|
||||
|
||||
אתה מנגיד בין "מדינת כל אזרחיה משמע...כל מי שיש לו אזרחות ישראלית יכול להשפיע באופן שווה על צביונה והגדרתה של המדינה" לבין "מדינה יהודית ודמוקרטית משמע מדינה שבהגדרתה היא מדינה יהודית של העם היהודי". ולא היא, שהרי כתבת "לערבים יש זכויות פוליטיות...[ולכן אזרח ערבי] זכאי להשפעה על הפוליטיקה של אותה מדינה". משמע, מדינת ישראל היא כבר, מהגדרה, מדינת כל אזרחיה שהם הריבון האולטימטיבי. שאם איננה מדינת כל אזרחיה הרי שאם לא כך יה בה שני סוגי אזרחויות, ולא היא. צביונה והגדרתה של המדינה תלוי גם במבנה הפוליטי - ליברליזם, דמוקרטיה וכו', מההרכב החברתי שלה ומההרכב התרבותי. לקבוצה B יש לגיטימציה לטעון לקבל "דברים" מהיישות המדינית בה הם נמצאים. לפלסטינים תושבי ירושלים יש זכות לזכויות פוליטיות (בחירה לעיריה), ומהצד השני של הסקאלה למסתננים יש זכות לקבל משפט הוגן, סיוע רפואי וכו'. לכולם יש לגיטימציה לצפות לקבל הכרה בזכויות אדם, חוקי עבודה ועוד. |
|
||||
|
||||
והרי כתבתי שהפשרה בין מדינה יהודית לדמוקרטית יוצרת סתירה גדולה. בכל פעם שהנושא עולה לדיון אני מציין את הסתירה הזו. אלא שבמדינת כל אזרחיה אין בכלל את הסתירה הזו, והכל נקבע באופן חופשי בסגנון הדמוקרטי של החקיקה - בשונה ממדינה יהודית שבה הדמוקרטיה צריכה לפעמים להתפשר ברמה כזו או אחרת עם הגדרת היהדות של המדינה. עם הסתירה הזו כתבתי שלערבים יש זכויות פוליטיות. ולכן הוא יכול לבחור לעצמו ראש עיר, נציגים לפרלמנט שיוכלו להיות שרים ובמצב שבו ישיגו רוב - גם ראשי ממשלה. אבל מעצם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, הערבי לא יכול להשפיע באופן שווה על צביונה והגדרתה של המדינה. והדגש הוא על האופן השווה של הגדרת צביונה של המדינה. אז נכון שברגע שהמדינה דמוקרטית, אתה יכול לומר שבמבנה הפוליטי המתאים, המדינה תשתנה את צביונה והגדרתה. משמע שאין כל הכרח שמדינת ישראל תמשיך להיות מדינה יהודית של העם היהודי. וזה מתנגש קצת עם רצונם של ישראלים רבים1 - לא בהכרח אביר הקרנפים, אלא אנשים כמו אריק, שהצהיר שהוא רוצה שמדינת ישראל תמשיך להיות מדינה יהודית גם בעתיד. כל אחד זכאי למשפט הוגן. רמת הסיוע הרפואי שמסתננים זכאים לה, ניתנת לדיון. חוקי עבודה? אתה רוצה שמעסיקים ישלמו לשב"חים ביטוח לאומי ופנסיה? בחייך! הרי מלכתחילה עבודתו של השב"ח בלתי חוקית, מה שמייתר הסדרים נוספים בקשר לעבודה שלו. _________________ 1 כשאני אומר "רבים", אני מתכוון לכמות שלהם באחוזים מתוך כלל האוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
יוצא מכך שמדינת כל אזרחיה היא תיאור של מדינה עם שלטון רפובליקני בכלל ושל מדינת ישראל בפרט. כםי שכתבתי, למהגרי עבודה, מסתננים, פועלים זרים, פלסטינאים תושבים י-ם המזרחית וכהנה, קרי מי שנמצא במדינה ''על-תנאי'', ואיננו אזחר ''ללא תנאי'', לגיטימציה לקבל ''דברים'' מהמדינה. הרשימה יכולה לכלול דברים כמו עושק, סיוע רפואי, הליך שיפוטי תקין ועוד. מכיוון שאזרחי המדינה אינם נכללים בקבוצה הנ''ל, הרי שכל ה''טובין הפוליטי'' של המדינה הוא שלהם מכוח היותם הריבון שבעת ובעונה אחת מהווה את המדינה וגם שולט עליה באמצעות המוסדות אותם הוא בוחר ואליהם הוא נבחר. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק של מדינת ישראל. למרות שמדינת ישראל מתקשה להגדיר את עצמה, הרי יש בה מאפיינים שלפחות כרגע מגדירים אותה כמדינת העם היהודי. חוקים כמו חוק השבות למשל, מצביעים על זיקה ושייכות למדינה גם של אנשים שאינם אזרחים, אבל משתייכים להגדרת הלאום של המדינה. |
|
||||
|
||||
חוק אחד, שאיננו יחודי לישראל, שאיננו הופך במיוחד את המדינה למשהו שונה ממדינה שהריבון הוא כלל האזרחים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |