בתשובה לצפריר כהן, 07/01/15 10:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שהנוסטלגיה לקלטות מעניינת דווקא בהקשר של המאמר המקורי כאן. הקלטות הרי היו הדרך הראשונה של המאזין לבחור לעצמו מתוך אוסף התקליטים (ואח''כ הדיסקים) שברשותו ולבנות לעצמו מקבץ מוסיקלי שמשקף את טעמו-שלו. אם המאמר כאן מתרפק על התקליט כיצירה מוסיקלית שלמה שהיא יחידה אחת שמחשבה רבה הוקדשה לתכנונה, ארגונה וחלוקתה, הקלטות פירקו את כל זה ואיפשרו לכל אחד לבנות יצירה חדשה מתוך הרכבת חלקי יצירות קיימות - סוג של אמירה תרבותית פוסט-מודרנית, אם ממש תרצו. חדי הזכרון יכולים אולי לזכור את השעות הרבות שבילו בחברת הטייפ הכפול במאמץ ליצור את הקלטת המושלמת - בפרט ובמיוחד כאשר זו נועדה לשבות את ליבה (או לפחות לקבל את תשומת ליבה) של מישהי (נדמה לי שהכיוון ההפוך היה הרבה פחות נפוץ). ועוד לא אמרתי כלום על האופן שבו הקלטת שיחררה את המאזינים מכבלי ההאזנה בחדר (שירדן כל-כך מתרפק עליה) ואיפשרה להם לפרוץ אל העולם - בין אם בדרך של הסתגרות מפניו (איש איש והווקמן שלו) ובין אם בדרך של שיתוף העולם במה שאתה מאזין לו (ע''ע שחורים בהארלם עם בום-בוקס ענקי על הכתף). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך. הווקמן היה מכשיר פורץ דרך מבחינה חברתית. הרבה יותר מממשיכי דרכו הדיגיטליים. לתאור המדויק שלך אוסיף רק את הווקמן המקליט שהפך כל אחד ליצרן בוטלגים. בטח עדיין יש לי באיזה מקום את הקלטת שהקלטתי בהופעה של ''קולות שלובים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מהמהפכות של ממשיכי דרכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התעלמתי. אני מכיר במהפכות שלהם ועדיין אומר שזו של הווקמן היתה גדולה בסדר גודל שלם. ללכת ברחוב עם אזניות קטנות על האזניים ולשמוע מוסיקה (שאתה בחרת!) תוך שאתה אוטם עצמך לעולם?? מהפכה אדירה. איכות השמע של הווקמן היתה מצוינת לדורו, וביחס של תמורה למחיר ממש סוף הדרך. ה MP3 לא עשה שום דבר שונה, רק דיגיטלי. האייטיונס עשה לנו חיים יותר קלים, אבל בתשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפח המוזיקה הזמינה להשמעה גדול כל כך שמדובר על שינוי איכותי ולא סתם כמותי. מבחינתי, לדוגמה, התוכן הדיגיטלי מהאינטרנט הוא גם תחליף חלקי לרדיו. עם קלטות זה הרבה יותר מסובך עד בלתי אפשרי. לשם השוואה, בסוף שנות השבעים הפיצו את משנתו של חומייני לציבור האיראני בקלטות. כדי לעשות את זה נדרש ארגון מסובך. היום כל מי שרוצה יכול להקים ''תחנה'' ולפרסם את קשקושיו בנחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה שלך עם הקלטות של חומייני דווקא מדגימה לדעתי את גודל המהפכה. נכון שהיום הרבה יותר קל להפיץ את המסרים ומהפכת הזמינות היא אכן מהפכה רצינית, ומבשרה הבולט מבחינתי היא יוטיוב, עם הזנב הארוך ארוך מצד אחד, ומיליארד צפיות מצד שני. אבל ההבדל בגודל המהפכה הוא שאלמלא קלטות השמע לא ניתן היה כלל להפיץ מסרים כאלה. חומייני לא היה יכול להפיץ את מסריו בתקליטים, ולא ברדיו. רק בכתב. ההבדל בין אי אפשר לבין קשה הרבה יותר גדול מבחינתי מאשר בין קשה לבין קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומייני היה יכול להפיץ את מסריו בתקליטים. מישהו עם קצת פחות משאבים ממנו כבר לא היה יכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לותר הפיץ את מסריו בעזרת הדפוס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, טענה מקובלת היא שהדפוס היה מהפכה גדולה (יותר אפילו מהווקמן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הדפוס אנלוגי להמצאת של הקלטות, מהימים בהם השתמשו בגלילי שעווה. נראה לי שהווקמן, כמכשיר להפצה המונית וזולה של יכולת הקלטה אנלוגי בתחום המלה הכתובה למכונות לינוטייפ. המכונה, שהומצאה בסביבות 1870 ע"י אוטמר מרגנטאלר, אמריקאי ממוצא גרמני(על בסיס נסיונות קודמים לא מוצלחים), איפשרה את הפריצה הגדולה של העיתונות הכתובה, ספרים ודברי דפוס. היא היתה המנוע שאיפשר את מהפכת הדפוס הגדולה, עד לעידן האלקרוני בסביבות שנות ה- 1970. הסרט הדוקומנטרי Linotype מגולל את סיפור המכונה, שכמו הרבה מכונות ומכשירים, נשכחה והושלכה לפח האשפה של ההיסטוריה האכזרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשכחה במשפחתנו. העבודה הראשונה של אבא שלי היתה סדר דפוס במכונת לינוטייפ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |