בתשובה להאייל האלמוני, 16/03/15 19:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. זה לא שהיתה להם פחות סוכרת- שיעור הסוכרת אצלם היה זניח לגמרי. גם לעשירון העליון של התימנים לא היתה תכלס סוכרת 2. אנשים שמתים היום בגיל 65 מתים מסרטן, מחלות לב וסוכרת (עמוד 12-13). כשאתה מדבר על לפני כמה עשורים אתה מדבר על העולם המתועש, אני מניח ? השאלה מתי וממה מתו באיקריה לפני 50 שנה. 3. הנטיה לאהבת המתוק קיימת בכל המטבחים המסורתיים והמודרנים בכל העולם - זהו, שלא. התפריט של האינואיט, של התימנים, האתיופים, היוונים באיקריה והיפנים באוקינאווה כלל מעט מאוד סוכר וקמח לבן, אם בכלל. 4. שינויים מינוריים זה כל מה שצריך 5. בוודאי, אלא שההמלצה "אכול בנחת ליד השולחן" לא מכניסה כסף לחברות התרופות, ולכן אין תקציב למחקרים כאלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה לגבי סעיף 3 - זה שלתרבות מסוימת לא היו סוכר וקמח לא אומר שלא אהבו שם מתוק. ברור שאם אתה חי באיזור שבו המזון העיקרי הוא כלבי ים ואי אפשר לגדל שם גידולים חקלאיים, לא תוכל לכלול סוכר וקמח בתפריט. זה לא אומר שלא אוהבים מתוק בתרבויות האלה - אולי משתמשים בדבש, בתמרים ודבלים או בכל מיני ממתיקים אחרים, אולי בלית ברירה צורכים פחות מתוק, אבל האדם מתוכנת לזהות בפחמימות זמינות דבר שערב לחיכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל רגע על הטבלה בעמוד 11 בקישור שלך, משום שהוא מראה בדיוק את ההפך ממה שאתה חושב שהיא מראה. במעבר בין קבוצת הגילאים (65-74) לקבוצת הגילאים (75+) מספר המתים מסרטן מכפיל את עצמו, מספר המתים מסוכרת מרבע את עצמו ומספר המתים ממחלות לב מששש את עצמו. המסכנה המתבקשת היא שאמנם כל המחלות קשורות קשורות לגיל, אבל התלות היא חד משמעית לא זהה. עכשיו, תאר לעצמך איך היו נראים הנתונים האלה אם היית קוטם את הטבלה בגיל 64, או אם היית הורג 95% מכל אותם בני 75 שמתים מסוכרת בלידתם. כן, בעולם המתועש. תוחלת החיים בארה"ב ב-1850 היתה פחות מ-40 שנה, ב-1930 היא היתה פחות מ-60, היום היא מעל 75. מספרים דומים תמצא גם בגרמניה ובריטניה. מצטער שאין מספיק מידע מחקרי על איקריה או על דודה של סבתא של השכן של חותנתי. התפריט של האינואיט (וכו') כלל מעט סוכר משום שלא היה להם סוכר וקמח לבן בר השגה. ברגע שהתאפשר להם להשיג סוכר וקמח, הם בחרו לאכול אותו (והרי על זה אתה בוכה). אנחנו לא יכולים לברוח מהביולוגיה שלנו, ולעצום את העיניים ולהעמיד פנים שהיא לא קיימת יכול לעבוד רק לאנשים מאוד מיוחדים. אין תקציב בגלל שאין חברות התרופות הרעות זה נימוק שמתאים לג'וד. יש (לחברות הביטוח, למשלות, לאוניברסיטאות, לבתי החולים, לדיאטנים...) מספיק בעלי אינטרסים עם הרבה מאד כסף שיכולים להרוויח הרב מאד כסף על ידי המלצה כזאת (בתנאי שיש מאחוריה עובדות אמיתיות). הבעיה היא לא מימון מחקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: תוחלת חיים של 40 שנים: ממוצע, שכולל גם את כל התינוקות שנפטרו בלידה או ממחלות ילדות. המספר המשמעותי צריך להיות קצת יותר גבוה (לדוגמה: תוחלת החיים של מי שעברו את גיל 5). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? נראה לי שתמותת תינוקות ופעוטות זה לא רק משהו שראוי להמנע ממנו משום שהוא רע בפני עצמו, אלא גם משהו שמשפיע על הסטטיסטיקה של מצבם הבריאותי של הבוגרים (ז"א, נראה לי שאם תהרוג את כל הילדים החולניים תעלה את תוחלת החיים של האוכלוסיה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |