בתשובה לשוקי שמאל, 16/03/15 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שההערה בענין הכיפה נבזית וראוי שתחזור בך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי בדיוק מה נבזה כאן? האם ההכללה בהתייחסות לאדם ע"פ הכיפה שעל ראשו ולא ע"פ דעותיו הספציפיות? אני לא חושב שייחסתי כאן לחובשי הכיפות איזשהו פשע נורא. כתבתי שהתערובת של אלוהים ופוליטיקה היא ממאירה וסרטנית במרקם של דמוקרטיה בחברה פתוחה. ברגע שאתה מרשה לאנשי דת להשתתף בבחירות פוליטיות, הדרך מובילה הישר ובלי יכולה לשוב אחור אל תקנות וחוקים אבסורדיים וקטנוניים נוסח איסור קמיעות וברכות. יתכן שיש גם חובשי כיפות התומכים בהפרדת הדת מן המדינה, אבל אני לא חושב שיש משהו מהפכני או ספקולטיבי באמירה שהציבור הדתי/מסורתי (כציבור ולא בהכרח כאוסף של כל הפרטים הכלולים בו) מנע, מונע וימנע את הפרדת הדת מן המדינה. כדמוקרט, אני מכיר בלגיטימיות ובזכותו לעמדתו זו. כאדם התומך בדמוקרטיה בנוסח הפתוח והליברלי, אני חושב שזו עמדה קטסטרופלית. בהזדמנות זו, אני מוצא לנכון להוסיף כי אחד ההוגים החשובים ביותר של ציבור חובשי הכיפות, הפרופ' ישעיהו ליבוביץ, תמך כדרכו בקיצוניות בהפרדת הדת מן המדינה. בזמנו ניסיתי לקרוא ולמצוא כיצד הוא מיישב את עמדתו זו עם תמיכתו העקרונית והבסיסית הן באוניברסליות חובקת הכול של הדת היהודית והן בקיומה של מדינה יהודית. באופן אישי, המסקנה שהגעתי אליה הייתה שהמדינה היהודית-חילונית ע"פ משנתו של לייבוביץ קרובה יותר למודל של הרפובליקה האיסלאמית מאשר לדמוקרטיות הליברליות של אירופה. בכל אופן אם נפגעת באופן כלשהו מאמירה כוללנית זו על חובשי הכיפות, צר לי על כך מעומק ליבי ובוודאי שלא זו הייתה כוונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוזנר איננו איש דת. הוא דתי, והוא איננו כותב מתוך המילייה הפוליטי. מוזר שצריך להזכיר דבר כה ברור. מכך שההסבר שלך איננו ממין הענין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מיתמם במקצת. אני לא חושב שיש בעיה לזהות אותו במקום כלשהו בין הבית היהודי לנתניהו. בכל מקרה מה שהכעיס אותי הוא האשמת הבוחרים בכישלונותיהם של הנבחרים. הבוחרים בוחרים מתוך מה שמוצע לפניהם ע"פ מה שהם סוברים שמשרת את ענייניהם בצורה הטובה ביותר ובכך הם ממלאים את תפקידם במשחק הדמוקרטי. הכישלון בעיצוב מה שמוצע לבחירה ע"פ מיטב האינטרסים של הכלל הוא כישלונם של הנבחרים המנהיגים ואל יפילו אותו על כתפי האזרח הקטן. אני מעדיף להאשים את המעטים המנהיגים בכישלון המערכת ללכת בדרך הטובה מאשר להאשים את הכלל בגלל שהוא נוהג כפי שצפוי שינהג. אתה מעדיף שאכעס על מאות האלפים המצביעים עבור מנהיגים מושחתים, צבועים ומשרתי אינטרסים זרים? לתפיסתי הם עושים זאת משום שהם סבורים כי בחשבון הכולל, זה משרת את האינטרסים שלהם בכך אינם נבדלים ממך וממני ומה לי להלין עליהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תקרא לזה האשמה, הוא קרא לזה אפיון, אני קורא לזה מאמר דעה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |