוקרטית בלבד, וגם כאן הוא מהלך על הסף, כי למען המהפכה מותר לחלל גם את הדמוקרטיה. תבוסת השמאל אינה התוצאה המתבקשת של מערכת הבחירות האחרונה ולשווא נתייחס אליה בדיעבד כאילו דבר לא ארע כאן מלבד עוד מערכת בחירות שגרתית. הראיה הפשוטה היא עצם תגובת הנגד. היא אינה תגובת נגד כלפי מדיניות אלא כלפי הפרה של דבר מה יסודי יותר. פניו של השמאל להפיכה. היכן שהוא ויותר מבמקום אחד, אנשים רוקמים את ההפיכה הזו. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שהתבוסה הנוכחית שנתקבלה בשמאל כסטירת לחי מצלצלת, תוביל להתמתנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |