בתשובה לצבי, 05/01/15 16:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא שמועות בפייסבוק. נשים התייצבו וסיפרו בשמן המלא עדויות נגדו. כולל עובדות איתו לשעבר ב"הארץ", כולל תלמידות לשעבר שהוא השפיל אותן לעיני חבריהם. (בזמן השיעור לאחת הסטודנטיות: "אני יכול להריח אותך מכאן" לאחרת "הייתי עושה לך..." ועוד עדויות שפרחו מזכרוני אבל וודאי הובאו בפני הוועדה כולל תיאור מפורט של אונס שניתן למצוא באינטרנט שפירסמה אשכר, שלא נחקר אך ורק בשל התיישנות) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאייל: בעצם כבר התייחסתי למה שכתבת בתגובתי לעלמה עפרונית שמופיעה מעל תגובתך. להזכיר שתחילת הדיון היתה בידיעה שלאור החליט לתבוע את מפעל הפיס. עמדתי היתה שתביעה כזו היא בדיוק הבמה הנאותה לבירור ההאשמות נגדו: אם ניתן לתמוך בהן באמצעות עדויות (כלומר, נשים שיופיעו ויספרו מה לאור עשה להן, ויוכלו להחקר בחקירה נגדית על ידי עורך דינו, תצהירים בשבועה וכדומה), אז כולנו נדע מי הוא לאור ומה טיבו של הברנש. (זה עדיין מותיר פתוחה את השאלה האחרת האם אופיו ומעשיו של אדם צריכים להשפיע על ההערכה אליו בתחום ספציפי שעליו הוא מקבל הוקרה, למשל כסופר או כמדען). לחילופין, אם יתברר שמפעל הפיס נשען על שמועות ואוירה (מהסוג שעפרונית כינתה 'ציד מכשפות' או 'ג'יהאד פמיניסטי') אני חושב שזה יהיה מביך בשביל מפעל הפיס, וזה יזמין גם אותנו לחשבון נפש. הבעיה היא כיום שכל אחד יכול לכתוב כל דבר בפייסבוק ובאינטרנט בכלל. יש הרבה חדווה בחופש המוחלט הזה, אבל גם נזק פוטנציאלי. יש יתרון לאפשרות להוקיע נוכלים למיניהם (תזהרו מהמכולניק בפינת הרחוב, הוא מרמה במשקל), אבל יש גם אפשרות לשימוש לרעה באפשרות הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, עם כל האי-ודאות של פייסבוק והאינטרנט, אפשר ללמוד משהו לפחות ממה שלא נאמר שם. נניח שלאור הוא איש מופת, בפרט ביחסו אל נשים, והמתלוננות משקרות. אז ממישהו עם הרזומה שלו, שהספיק בוודאי להיות בהמון אינטראקציות עם נשים (כחברות, עמיתות ובעיקר סטודנטיות), הייתי מצפה שתהיינה לא מעטות שיקפצו להגנתו, ויגידו "מה פתאום, הוא בכלל לא כזה", ויתנו דוגמאות. אני לא מסתובב בפייסבוק, יש כאלה? ואם לאור היה רוצה שנחשוב שהוא איש מופת, בפרט ביחסו עם נשים, הייתי מצפה שכשעולות ההאשמות הוא לא יסתפק ב"אתם לא יכולים להוכיח כלום", אלא יוסיף, "אני בכלל לא כזה, ותעדנה... [דינה, מינה, בינה, ונינה הקטנה, ורדינה ועדינה ורינה השמנה]". ואם הוא מאוד לא סימפטי ביחס לנשים? ומה אם הוא די בסדר עם נשים, אבל לא אכפת לו משמו הטוב? על זה לא מכניסים לכלא. אבל להעניק לו פרס ציבורי זו סטירה לנשים שנפגעו ממנו, ולרבות אחרות שנפגעות מאנשים כמותו, בתקופתנו שבה יש מאבק במפורש נגד תרבות שבה גברים רבים מרגישים שמותר להם להתנהג כך. אני חושב שאם נותנים פרס ציבורי על הישגים בתחום האמנות או המדע, בהחלט צריך להתחשב בדמותו הציבורית-חברתית של המועמד, ולשאוף שיהיה דמות מופת. למה? לא בדיוק יודע, בעצם אני מתקשה להבין למה בכלל לתת פרס ציבורי על הישגים כאלה. אם אני ממש מתאמץ, אני חושב שזה כדי להצביע עליו כאיש מופת, לומר "מגיע לו כבוד" - ואם כך, אז חשוב שיהיה בנאדם גם בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיותר פשוט להגדיר היטב את הקריטריונים לקבלת הפרס. אם לא רשום בקריטריונים דבר אודות אופיו של המקבל אז גם אריאל זילבר וגם יצחק לאור וגם שמוליק קראוס ז''ל וגם משה קצב ראויים לקבל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מנית ארבעה שמות, לא אחד ולא שניים אלא ארבעה, אז רק תזכיר לי איזה משהו יצירתי שמשה קצב עשה חוץ מלהיות פוליטיקאי ומורשע בעבירות מין. כתב איזה שיר? ספר? השתתף בתחרות רובינשטיין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מין תכסיס ספרותי כזה. ללכת מן הקל אל הכבד כשהאחרון הוא מופרך לגמרי. אריאל זילבר, אומן מוערך ואיש חביב, מחזיק בדעות קיצוניות יצחק לאור מחזיק בדעות קיצוניות ולא רק שאינו מואשם בחביבות יתרה, הוא גם הואשם באונס והטרדות מיניות שמוליק קראוס אומן מוערך אבל אדם בעייתי מאוד. היה אלים ומעורער, ולא פעם הכה את אשתו. קצב היה פוליטיקאי בינוני וחרא של בנאדם שהורשע באונס ועבירות מין נוספות. לא שייך ומופיע כהקצנה מופרכת של התזה. ההסבר לתכסיס הספרותי מוציא ממנו את העוקץ. אני מקווה שבפעם הבאה תהנה ממנו יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא "מה פתאום, הוא בכלל לא כזה". אולי להפך. אבל בכל זאת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[אני רואה שגם אצלך נצרבו נכסי צאן הברזל הנ"ל בתהליך בלתי הפיך]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ולצורך כתיבת התגובה הזו חיפשתי את המילים. גיליתי נוסחים מנוסחים שונים, כמעט כולם למרבה האכזבה חוזרים לפחות על שם אחד. דווקא האותנטי ביותר כנראה, שיפה ירקוני שר ומילותיו הן מה שמופיע בשירונט, מאכזב במיוחד. התבססתי באופן חופשי על מה שאני שומע בביצוע של אפי בן ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בררו לי מה אתה אומר. יכולות להיות מליון נשים שעבורן הוא היה הגון, סימפטי, תומך, חבר, מה שבא לך. למעשה כמעט בטוח שיש המון נשים כאלה - קשה למצוא מנוול שכל מי שנקרה על דרכו חושב שהוא באמת מנוול - והסיבה שהן לא קופצות היא שהן, כנראה, מבינות שאי אפשר להסיק מהיחס שלו כלפיהן על היחס שלו כלפי אחרות. אם הוא נמשך לבלונדיניות מלאות עם שומה על שלחי הימנית, ייתכן שכלפי השחרחורת הדקיקה עם השפם הקטן הוא ג'נטלמן אמיתי. האיעה שלך קצת מזכירה לי איזו בדיחה ישנה, או אולי היתה זאת סצנה מסרט של האחים מרקס, בו החוקר מטיח בחשוד "אני יכול להביא עשרה עדים שראו אותך מכה את X" ונענה ב"ואני יכול להביא מאה אנשים שלא ראו אותי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה - אין קשר בין הטרדות מיניות ותקיפות מיניות למשיכה. לא קשר הכרחי לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה הבדל בין ''תזהרו, המכולניק בפינה מרמה במשקל'' לבין ''תזהרנה, הגבר הזה כופה את עצמו ביחסי מין''. ההבדל היחיד הוא שהמכוליק ככל הנראה מרמה (בפוטנציאל) את כולם, והגבר כופה את עצמו (בפוטנציאל) על נשים. הבעיה היא לא שכל אחד יכול לכתוב כל דבר באינטרנט, או לפחות - זו לא הבעיה הכי גדולה. הבעיה היא גברים (ואנשים בכלל) שכופים את עצמם (ביחסי מין ובאינטימיות בכלל) בלי להתחשב ברצון של הצד השני. כמו שכבר אמרו לך, ספיציפית במקרה הזה לא מדובר רק ב''שמועות ואווירה'', אלא בנשים שהתייצבו בגלוי, באינטרנט ובכלי התקשורת הממסדיים, כולל בכתבה גדולה בתוכנית ''המקור'', תוכנית שלמיטב ידיעתי מלווה בייעוץ משפטי ולא ממהרת לתת במה לכל בדל שמועה. בעקבות התוכנית (ופרסומים נוספים) לאור גם לא הגיש תלונה על תביעת לשון הרע, ולא הציג עמדה נחרצת מטעמו שמכחישה את הדברים מכל וכל. אני לא מדברת ספיציפית על אשכר-אלדן, אלא על כלל ההתנהלות. עם כל הכבוד למערכת המשפטית, היא לא המרחב היחיד שבו אפשר (וראוי) לברר מחלוקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אסור לתת פרסים לחרא של בני אדם? למשל ידידנו הוותיק לודוויג ואן? למשל שמוליק קראוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתת את הפרס לשמוליק קראוס, לדוגמה, על מה יש לך להתחרט? אם הקריטריונים לקבלת הפרס כוללים מידות מוסריות תתכבד הוועדה ותפשפש בציציותיהם של המועמדים בטרם תעניק את הפרס. ואם הקריטריונים אינם כוללים מידות מוסריות מדוע לשנות אותם בדיעבד? זה מכוער ולא הגון. שלילת הפרס היא הצבעה על האדם כמישהו לא ראוי. אם סתם לא עמד בקריטריון- ניחא. אבל אם עמד בקריטריון ואח"כ עושים לו משפט שדה זה רצח אופי, ולא משנה כמה האופי הזה שכיב מרע עוד לפני שרצחו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואני די נוטה להסכים, לא אתווכח איתך. זה נשמע מסוג הפרשות המדגימות את ההבדל בין חכם לפיקח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר, אבל לא חייבים. יתרה מכך: מותר, אבל לא חייבים להתפלא שחוטפים על כך ביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר נתת, וחטפת ביקורת, האם לגיטימי ומוסרי להתחרט ולמנוע1 את הפרס (ועל הדרך בעצם להכפיש את המנוע) בלי קריטריון מוסדר? 1הזדמנות נהדרת להשתמש ב withhold |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי כן. מותר להיות קשוב (או אם תרצה - להיכנע) לביקורת (אבל לא חייבים להתפלא שחוטפים על כך ביקורת מהצד השני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה על הקריטריונים? יוצא פרטץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "יוצא פרטץ"'? אם אתה לא חושב מראש, ונסחף אחרי הערות מימין ומשמאל זה פרטץ'. כולה מפעל הפיס, לא חללית למאדים. מי אמר שהכל צריך להיות מתוכנן מראש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, דווקא משום שזה מפעל הפיס זה לא צריך להיות מחושב מראש. ועדה של מפעל הפיס זה כמו כרטיס גירוד: יצאו שלוש בננות? מצוין, אפשר לחלק את הפרס; שתי בננות ותפוז? הפסדת את ההשקעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן מדובר בבננה שהרקיבה מרגע שנחשפה לעין הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה צפוי, לא? בננה שיוצאת מקליפתה ונחשפת לחמצן, משחירה. פעם היו עושים הכל בוואקום, באפלה מוחלטת. אילו ימים טובים היו אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רקוב, זה דבש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענין פרסים לאנשים חרא, אני מאמצת את התגובה של הגלילי. תגובה 648796 אבל תגובה 648718 שלה הגבתי, לא דנה בשאלה האם מותר/אסור/ראוי לתת פרסים לחרא של בני אדם, אלא בשאלה האם מותר לנו להניח/לקבוע/להסיק שמאן דהוא עונה להגדרה, על בסיס "שמועות בפייסבוק". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |