|
||||
|
||||
אם נבחן מושא מרכזי אחד בערגה הדתית: הקמת בית המקדש, העלאת הקורבנות, מעמד הכהנים וכולי לעומת השאיפה הציונית ודמות המדינה החילונית, הדמוקרטית והשיוויונית שהם ראו בעיני רוחם, תיווכח שיש תהום בין שני החלומות. אתה טוען ברצינות שההבדל טמון רק בצבע? אתה גם מתעלם מטענת האלמוני האחר וההוכחה שהביא כי ביהדות החרדית היו זרמים שדחו לחלוטין הקמת מדינה יהודית על ידי בני אדם ואף ראו ברעיון זה כפירה בעיקר ובמקומה היתה ציפייה אמונית לגאולה בידי שמיים. |
|
||||
|
||||
זה ההבדל בין השאיפה לריבונות יהודית (שהאלמוני מתעקש להתווכח איתה) לסוג המדינה הרצויה. הוא טוען שמכיון שהם רצו אופי מדינה אחר הם לא רצו מדינה-זה אבסורד. מה המטרה של "ההוכחה" הזאת? הוא מוכיח את מה שאני טוען-כולם! כולם-כל הזרמים היהודים, בכל ההסטוריה היהודית- שאפו להקמת מדינה ריבונית-יש כאלה שחשבו שצריך לחכות למשיח ויש כאלה שמפחדים להיות אחראים לחייהם ורוצים שמישהו יכבוש אותנו,ערבים או עדיף-אירופי נאצל. ולכן את תעקמי כל עובדה יצוקה בסלע ע"מ להחליש את המחוייבות של העם היהודי לדורותיו לא.ישראל. שניהם,השמאלני והחרדי הם הפירות הבעושים של הגלות-חוסר רצון להיות אחראיים לחייהם,הערצת הכח,פחד מהזר,בורות,רפיסות לאומית,ניוון מוסרי ועוד ועוד... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |