בתשובה לאביר הקרנפים, 02/02/15 17:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם ניתן להגדיר ציונות בתור כל ניסיון להביא את שיבת ציון ובניין ירושליים. זו אולי הגדרה מצומצמת מדי. נראה לי שמטרת הציונות הייתה לרקום קשר חדש בין יהודה לציון, לא לשוב ולנער מאבק את הקשר המשיחי הישן-נושן. זה לא בהכרח מבתר את ההקשרים הדתיים, אך יש לזכור שניתן לגשת לאותם הקשרים באינספור דרכים שונות. ניקח את עיקרי התחייה של הלח״י כדוגמא. ״יח. הבית - בניין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה.״ רוב אנשי הלח״י שקיבלו על עצמם את הסעיף הזה (אני לא יודע אם זה כולם...) לא קראו בו את מה שבנט היה קורא בו. הם מצאו בו אלגוריה למשהו חילוני יותר. אנשי ימין חילוניים הרבו לנצל נוסחאות מהסוג הזה לטובת ההון הסימבולי שלהם - זה נתן להם תחושה של המשכיות ריניסאנסית שכזו. אבל זה כבר לא נהוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שיבת ציון ובניין ירושלים - לאו דווקא במובן המילולי. כשבן גוריון רצה לקלוט בארץ המוני יהודים מהתפוצות - זו שיבת ציון. כשבן גוריון רצה להפריח את הנגב - זה בניין ירושלים. ואם מאות אלפי יהודים שבים לארץ ומיישבים אותה, למה ישלטו בידי זרים על אדמת אבותיהם? - מכאן צריך לכונן שלטון עצמאי של היהודים על עצמם. אולי זו הגדרה מצומצמת, אבל זה נסיון להגדיר ציונות על רגל אחת. נראה לי שמתוך זה אתה יכול להוציא ולהרחיב כל דבר שאתה רואה בו ציונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתעלם מהמובן המילולי הפחוס, נמצא ב'שיבת ציון ובניין ירושלים' מגוון של מובנים מסורתיים, שבתקופות שונות הבינו באופנים שונים. לקלוט המוני יהודים מהתפוצות זה לא שיבת ציון של עזרא ונחמיה, וזה גם לא ימות המשיח; ולהפריח את השממה זה לא בניין ירושליים כנגד סנבלט החורני וטוביה העמוני וזה לא להוריד אותה משמיים. שלטון עצמאי, לדוגמא, לא עניין את עזרא ונחמיה. אחרי ביאת המשיח שלטון עצמאי לא אמור לעניין איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים ששבו עם עזרא ונחמיה לא התיישבו רק בירושלים. נכון שלימות המשיח מצפים לקיבוץ גלויות סופי ומוחלט, אבל גם אז היהודים יתיישבו בכל ארץ ישראל ולא רק בירושלים. נחמיה מאוד התעניין בשלטון עצמאי - ואני מדגיש: ברמת האפשר. נחמיה התמנה על ידי המלך לפחת יהודה - הפחה הממונה על היהודים ועל האזור. על האוטונומיה הזו סנבלט החורני, טוביה העמוני וגשם הערבי שלחו איגרות למלך פרס בטענה שנחמיה מורד במלכות ומנסה להתנתק מן האימפריה הפרסית. כמו כן שלטון עצמאי הוא תמיד חלק מהעניין של "חדש ימינו כקדם", או "וכסא דוד מהרה לתוכה תכין", או "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ובסוכות מתפללים: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. וכל יום בברכת המזון: רחם... על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל מלכות בית דוד משיחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על האיגרות קראתי, חשבתי שמצופה ממני להסיק שהן השמצות חסרות שחר. ברכת המזון וזו שציינת בנושאים בסוכות באמת די חד-משמעיות לגבי אוטונומיה. מתוך סקרנות, אתה יודע מתי הקטעים האלה נכתבו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיגרות היו השמצות חסרות שחר. שקר שהתלבש על גרעין של אמת. נחמיה קיבל באישור המלך מינוי למושל האזור, והיתה לו סמכות שלטונית על היהודים ששמרו לעצמם אוטונומיה מסוימת. על פי המסורת, נוסח התפילות נקבע על ידי אנשי כנסת הגדולה - תקופת עזרא ונחמיה. מה שמעורר אצלי את השאלה על ברכות לבניין ירושלים. ואולי בגלל שבית המקדש השני היה חסר דברים שהיו בבית המקדש הראשון, ואולי בגלל שלא היתה להם עצמאות מלאה, ורק חלק קטן מתוך שניים וחצי משבטי ישראל גרו בארץ שמלאה גויים... אולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הבית השלישי'' הכוונה לריבונות יהודית בארץ ישראל, לאו דווקא לבית מקדש בירושלים (שהדתיים בלאו הכי מאמינים שיירד מוכן מן השמיים כשעם ישראל יוכיח את עצמו). לא רק יוצאי לח''י ראו זאת כך. גם משה דיין הפלמ''חניק, בעת מצוק, דיבר על ''חורבן בית שלישי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סגור שזה היה שימוש נפוץ בביטוי "הבית השלישי". השיוך של המשפט הזה לדיין קולקוויאלי, ובכ"ז לא מעיד על הרבה מחשבה מצידו. האיש דימה לחשוב שהוא חי את ההיסטוריה, כמו עוד רבים וטובים... אתה יודע שלזה התכוונו יוצאי לח"י? חשבתי שכן תכננו לבנות משהו סמלי, לפחות זה משתמע מהמזג של שאר העיקרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |