בתשובה לצפריר כהן, 07/01/15 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה איכות אנלוגית היא בהכרח נמוכה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תאורטית שחזור צליל אנלוגי משחזר את הצליל טוב יותר משחזור דיגיטלי שבעצם לוקח דגימות ולא משחזר את הצליל במלואו. קצת כמו ההבדל בין מיץ סחוט טרי למיץ משוחזר מתרכיז. אלא שבפועל השחזור הדיגיטלי משיג לרוב תוצאות טובות יותר. לקלטות השמע היו כמה מגבלות רציניות של שחזור צליל. גם אם היו באיכות מעולה עדיין הציגו רעשי רקע משני סוגים שונים1 וגם איבוד של הצלילים הגבוהים מאוד (האמת קרוב לגבול השמיעה האנושי, אבל כשחסרות ההרמוניות האלו מרגישים את זה בסאונד). לתקליטי הויניל היתה יכולת שחזור צליל ממש מעולה, טובה יותר משל CD, אבל אחרי 100-200 השמעות הם נשחקו ואיבדו חלק מהסאונד, שלא לדבר על התחזוקה הסיזיפית שהיתה נדרשת כדי להשיג את אותה איכות שחזור מופלאה. 1 לאחד קראו hiss ואת שמו של השני שכחתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחזור דיגיטלי יכול להיות מדויק לא פחות משחזור אנלוגי, כל עוד האות שאתה דוגם אותו מוגבל לתחום תדרים מסוים (מה שנכון לגבי צלילים שהאוזן שלנו מסוגלת לשמוע) והדגימה מתבצעת בתדירות מינימלית מסוימת (כפליים מהתדר המרבי של האות, בהתאם למשפט נייקוויסט) וברזולוציה מספקת. הדגימה של CD היא בתדר 44 קה"צ, שאמור לתת מענה מלא לתחום התדרים שעד 22 קה"צ. האוזן שלנו מסוגלת לשמוע תדרים עד 20 קה"צ (הרבה פחות, אם אתה בגיל שיכול לזכור את התקליטים והקלטות כערוצים העיקריים להפצת מוסיקה) ולכן תאורטית הדגימה הזו אמורה לתת שחזור מלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות - אם לדקדק, תדירות הדגימה של CD היא אפילו טיפה יותר טובה ממה שאמרת - 44.1 קילוהרץ. עניין שהרבה פעמים שוכחים הוא שבדיגיטציה של צליל יש שני סוגים של קוונטיזציה: הראשון הוא תדירות הדגימה, שמקטעת את רצף הזמן (ציר ה-x) לנקודות בדידות, והשני הוא "עומק הדגימה" - עד כמה מדויקת המדידה של עוצמת האות (ציר ה-y) בכל דגימה. בקומפקט דיסק משתמשים בעומק דגימה של 16 ביט, מה שאומר שיש בו "רק" 2 בחזקת 16 (בערך 65,000) עוצמות אפשריות. כפי שציינת, עם הגיל, הסף העליון של תדירות השמיעה שלנו יורד מתחת ל-20,000 הרץ. אבל אפילו ירידה ל-10,000 הרץ היא בעצם לא משמעותית כמו שאולי נדמה: התפיסה שלנו את גובה הצליל (כתלות בתדירות שלו) היא לוגריתמית, ולא לינארית. בסקאלה לוגריתמית, הטווח של 20-20,000 הרץ הוא של כמעט 10 אוקטבות, והנמכת הגבול העליון שלו ל-10,000 הרץ גורעת ממנו רק אוקטבה אחת, כלומר כ-10%. בדקתי עכשיו בשני מקומות ביוטיוב את סף השמיעה העליון שלי, ובשניהם קיבלתי בערך 16,000 הרץ, כלומר איבדתי קצת פחות משליש אוקטבה. לא רע יחסית לגיל ולפז"מ שלי ליד מגברים ותופים רועמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ואריק: דיברנו פעם על הצפצוף הגבוה שמפיקות טלוויזיות. עכשיו אני קורא1 שהתדירות שלו היא 15,625 הרץ, כך שכנראה ממש בקרוב אפרד ממנו... __________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצבך טוב. גם האזניים וגם הזכרון עובדים עדיין :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עדיין מצליח לשמוע אותו זה השג מרשים - לא בגלל היכולת השמיעתית שלך אלא בגלל היכולת שלך למצוא מכשיר כזה שעדיין מתפקד. אצלי הצליל הזה כבר מזמן משויך לאותה מחלקה כמו זה של השעון הסופר את השניות עד לשעה תשע בערב ומהדורת מבט עם חיים יבין בשחור-לבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה קל, אני ניגש לחדר האורחים הביתי שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זו שהיתה לנו (שממילא כבר לא ממש תפקדה) תרמנו לפועלים שבנו אצלנו את המרפסת לפני שנתיים וחצי. לא טרחנו להחליף אותה באחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אנחנו מסרנו לפני שלוש-ארבע שנים את הטלוויזיה המצפצפת שלנו, ככה שאולי בעצם כבר הפסקתי להיות מסוגל לשמוע את הצפצוף. במיוחד בשבילך: השעון המיתולוגי פלוס הפתיח של "מבט", מינוס חיים יבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השעון מופיע גם בהמתנה לאופרה לה מרמור מאת פרלש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח לפענח מה מנגן שם את הצלילים הנמוכים (הגבוהים, אני מניח, זה משהו כמו tubular bells?). סתם פסנתר בשני הקלידים הכי נמוכים שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי קונטרבס (פיציקטו) בנמוכים, ויברפון בגבוהים, איזשהו אורגן/הרמוניום/אקורדיון באמצע בשביל האקורדים, ומטרונום בשביל הקליקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר לשמוע את המנגינה טוב יותר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל גנור משמיע לפעמים את השעון הזה בתוכנית האייטיז שלו במוצ''ש. נסה ואולי תהנה, כתלות במידת היכולת שלך לצלוח בדרך לשם את סינדי לאופר וקלצ'ר קלאב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ברור שאפשר גם ביוטיוב, אבל איזה מין סיפוק זה שלא בא אחרי סבל?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איזה מין סיפוק זה שלא בא אחרי סבל"? אני מבין שאם אתה במקרה אוכל ארוחה טובה במסעדה, אתה לא נוהג להזמין קינוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שכן. בחיים צריך להתפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הרבה שנים שאני תוהה מי הלחין את המנגינה הקצרצרה שליוותה את השעון המתקתק בשחור-לבן מהטלוויזיה של ילדותי (תזכורת: המנגינה הזו). בינואר, בעקבות הפתיל הזה, שלחתי אימייל לכמה נפשות רלוונטיות ברשות השידור עם התהייה. רק ערן ליטוין חזר אלי, אבל גם הוא לא ידע, למרות שניסה לברר בקרב הקולגות שלו. ובכן, נראה שהתעלומה נפתרה. בספר החדש "הג'ז בישראל", מאת יאיר דגן, כתוב בפרק על ישראל גיחון (עמ' 35): "גיחון הלחין לרשות השידור את המוזיקה לחצי הדקה לפני 'מבט לחדשות', בו נשמע צליל מטרונום מלווה ונוקש כל שנייה עם מחוג השניות בשעון". דרך אגב, גם אתר האייל השתחל לספר הזה, ואפילו בזכותי (!). בפרק על אלונה טוראל (עמ' 179) מצוטטות כמה פסקאות מהראיון שערכתי איתה במסגרת המאמר "עוד חוזר הניגון". נחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבוד! ואיזו תגלית מעניינת. אני זוכרת נעימת "חכו רגע" אחרת, ששודרה דווקא ברדיו (רשת א'), לפני החדשות. כבר לא זוכרת מדוע לא שידרו בדקה הזו פרומואים. זו היתה חזרה מורטת עצבים על אותו צלצול, שוב ושוב, עד שהגיעה המהדורה. אין לי כרגע כלים להעלות אותה על הצליל, אבל זה הלך כך: טם, ט-טם - טה-טה-טה-טם! ( X 10). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר היטב את המנגינה הנ״ל והיא היתה מופיעה שוב ושוב ללא מנוח גם בתחנות רדיו נוספות של קול ישראל לקראת תחילת השידורים אחרי שביתות (שהיו נפוצות למדי פעם). אמא שלי היתה מוסיפה למנגינה המעצבנת את המילים ״סבלנות, תכף נתחיל״. המקצב של המנגינה הוא: רבע מנוקד, שמינית, חצי, רבע, רבע, רבע, חצי. התווים הם (עד כדי סולם): לה, דו (למעלה), סול, מי,רה, דו (למטה) סול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק, זו! תודה על המיפוי הטונאלי :-) השלב הבא: אני מנסה להבין איזה כלי או מכשיר השמיע את העינוי הסיני הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי המנגינה לא נשמעת מוכרת, חבל. כנראה שאצלנו בבית הרדיו היה מכוון על תחנות אחרות. זו כמובן לא הפעם הראשונה שאנחנו מדקסקסים באייל מנגינות "פילר" ברדיו או בטלוויזיה. ככה בשלוף, אני זוכר את תגובה 183872, תגובה 183778, ותגובה 566782. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פילר נוסף, קצת יותר ארוך, שגם כן היה חוזר על עצמו פעמים רבות עד לתחילת השידור. יש סיכוי שאתה מכיר? קטע | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי לילי הי לו, לזלי קארון ומל פרר בסרט לילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דומה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי גם הקטע הזה לא מצלצל מוכר. אבל תודה על שגילית לי את האפשרות ליצור דרך ויקיפדיה תווים + קובץ שמע של מנגינות. בטח יהיה לי שימושי מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פעם פתיח ליומן של שבע בערב ברדיו - עד היום, אם אשמע אותו אריח ביצה מקושקשת ואדמיין גבינה לבנה 9% באריזות הישנות השטוחות עם המכסה בגווני ירוק ולבן. הבעיה היחידה היא שכרגע אני לא מצליח להזכר איך הוא נשמע אף שברור לי שבעוד חודש, לאחר שהדיון הזה שוב יירד לאותה תהום-נשיה-זמנית שדיוני האייל תמיד יורדים אליה, פתאום יהיה לי רגע אאוריקה כשאזכר בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיזכר, אנא שתף אותנו. כפי שכתבתי פה כבר, לי פעם לקח כמה שנים טובות (יותר מעשר) להיזכר במנגינת הפתיחה של "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר", ואז עוד כמה שנים טובות למצוא הקלטה. גם אני זוכר את האריזות הישנות של הגבינה הלבנה. על חצי העיגול ה"תחתון" של המכסה הופיעו עיגולים קטנים עם האות ת' של "תנובה", כמו כאן. הצבע שלהם באריזה של גבינת ה-9% היה באמת ירוק, והיו כמדומני גם בצבע כחול ובצבע אדום, עבור 5% ו-1% (או 0%?), בהתאמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקשיב עכשיו לראיון עם הצ'רצ'ילים יחד עם רוב האקסלי. השמיעו את הקוראל של באך שהם הקליטו עם הפילהרמונית (מסתבר שהאקסלי לא השתתף בהקלטה הזו ואת הקולות הגבוהים ביצע זמר מלהקת האריות). בכל מקרה, אני זוכר שהקטע הזה שימש כרקע לתוכנית בטלויזיה, אולי מזג האוויר? יכול להיות שזה כבר הוזכר פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על "צ'רצ'יל סבסטיאן באך" באמת כבר דיברנו באייל, אבל לא זכור לי שהקטע היה מנגינה קבועה בטלוויזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אולי יום אחד אזכר. ולמי שלא שם לב, כתבה על רוב הקסלי ולהקת "הצ'רצ'ילים", ועל נגנים זרים נוספים של להקות הקצב הישראליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב, והכרטיס להופעת האיחוד של הצ'רצ'ילים כבר בכיסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי צברתם הרבה יותר תוכן איכותי בתחנות האלה, בהשוואה אלינו, שהאזנו למעבירי הזמן האלה כמו שבוהים בצבע מתייבש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי נוסח העדה שלי, המילים הן ”עוד מעט החדשות“. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם שקט בבייית!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לאיכות האנלוגית של קלטת השמע הביתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה קצת כמו להשוות לmp3 מאיכות ירודה, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |