בתשובה לצפריר כהן, 06/03/15 13:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. השאלה לחברי המפלגות מכשילה. מרבית הציבור לא מתעניין בקריאה (ספרות יפה או ספרות עיונית חילונית). לכן רוב חמרואיינים (שאמורים להתעניין במה שציבור בוחריהם מתעניין) - לא מתעניינים במחירי הספרים. (זה לא קשור לשאלה אם הם עצמם מרבים לקרוא ספרים או לא, חלקם אולי מרבים לקרוא אבל הספרים המוזלים לא מעניינים אותם). נניח למשל: אלי ישי אולי קורא ספרות תורנית (מנוקדת לפחות) אבל זו לא ספרות שיש עליה הוזלות. ב. שאלה אליך מעניינת אותי יותר. האם ידועה לך תוכנה חינמית על מערכת ווינדוס שמאפשרת כתיבה משולבת של עברית ואנגלית (עברית הדומיננטית) ומייצאת קובץ בפורמט PDF או HTML ? הנסיונות שלי עם OPENOFFICE מזעזעיםת, לכן לא מקובל עלי פתרון כזה. שימוש בתוכנת וורד של מייקרוסופט למטרה זו גם לא מקובל עלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין לי נתונים, אבל אין לי סיבה טובה להניח שבציבור החרדי נמכרים פחות ספרים חדשים (לפי מספר עותקים) לעומת הציבור החילוני. ב. הניסיון שלי עם OpenOffice ועם LibreOffice מוצלח. להיפך, אני מעדיף אותן על התוכנות של מיקרוסופט לכתיבת מסמכים מורכבים1. יכול להיות שמה שמבלבל אותך הוא שב־MS-Office יש לתווים כיוניות משלהם. לכן יש מספרים בעברית או באנגלית. בליברהאופיס, אופן אופיס או כל תוכנה אחרת (וגם כל רכיב רגיל אחר במערכת חלונות) אין הפרדה כזו. אתה יכול להשתמש בתווי הכיווניות RLM ו־LRM (כזכור מדיון 76. ה<קישור https://www.mediawiki.org/wiki/Help:Extension:Univers... מקלדת העברית החדשה>2 כוללת אותם. 1 אפשר לעבוד שם בצורה נוחה עם סיגנונות ולהפריד בין צורה לתוכן. 2 יש בעיה עם קישורים שכוללים את התו ׳?׳ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 זה לא הסימן שאלה (למשל) כמובן3 אלא הנקודותיים). אפשר להשתמש באתרים כמו זה, ואז הקישור שלך יראה ככה: מקלדת העברית החדשה. 3 אילו זה היה סימן השאלה, 90% מהקישורים לא היו עובדים. קצת מפתיע שזה היה הניחוש שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על נקודתיים אבל כתבתי סימן שאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מכיר אנשים שככה נשמע הדיבור שלהם. 2. מתי שהוא תהיה אפליקציה שתפתור גם את זה. 3. אני מקווה שהפתרון שלה לא יהיה הטריוויאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתמשתי באופן אופיס (גרסה ישנה אמנם) לכתיבת כמה עשרות מכתבים (בעברית בלבד). אגב הכתיבה בדקתי מה האופציות לכתיבה עברית/אנגלית מעורבת (עברית דומיננטית). לכן אין לי בעיה עקרונית בכתיבה זו. הבעיה היא בעניינים אחרים. ראשית: ההגהות לא נוחות בקובץ אופיס דו לשוני. כאשר מדובר במסמך ארוך למדי שברצוני לכתוב (20 עמודים לפי הערכה ראשונית) - צפויות הרבה מאד הגהות (כולל הזזות קטעים קדימה ואחורה). לכן ברמה הפרקטית - ההגהות יהפכו לעבודה טכנית סיזיפית שתפריע לי לחשוב רק על הניסוח. לא מוכן להכנס לזה. שנית: אופן אופיס היא תוכנה מיפלצתית מבחינת הגודל. יש בה מאות אלפי קבצים. בנסיונות ההתקנה העגומים שעשיתי בזמנו - חלק גדול מתוך הקבצים הללו ניכנסו (בניגוד לרצוני) למחיצת הבוט. בגלל נוכחות מאות אלפי קבצים במחיצת הבוט נוצר עומס גדול על מערכת ההפעלה ווינדוס (גם בפעולה השוטפת וגם בסריקות אנטי ווירוס). גם זו סיבה טובה להמנע מלהתקין אופן אופיס. התוכנה האלטרנטיבית שהזכרת, שמה אופן-קליברה (או שם דומה), נראית לי במבט ראשון לא פחות מיפלצתית מבחינת הגודל. לכן אני צריך סיבות משכנעות להשתמש בה. נכון לעכשיו - אני מנסה לבדוק אם אני יכול להשתמש במעבד התמלילים GOOGLE DOCS שנימצא רק על הרשת. נראה לי מעבד נחמד (על סמך חצי שעה של עבודה איתו) . לא אוהב לעבוד זמן ממושך עם תוכנה שממוקמת על הרשת, לכן אני בודק האם אני יכול לעשות את ההגהה העיקרית על הטבלט ולעשות רק השלמות סופיות ופשוטות על גוגל דוקס. גוגל דוקס מייצא ל- PDF ול- HTML, זה עניין חיוני עבורי (שכן אילו פורמטים "אוניברסלים" שאינם תלויים במחשב בו הקובץ ניצפה). התוכנה SIMPLE NOTEPAD לכתיבה דו לשונית על הטבלט (אנדרואיד) - קלילה ונעימה מאוד אפילו בהגהות רבות. ( ה- SIMPLE NOTEPAD כותב כנראה טקסט לא מפורמט, נדמה לי רק UTF-8 וזה הכל). זו התוכנה המועדפת עלי להגהות העיקריות. מוזר למה תוכנות מושקעות (כמו אופן אופיס) לא מוצאות פתרון טוב לכתיבה דו כיוונית ואילו תוכניתן בשקל מצא פתרון מוצלח. התוכנה חינמית (וגם נטולת פרסומות) - מה שמעיד שהוא כנראה לא התאמץ במיוחד לכתוב אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסייפאתך: גם מערכת ההפעלה אנדרואיד היא חינמית, נראה לך שלא התאמצו לכתוב אותה? (בכלל בעולם של קוד פתוח, המשפט האחרון שלך הוא מופרך בבסיסו). אבל באופן יותר עקרוני זה מביא אותי לשאלה שכבר מטרידה אותי שנים: ההתקנה של מעבד התמלילים 'וורד', בשבתו כמייצג את מעבדי התמלילים באשר הם, תופסת היום כמדומני מספר ג'יגות על המחשב שלי. מבלי לבדוק זאת כמותית, אני מניח שכאשר אני מפעיל אותו, הזכרון וגם משאבי המעבד שהוא צורך הם ניכרים למדי. עם כל זה, הפונקציונליות שהוא נותן לי עולה רק במעט על מעבדי תמלילים מלפני חמש-עשרה שנה, או לצורך הענין אותה תוכנת וורד מלפני 10-15 שנה. אםכך, האם יש אכן צורך אמיתי ופונקציונלי שמביא לתפיחתו העצומה של מעבד התמלילים לאורך השנים, או שהסיבה שהם מתנהגים כך היא כמו זאת של הכלבים מהבדיחה ההיא - כי הם יכולים1? 1 יכולים בגלל שמשאבי העיבוד והאחסון של המחשבים שלי גדלים בהתמדה2. 2 משאבי העיבוד דוקא נבלמו לאחרונה, וחוק מור כבר הושלך לפח, אבל נעזוב את זה כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חוק מור כבר הושלך לפח" - תוכל אולי להרחיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מקורותי המזדמנים, וגם לאור מה שאני רואה סביבי, ההנחה לפיה קצב העיבוד של הCPU שלך יוכפל כל כמה שנים (שנתיים?) איבדה את תוקפה. אם כבר לפני 12 שנה היה לי על השולחן מעבד בקצב של שני ג'יגה הרץ, היום יש לי כזה עם שלושה. אז נכון, יש ריבוי ליבות ושאר ירקות - אבל זה כבר לא בדיוק אותו דבר1. טענה ששמעתי - לא בדקתי לעומק - היא שבעצם די הגענו לקצה היכולת לבנות מוליכים וטרנזיסטורים קטנים יותר ויותר, שזה מה שהביא לגידולים ביכולות עד כה. בין השאר אותו טוען טען שכשבונים מוליכים דקים יותר ויותר - עשרות עד מאות בודדות של מולקולות - כבר לא ניתן לפזר מהם את החום הנוצר. מצטער שזה קצת על כרעי תרנגולת, אבל זה לא אומר שזה לא נכון ;-)2 1 למשל, בגלל שתוכנה יחידה כמו וורד משתמשת בדרך כלל רק באחד מהמעבדים - ולכן לא באמת מנצלת את היכולת הזאת. 2 חיפוש חפוז ברשת מראה שיש מי שיאמר מיד שחוק מור מדבר על מספר טרנזיסטורים ולא על קצב עיבוד, שהוא עדיין בתוקף, ושהפונז מדבר שטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כי הם יכולים" זו לדעתי התשובה הנכונה והיא פשוט הגרסה המקוצרת של הוואריאציה הראשונה על חוק פרקינסון [ויקיפדיה]: "הביקוש לאמצעי מסוים יתרחב תמיד כדי להתאים להיצע של אותו אמצעי". במקרה זה האמצעים הם כח חישוב ונפח אכסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר אם כך שהיעילות איננה בראש מעייניהם של המתכנתים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב היא לא. מהירות מעבד וזיכרון היום הם כל כך זולים (יחסית לעבר) שהדגש במוצרים כמו מעבדי תמלילים הוא הרבה יותר על חוויית המשתמש מאשר על יעילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מהירות המעבד והזיכרון כל כך זולים, למה לוקח לו פאקינג 10 שניות להעלות מסמך? ומעבר לזה, כל חוסר היעילות הזה בסוף עולה בחימום יתר, בקיצור חיי מדף, וכן הלאה. תזכור שהיום גם הוורד לא עובד לבד, אנשים פותחים גם הרבה טאבים בכרום/פיירפוקס/אקספלורר, ובעבודה גם מריצים עוד כמה אפליקציות כבדות (שמן הסתם גם הן סובלות מסימפטום ה'למה לנו להיות יעילות כשכח העיבוד והזיכרון כל כך זולים'). בקיצור, אני לא משתכנע מהטיעון הזה. עדיין עצלנות ובזבזנות נראים לי יותר הגיוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי לוקח 10 שניות להעלות מסך? כן, ברור וידוע, יש גם את העלות של האנרגיה לצרכן... אבל בסופו של דבר, חברות תוכנה רוצות להרוויח כסף, אם יש לך שתי מעבדי תמלילים, אחד מאד יעיל והשני מאד נוח ויפה, אין ספק (מנסיון העבר, חברות ענק נפלו על אי ההבנה הזאת) מה הצרכנים יבחרו. כמובן שהבחירה להעדיף יופי ונוחות על פני יעילות היא לא בחירה תמידית - ברור שכשאתה בונה מסד נתונים, מנוע לג'אווהסקריפט או מערכת לעיבוד אותות, הדגש הופך להות על היעילות ולא על הנוחות. אבל באפליקציות שבנויות מסביב לחוויית המשתמש, כמו מעבד תמלילים, זה לא המצב (אגב, אני משוכנע שבכל מה שנוגע לשמירת המסמכים או קריאתם יש הרבה מאד עבודה על יעילות). מבחינת המשתמש, ההבדל בין מעבד תמלילים יעיל שבו לוקח חצי מילישניה לעבד תו חדש למעבד תמלילים מאד מאד לא יעיל בו לוקח שלוש מילישניות הוא בלתי נראה. לך תסביר לצרכן שאם תקנה את המעבד המכוער שלי ותחסוך לעצמך 3% מחשבון החשמל ותעלה את תוחלת החיים של המחשב שלך ב1.7%. אם אתה רוצה לכתוב מעבד תמלילים, ואתה עצלן מכדי לייצר אותו באופן יעיל, מה ימנע מחברה מתחרה פחות עצלנית לייצר מעבד תמלילים יעיל יותר. עצלנות היא אף פעם לא הסבר טוב למצב קיים בשוק תחרותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגדיר את מעבד התמלילים של מייקרוסופט ככזה שמתחרה (או התחרה לאורך כל חייו) בשוק תחרותי (וודאי 'שוק תחרותי משוכלל') זה מאד רחוק מהאמת. וחוץ מזה, נוחות ויעילות אינן סותרות. חלק מהנוחות שלי זה שהמחשב שלי לא יתחיל לקרטע כשפתוחים לי עשרה טאבים בדפדפן וחמישה מסמכים בוורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נכון בעבר, לא עוד. וכמובן, המעבר מדגש על יעילות בלבד מול דגש על נוחות במגע עם משתמש הוא לא משהו שנמצא רק בשוק מעבדי תמלילים, זה נכון למערכות הפעלה, לדפדפנים, לנגני מוזיקה, לטלפונים חכמים, למשחקי מחשב ובכלל, בכמעט כל תוכנה שנמצאת במגע עם המשתמש (בלי קשר לשאלה אם יש לה או אין לה מונופול. השאלה היחידה, נראה לי, היא אם קבל היעד הוא יותר או פחות סבלני). תיקח, למשל, את הפופולריות של KDE וGNOME (היפות והמאד לא יעילות) מול LXDE וXFCE (המאד יעילות, בעיקר האחרונה, והקצת פחות יפות). נוחות ויעילות אינן סותרות בהכרח, וכשהן לא סותרות אז (אני מניח שגם במיקרוסופט כמו בכל העולם) מנסים למקסם את שניהם - בשביל זה אנשים שם מקבלים כסף - אבל לפעמים יש סתירה, וכשיש סתירה צריך לקבל החלטה. עצלנות היא עדיין הסבר לא סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע שתהיה? אני לא חושב שמישהו עדיין אומר למתכנת "ותעשה את זה עם פחות פקודות". סיפורי היעילות המופלאה של ימי תחילת המחשב האישי היו לדעתי שילוב של המגבלות הקשות מצד אחד (64k ראם, פחחח) ושל הגאווה האישית על המוצר מצד שני (הנה ווזניאק מספר איך עבד לשכלל את הלוח של האפל לחמישה חורים במקום שמונה בשלמות אמנותית כי "כאשר אתה עושה תכנון מעולה הוא מייצג את מי שאתה"). אבל על התוכנות של מייקרוסופט התלוננו שהן כבדות מדי עוד מימי MS-DOS |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום יש משאב מוגבל חדש: ככל שאתה משתמש יותר במעבד, אתה מקצר את חיי הסוללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעילות לא נקבעת על ידי מספר הפקודות. אלא על ידי משאבי החישוב והזיכרון של המוצר הסופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היינו שומרים טבלת מהירות ביצוע של פקודה ומתלבטים אם להשתמש ב SR או ב XR לאיפוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כשעברתם מלגור במחילה ללגור באגם? ___________ נדמה לי שזו החזרת כדור, אם לא זכרוני לא הטעני בנמען :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורכי טקסט פשוט "פותרים" את בעיית הכיווניות בצורה צנועה הרבה יותר. חלק מהם פשוט מתעלמים ממנה. יכולים להיות להם שני פתרונות: כיוון שללי של כל המסמך או כיוון של כל פסקה (או שורה) בנפרד לפי התו ה"חזק" (לדוגמה: אות. אך לא מספר או סימן פיסוק רגיל) הראשון שבה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |