|
||||
|
||||
גם אם היא שגויה עדיין תעשיית המזון מהחי היא לקוח טוב מאוד של החקלאים. אני חושב שכבר כבר עשו כאן את החשבון שכדי להאכיל אותנו קלוריה בשר בקר מגדלים פי כמה צמחים מאשר כדי להאכיל אותנו קלוריה צמחית. |
|
||||
|
||||
יותר במה (מ"ר\ דולרים\ קוב מים\ קוב חנקן דו חמצני)? והאם זה באמת אומר משהו (משום ש(1)לא רק שאנחנו לא צורכים רק קלוריות, אלא שקלוריות זה החלק הכי זול בצריכה שלנו, כל כך זול שעודף קלוריות נהפך לבעיה, (2) במידה ומדובר על, למשל, יותר חנקן דו חמצני, אז אני נראה לי שיותר צמחים זה דווקא "טוב" יותר ו(3) זה הרי לא באמת הסיבה שהצמחוניים בחרו בצמחונות, זה לא שאם תוכיח שבשר יעיל/טעים/בריא... יותר הם יתחילו לאכול בשר, לכן כל הדיון הזה חסר משמעות). |
|
||||
|
||||
אתה מתפרץ לדלת פתוחה. רק ציינתי את הכדאיות הכלכלית לחקלאים, היינו- שאין להם אינטרס להצר את צעדיה של תעשיית המזון מהחי למרות שלכאורה אלו מוצרים מתחרים. |
|
||||
|
||||
זה בגלל שאתה מתייחס אליהם כאל קבוצה אחת. למגדלי הבננות, למשל, יש אינטרס די ברור להצר את צעדיה של תעשיית המזון מהחי, משום שאי אפשר להרוויח מגידול בננות לבעלי חיים. אמנם הם יכולים לעשות הסבה למגדלי קש, אבל (1)גם מגדלי התרנגולות או עורכי הדין יכולים לעשות את אותה הסבה ו-(2) בננות אפשר לגדל (בצורה רווחית) רק בתנאים מאד מסויימים (מבחינת אקלים) קש אפשר לגדל בכל מקום, לכן חקלאי ישראלי בעל אדמה שמשמשת לגידול בננות, שרוצה להתחיל לגדל קש לא יכול להתחרות במגדל קש מצפון אירופה (שמקבל את המים שלו בחינם מאלוהים). |
|
||||
|
||||
אתה מניח שיש רק קבוצה אחת של חקלאים. מגדלי צמחים. מגדלי פרות1, לדוגמה, לא מוכרים מזון למגדלי פרות. 1 נראה שזו הצורה הנכונה. |
|
||||
|
||||
תיקון: הנקודה אחרי "חקלאים" מיותרת. |
|
||||
|
||||
הלובי אמור להיות משותף, כמו הלובי של מוצרי החלב (וגר חמאה עם יוגורט כבשים). אם אני מגדל תירס זה יכול להיות לממתיק עבור תעשיית המשקאות הקלים או קורנפלקס או ביו-דלק, או למספוא. אם אני מגדל סויה אני יכול להחליף לתירס. אם אני מגדל תפוחים קשה לי להחליף, אבל הבררה בטח הולכת למזון בע''ח. ואפילו אם אני מגדל ענבי יין אני לא צריך להתנגד לבשר. |
|
||||
|
||||
הבררה של תפוחים הולכת לייצור מיץ תפוחים. תוצרים אחרים הולכים אולי למגדלי פרות, אבל במחירים נמוכים מאוד. הם לא מה שמצדיק את הגידול. מצד שני, למיטב ידיעתי מגדלי פרות דווקא מוכרים תוצרת למגדלי פרות (לדוגמה: אבקת חלב, במקרים שונים). |
|
||||
|
||||
מחלת הפרה המשוגעת (קרויצפלד-יאקוב) התפרצה בשעתה בגלל נוהג של הזנת פרות בתערובת שכללה גם חלבונים ממוח של פרות. |
|
||||
|
||||
נראה שזה לא לגמרי ברור. כך נכתב ב<קישור Bovine_spongiform_encephalopathy [Wikipedia] ויקי>: A British and Irish inquiry into BSE concluded the epizootic was caused by cattle, which are normally herbivores, being fed the remains of other cattle in the form of meat and bone meal (MBM), which caused the infectious agent to spread.89 The cause of BSE may be from the contamination of MBM from sheep with scrapie that were processed in the same slaughterhouse. The epidemic was probably accelerated by the recycling of infected bovine tissues prior to the recognition of BSE. אם כן, הנוהג של הזנת בקר בחלבוני בקר היה בלי ספק בין הגורמים להתפרצות; יתכן שהחלבון המדביק המקורי עצמו בא מגרסת הצאן של המחלה, אולם בכל מקרה ההפצה שלו בבקר היתה דרך ההזנה הזו - ומרגע שהחלה ההתפרצות, ההזנה הזו גרמה להרחבה ניכרת של ההפצה.
|
|
||||
|
||||
מה מרוויחים כלכלית בכך שכוללים במזון לפרות מוח של חיות ? למה שלא יאכלו סתם מזון צמחי ? אולי כמו כולנו הן אוהבות יותר מזון בשרי ממזון צמחי ? |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שזה ענין של אהבה. זה ענין של הפקת תועלת מרבית. התזונה של פרות שמגודלות לצורך חליבה, למשל, צריכה להיות כזו שתאפשר לפרה להפיק את הכמות המרבית של חלב, ושהחלב הזה יעמוד בתקנים מסוימים של שעורי חלבון ושומן שרצויים לצרכנים. יתכן בהחלט שהתזונה הצמחית של פרות ברפת לא מספיקה כדי לתת להן את הכמות הנדרשת של חלבון, ואילו החלקים של הפרות שאינם משווקים למאכל מכילים כמות גדולה של חלבון כזה בדיוק שמכיל את כל חומצות האמינו שהפרה צריכה בצורה קלה לעיכול. במצב כזה הגיוני יהיה להעשיר את התזונה של הפרות בחלבונים האלה, שאחרת מתבזבזים ואף דורשים השקעה נוספת בהטמנתם בצורה היגיינית. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהגיוני יותר לתת לפרות לאכול מאכלים צמחיים עשירים בחלבון, כגון סויה. גם מבחינה כספית, סויה זולה יותר מבשר, וגם מבחינת דרכי העיכול שלהן שמותאמות לדיטה צמחונית. אמרתי ''הגיוני יותר'' כי זה סתם ניחוש שלי ודרוש מומחה. |
|
||||
|
||||
מבחינה כספית עדיף לא לתת להן כספית. |
|
||||
|
||||
אם יש חלבון מן החי, שהוא תוצר לוואי חסר תועלת של תעשיית המזון (למשל, מוחות של פרות, כבשים, חזירים וכד'), אז מבחינה כלכלית עדיף להשתמש בו להזנת בעלי חיים מאשר לזרוק אותו (בהנחה שבעלי החיים מסוגלים לעכל אותו ולא נפגעים ממנו). |
|
||||
|
||||
סויה, ואספסת, וכל גידול חקלאי - תופס שטח שהיה אפשר להשתמש בו למשהו אחר. מוח של פרה, לעומת זאת, כנראה שיש בו מעט מאוד שימושים אחרים1. 1 במטבח הבריטי, לפחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |