בתשובה להמסביר לצרכן, 05/01/15 14:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שהדיון בנקודות 7 ו-9 הוא דיון אחד "צבת בצבת עשוייה". אנסה להתיר את הפקעת הזו. ראשית, "האם לדעתך חלוקת הארץ בין היהודים לערבים היא פעולה מוסרית, בהנחה שהיא אפשרית?" בהנחה שפתרון חלוקה הוא אפשרי הייתי תומך בו. הערתי נועדה להעלות את ההיבט המוסרי הבעייתי של רעיון החלוקה. כמוך גם אני איני טוען שצריך להוריד פתרון מסויים מעל השולחן רק משום שכרוכה בו בעייתיות מוסרית. בסופו של דבר גם מבחינתי מה שקובע הוא סך כל היתרונות והחסרונות בהתחשב באלטרנטיבות. כעת אביא מפת דרכים של הטיעון שלי: א. ישנה העובדה של כישלון חוזר ונשנה של נסיונות של פתרונות חלוקה. ב. בעקבות בנבנישתי אני מציג את ההשערה כי פתרונות החלוקה הם בלתי ישימים/יציבים גם מבחינה בטחונית, גם בגלל הגאוגרפיה, גם בגלל הפיזור הדמוגרפי וגם בגלל העויינות וחוסר האמון בין הקהילות. בנוסף לכך הם גם לוקים בהיבט המוסרי. ג. וכעת עלינו לחזור לתחום הפתרונות של מה שקרוי קונפדרציה או מדינה דו-לאומית כאשר הדגש הוא שהפתרונות המוצעים הם "לא מה שחשבתם". וכאן יש 3 נקודות חשובות: 1. הפתרונות שעליהם מדובר אינן מסוג ה"קול אחד לאדם אחד" (מדינת כל אזרחיה בנוסח לבנון ז"ל) ולא בנוסח הקונפדרציה השוויצרית הפורחת והשלווה, אלא יותר בכיוון של הסכם דייטון-פריז (הסכם דייטון [ויקיפדיה]) שמאפשר כבר כמעט 20 שנה שביתת נשק בין הקהילות הסרבית, הקרואטית והבוסנית המתגוררות בבוסניה-הרצוגובינה ומעורבות גאוגרפית באופן בלתי ניתן להפרדה. 2. שאלתך "מדוע לדעתך הפתרונות החלופיים הללו אינם נשענים על רצון כזה?" היא כמובן שאלה טובה. מובן שלא ניתן להגיע לשום פתרון מוסכם אם אין רצון טוב (לפחות הרצון להגיע להסכם). הנקודה היא כזאת: חוסר האימון והחשדנות בין הקהילות היהודית והפלשתינית הם כל כך מושרשים ועמוקים, שהם מכשילים כל הסכם רדיקאלי מסוג הסכמי החלוקה. הצדדים דורשים בטחונות ומציגים דרישות שהן כל כך מנוגדות שהן מכשילות כל הסכם (זכות השיבה, נוכחות צבאית ישראלית בטחונית בכל השטח, פירוז וסגר מוחלט של השטחים הפלשתיניים והתחייבויות אידיאולוגיות מרחיקות לכת וחסרות טעם). הפיתרון בנוסח ההסכם הדו-לאומי הולך יותר בכיוון של יצירת והקפאת מצב של שווי-משקל המאפשר לכל צד לשמור על האינטרסים החיוניים שלו. הערבים למשל לא צריכים לוותר על זכות השיבה והישראלים לא צריכים לוותר על זכות ההתנחלות. די בכך שיקבע שכל התיישבות של קהילה אחת בתוך הטריטוריות של השנייה תהיה מחוייבת בהסכמת שני הצדדים וכן הלאה. 3. הערתך בדבר הריבונות היהודית נכונה באופן חלקי בלבד. הפיתרון הדו-לאומי יצטרך לאפשר לשתי הקהילות הישראלית והפלשתינית, לשמור על ריבונותן וייחודן הלאומי, אלא שהריבונות הזו לא תהיה גאוגרפית ולא אקסקלוסיבית. 2 הקהילות יקיימו את הסוברניות הלאומית שלהן על אותה יחידה גאוגרפית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלואי! אני לא משוכנע אבל אם לדעת מומחים (כמו בנבנישתי, אבל גם אחרים) פתרון כזה יותר יציב מפתרון החלוקה המוכר, אז את התמיכה שלי יש להם. עם זאת אני חושש שאלו (החמאס והימין הלאומני-דתי-גזעני שלנו) שמסכלים היום הסכם חלוקה, יתנגדו לפחות באותה מידה גם להסכם כזה. מאחר שטרם קראתי את ספרו של בנבנישתי ואני יודע כ"כ מעט על הסכם דייטון, זו תהיה חוצפה מצידי להמשיך בדיון. מה שבכל זאת ידוע לי אפשר לסכם בשתי נקודות: 1. מדובר בהסכם חלוקה ברורה לשתי ישויות טריטוריאליות אשר מאוגדות בקונפדרציה. במקרה הישראלי, המשך ההתנחלויות גורע גם מהישימות של פתרון כזה. 2. רצון טוב לא היה שם - לא מספיק כדי להתגבר על האיבה - נהרגו שם יותר מ-100 אלף איש בפחות מ 5 שנים. הרצון הטוב (או האינטרס) היה של הכוח הבינלאומי - contact group - שלחץ על הצדדים באופן מאוד לא מתון להגיע להסכם. אם אצלינו ימשיכו בשני הצדדים לסכל כל אפשרות לפשרה, אני מקווה שהמעצמות יתאגדו ויכפו הסכם על הצדדים. במקרה כזה לא איכפת לי אם הפלסטינים יחברו את הטריטוריה שלהם לקונפדרציה עם ירדן או עם ישראל או עם מצרים, או ישארלו לבד, או פטנט אחר שייצב את הפתרון. נדמה לי שפעם היה לשלמה בן-עמי רעיון עם אלמנטים דומים: גם פתרון כפוי על ידי המעצמות וגם חלוקה טריטוריאלית עם קונפדרציה. אני בעד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בוסניה-הרצוגובינה: לא ממש. קודם כל הקהילות (סרבית,קרואטית ובוסנית) כל כך מעורבבות שם (גאוגרפית) שלא ניתן כלל לדבר על ישויות טריטוריאליות. החלוקה שם היא ליחידות בגודל של כפר ורחובות. הבאתי דוגמה זו דוקא בגלל האנלוגיה בשאלת ההתנחלויות. מדובר בהסדר המקפיא את המצב הנוכחי וקובע כללים ותקנות המאפשרים לקהילות השונות הלכודות בצבת של משטמה וחוסר הדברות, לתפקד בחיי היום מבלי להרוג אחת בשנייה (וזה "נגרר" כבר 19 שנה). מדובר במשהו שהוא מעין הקצנה של הסכם אוסלו בתנאים של חלום בלהות. 2. רצון בסיום הלוחמה בודאי היה שם, לפחות די כדי לשמור על השקט עד עתה. מלבד זאת, עלית כאן על נקודת התורפה שלי. בעניין זה דעתי קרובה לדעתך. נדמה שהמודלים שמביאים בנבנישתי-קימרלינג מאופיינים ע"י קהילות עויינות יחסית חלשות, שגוף בינלאומי הרבה יותר חזק (בריטניה ואירלנד, האו"ם, האיחוד האירופי, נאט"ו, ארה"ב) מצליחים יחסית בקלות לכפות ולפקח על ההסדר. המצב כאן שונה. הקהילות הניצות כאן חזקות מדי (מצד אחד ארגוני טרור מבוססים עם עורף בינלאומי אדיר ומצד שני מדינה אולי-גרעינית) ומאידך האינטרס של המעצמות הבינלאומיות בסכסוך לא ברור (פתרון/הסלמה/ חימום על אש קטנה?). דבר אחד ברור לכל מדינאי נבון: שומר נפשו ירחק מקן הצפעים המזה"תי. אני מציג את הפתרונות הדו-לאומיים לא משום שאני בטוח בישימותם אלא משום שהפתרונות הותיקים (פתרונות החלוקה) ככל הנראה לא עובדים. ואם רוצים לשמור על תקוה ועל אפשרות לעתיד חייבים לצאת מן הקופסה ולנסות לחשוב על כיוונים נוספים וחדשים. זוהי הסיבה שהבאתי את ה"מתווה" של התזה שלי בתגובה הקודמת. בעניין הבעייתיות של התנהגות המתנחלים אין לי אלא לחזק את דעתך. בימים האחרונים היה דיווח על התנגשות בין מתנחלים ממאחז עדי http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2528325 לבין משלחת אמריקנית (הקונסוליה האמריקאית במז' ירושליים). במצב הנוכחי של "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" ברור שאיש לא יעמיד את מיידי האבנים במקומם. איני רואה צורך או תועלת בתיאור חומרת המעשים האלו. אסתפק ואומר שעוד משיכת מכחול נוספה לתמונת המתנחלים כפירומן ששיכנו אותו ליד מאגר בנזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיידי אבנים ערבים מעמידים לדין? אני כבר לא מדבר על ה"מאבטחים" החמושים שאיימו בנשק על האזרחים, אחרי שהגיעו ללא תיאום כלל עם הרשויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו כן, חבל רק שהמתנחלים לא טבחו ב''מאבטחים'' החמושים (שהם בכלל פלשתינאים אני חושב) וכך חיזקו את ההרתעה כנגד האויבים אבו מאזן ואובמה כאחד. כמה חבל שלא היתה זו משלחת מטעם בלגיה או לוכסמבורג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רק כדי לוודא שהבנתי את העובדות (מוויקיפדיה) לאשורן, כי העניין שם מאוד-מאוד! מבלבל עם שמותיהן של המדינות, הישויות והעמים: בוסניה-הרצוגובינה היא מדינה שהסכם דייטון חילק לשתי ישויות תת-מדינתיות עצמאיות הקשורות זו לזו בקונפדרציה. שתי הישויות התת-מדינתיות הן: -- א. "רפובליקה סרפסקה" - שרוב מוחלט של תושביה הם סרבים (נוצרים אותודוקסים) אשר מזדהים עם אחיהם במדינת סרביה השכנה. -- ב. "הפדרציה של בוסניה והרצגובינה" - שרוב תושביה הם בוסנקאים (מוסלמים) וקרואטים (קתולים) ורק מיעוטם הזניח (<5%) סרבים. יש שם שלושה עמים אבל הניצים במלחמת בוסניה היו הסרבים (שכדי להבדילם מאחיהם מעבר לגבול, נקראים "סרפסקאים") מצד אחד, מול הבוסנים+הקרואטים מצד שני. הסכם דייטון להבנתי הוא מהסוג של "שתי ישויות לשני+ עמים" או "חלוקת הארץ". הוא קבע את הגבול בין שתי הישויות הטריטוריאליות הללו - וגם את החוקה הקונפדרטיבית ביניהן. משהו דומה בארץ-ישראל יהיה חלוקתה לשתי "ישויות תת-מדינתיות" טריטוריאליות, אחת פלסטינית ושכנתה יהודית, כאשר התנחלויות יהודיות מבודדות נשארות בשטח הפלסטיני וישובים ערבים מבודדים נשארים בשטח היהודי. 2. העניין עם המתנחלים (והקשר לסעיף 6.ב. בתגובתך למעלה). אני מבין שאת הסכם דייטון הבאת רק כדוגמה למשהו "אחר" ממה שאנחנו חושבים עליו בדרך-כלל, ושאת הפרטים צריך לקבוע בכל מקרה לגופו ולשעתו. יש אנשים (כמו בנבנישתי) וקבוצות נוספות שחושבות על פרטים כאלו - וזה בעיני מבורך. הטענה שלי היא ש"המתנחלים" (עם החמאס) זוממים ופועלים לסכל כל פיתרון של פשרה (זה עקרוני, בלי קשר לפרטים) והם מובילים לפתרונות של גירוש או אפרטהיד, שעלולים להסתיים במדינה דו-לאומית נוסח לבנון. מה שבטוח עכשיו! הוא שכל הרחבה של ההתנחלויות מצמצמת את מגוון האפשרויות היצירתיות - מסוג הפתרון של הסכם דייטון - ומקרבת את היהודים למדינה דו-לאומית (או גרוע מזה: מדינה שמבצעת טיהור אתני או אפרטהיד). זו איננה פגיעה רק בפלסטינים, אלא בראש ובראשונה פגיעה באינטרסים של היהודים. ולכן, לטענתי, מה שדחוף-קריטי-אקוטי ליהודים לעשות עכשיו הוא לעצור (וככל האפשר לצמצם) את מפעל ההתנחלויות - לא לעשרה חודשים, אלא באופן סופי ומוחלט. ואם כדי לעשות זאת צריך לשחד בפטורים ובקצבאות כמה טרמפיסטים חרדים, אז נשחד. זה רק כסף - חלק מהוצאות המימון והתחזוקה של הפרויקט הציוני. אבל בלי קשר ובמקביל לכל הנ"ל, צריך לפעול לשינוי שיטת הממשל והבחירות כהצעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 הערות שנראות לי מעניינות א. אל תטעה לחשוב שהיחסים בין הקרואטים לבוסניאקים טובים. כל הבלגן התחיל בגלל המרד של הקרואטים כנגד השלטון הבוסני ב-1993. למעשה הבוסניאקים אינם אלא סרבים שהתאסלמו ותרבותית-היסטורית הם קרובים יותר אליהם, אלא שהנסיבות של המלחמה בין קרואטיה לסרביה, איחדה את הקרואטים של בוסניה עם הבוסניאקים כנגד הסרבים של רפובליקה סרפסקה. למעשה ב-1995 (הסכם דייטון) היו רפובליקה סרפסקה ובוסניה יישויות עוינות שכל מגע ביניהם עבר דרך כוחות נאט"ו. במהלך השנים שחלפו, בלחץ נאטו והאיחוד האירופי, נוצק איזשהו תוכן שלטוני לקונפדרציה בין שתי היישויות (כל מיני סמכויות הועברו לדרג המדינה בוסניה-הרצוגובינה). היום הבוסניאקים דוחפים ליותר ריכוזיות של המדינה ואילו הקרואטים והסרבים רוצים דצנטרליזציה (העברת סמכויות לרשויות האזוריות-מקומיות. (מעניין גם להעיר שבירת הרפובליקה סרפסקה היא סרייבו המזרחית אבל ה"רמאללה" שלהם היא העיר באניה לוקה). ב. באופן שכנראה לא עולה כל כך בקנה אחד עם תמונת העולם של חסידי הימין כאן באייל הקורא, בסכסוך הזה, המיליטנטים היו הקרואטים ובעיקר הסרבים. דוקא הבוסנים המוסלמים היו חברה אזרחית כמעט לגמרי עם מעט מאד אוריינטציה מיליטנטית. למעשה נאט"ו נאלצה להתערב כדי להציל את האזרחים הבוסניאקים ממהלך של ג'נוסייד וטראנספר שניהלו הסרבים כנגדם. (מישהו אולי זוכר שבזמנו דובר על כך שישראל תקלוט פליטים בוסניאקים מן הסכסוך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "הרמאללה שלהם"? עשו שם לינץ' בשני חיילי מילואים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם מעניין. באמת הזנחתי את הצד של הפדרציה של בוסניה והרצוגובינה (בה"ג). כאן מדובר בפדרציה שתי-וערב: מצד אחד טריטוריאלי-מנהלי (בית הנבחרים) מצד שני תרבותי-לאומי (בית העמים). כדאי גם לשים לב שלקרואטים ולסרבים יש מדינות משלהם - סרביה וקרואטיה - והאינטרס שלהם הוא לחלק את ב"הג ביניהן - אבל זה יחסל כליל את "השאיפות הלאומיות" של הבוסנקאים. הבעיה העיקרית של האחרונים היא שאין טריטוריה רציפה שעליה ניתן להקים מדינה בוסנית בת קיימא, עם או בלי קונפדרציה. אפשר להזכיר גם שמדובר באזור הקשה ביותר לחלוקה ושמעולם לא היה מחולק למדינות לאום הומוגניות1. הבלקן הוא אזור שבו התערבבו לאומים במשך מאות שנים של שליטה אימפריאלית (עותומנים, הבסבורגים, סובייטים) שהבטיחה את שלומם ושלוותם של העמים המקומיים המעורבים זה בזה. בחסות האימפריות הבלקן היה אזור של סובלנות - בגדול, "וחי זאב עם כבש" 2. רק כשקרסה האימפריה הסובייטית התעוררו שם שוב אנשי הימין הלאומי-דתי-גזעני (למשל מילושביץ) וניסו לבצע טיהור אתני של אדמת "המולדת", כמו שמציעים אנשים מאותו סוג אצלינו (ובעצם בכל מקום שעשו טיהור אתני או רצח עם). בכל מקרה, נדמה לי שהסכם דייטון - בלחץ ובחסות כוחות חיצוניים - לא היה פטנט חדש בבלקן. להפך, זה היה הדבר היחיד שאי פעם עבד שם. הם לא יכולים להיפרד אז הם חייבים שליטה/כפייה חיצונית. כי בגלל המילושוביצים שתמיד צצים, אלמלי מוראה של שליטה חיצונית "איש את רעהו חיים בלעון". אגב, קריסה כזו של הכוח האימפריאלי המאחד כבר התרחשה פעם בשלהי המאה ה-19, בערוב ימיה של האימפריה ההבסבורגית. אז חיפשו פתרונות יצירתיים דומים, כמדומני, לאלו שבנבנישתי מהרהר בהם היום והסוג של ממשל שתי-וערב, מנהלתי-תרבותי, כמו בפדרציה של בה"ג. אז קראו לזה National_personal_autonomy [Wikipedia] והיו גרסאות שונות. הבעיה היא שזה יכול לעבוד רק בכפייה מבחוץ. ובמקום שבו המילשוביצים משתלטים, אין מנוס מהתערבות חיצונית. _______ 1 תראה מה ג'. ס'. מיל, שהיה אחד ממקדמי הלאומיות (הליברלית), כתב על האזור הזה ב 1861: There are parts even of Europe in which different nationalities are so locally intermingled that it is not practicable for them to be under separate governments. The population of Hungary is composed of Magyars, Slovaks, Croats, Serbs, Roumans, and in some districts Germans, so mixed up as to be incapable of local separation; and there is no course open to them but to make a virtue of necessity, and reconcile themselves to living together under equal rights and laws. 2 אגב, בבלקן היו יותר סובלניים גם כלפי היהודים
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מה זה סובלנים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אשר אמרתי: בכל מקום צצים המילושוביצים שלו. גם אצלינו (דמיין כאן לינק לראי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדמיין?! תצרף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאמרת, אמרת ש"בבלקן היו יותר סובלניים גם כלפי היהודים". וכדאי להזכיר שלא רק הקרואטים שיתפו פעולה ברצון ובשמחה עם הנאצים בהמדת היהודים, גם הבוסנים התגייסו בהמוניהם ל"דיוויזיית אס אס הררית ה-13 'חאנדיאר"' שהקים חאג' אמין אל חוסייני, אבי הנאציזם ה"פלשתינאי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון לסווג את מלחמות הבלקן ע"פ גזע ודת הוא בבחינת תעמולה. לא רק שטיטו עצמו היה קרואטי-סלובני אלא שהבוסנים שחלק מהם עשו חיל בטבח סרבים ויהודים, חלק אחר מהם נרדף ונטבח ע"י הצ'טניקים שהיו סרבים אשר לפעמים שתפו פעולה עם הגרמנים ולפעמים לחמו בהם (בעיקר הם לחמו בפרטיזנים של טיטו). ראה למשל: וזה בלי להזכיר בוסנים שהיו בכלל חסידי אומות העולם כמו זיינבה הרדגה [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו גם גרמנים שהיו בכלל חסידי אומות העולם, למשל אוסקר שינדלר. אז מה? זה מוכיח ש"הגרמנים היו סובלנים כלפי היהודים"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין לדעתי מה שנאמר על הסובלנות בבלקן כלפי יהודים די נכון לפחות בנוגע לבוסנים. העובדה שתחת ההסתה של המופתי (שהיה צריך להביא אותו לבוסניה מפני שאנשי הדת הבוסניים אסרו לשתף פעולה עם הכובשים הגרמנים-איטלקים) הצליח הס"ס לגייס 2-3 דיויזיות בוסניות, אינה סותרת בהכרח מסורת של יחס סובלני ליהודים מצד הבוסניאקים. אאל"ט הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר של מתגייסים זרים לס"ס היו ההולנדים והאזרים (מאזרביג'אן) - לא בדיוק אנטישמים מצטיינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, 4 דיביזיות (ה 7, ה13, ה23 וה24), שזה המון מתוך סה"כ 38 דיביזיות וואפן SS שהיו לנאצים בכל אירופה לאורך כל מלה"ע II. הידועה שבהן (ה13, "חאנדיאר") מנתה 21,000 חיילים. שנית, אתה משווה את מס' המגוייסים ממדינה של 4 מליון איש כיום (בוסניה) למדינות של 17 מליון (הולנד) ו10 מליון (אזרבייג'אן)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שתשובה ממוקדת למה שכתבת כאן מחמיצה את המטרה. התשובה שלך היא פרט מתוך התמונה הגדולה בה מנסה הימין הישראלי ובפרט הימין הדתי לצייר את העולם האיסלמי המודרני כחלק אינטגרלי של האידיאולוגיה הנאצית. להערכתי, המחוייבות וההתלהבות מן הקישור המקושקש הזה נובעת מהבהלה מפני מה שנשקף במראה לאותם אנשים ורצון להרחיק ולהנגיד עצמם למה שכל כך דומה להשקפת עולמם. מדוע אני מתאר את הקישור הזה כ"מקושקש"? משום שהוא מתעלם מן העובדה הבלתי נוחה של עשרות אלפי מוסלמים שנלחמו בשורות בעלות הברית הקולוניאליסטיות (בריטניה וצרפת החופשית). די בעובדה זו כשלעצמה כדי למוטט את כל הבניין המפואר של סיפורי המופתי ורשיד אל כילאני. לתנועות המרקסיסטית-בולשביקית, הנאצית והאיסלם הפונדמנטליסטי (ועוד תנועה אחת שלא נזכיר כאן את שמה) יש קוי דמיון רבים המבטאים את העובדה שכולן תנועות מודרניות שפרצו כמעט באותו זמן (2 העשורים הראשונים של המאה ה-20). מעבר לכך ברור כי העמדה של העולם המוסלמי כלפי הסכסוכים האירופיים הגדולים היתה הרבה יותר מורכבת מאשר הזדהות אידיאולוגית עם צד אחד. בכל מקרה השיקולים היו לא פחות אופורטוניסטיים מאשר אידיאולוגיים (בבחינת "אויבו של אויבי"). העובדה היא שהמופתי רתם את עצמו לעגלה הנאצית בעוד הטורקים למשל בחרו בסופו של דבר בצד השני. ובחזרה למקרה הפרטי: מה בעצם שגוי ברתימת הקרון הבוסני לסיפור הגדול של הנאציזם האיסלמי? אותן יחידות של בוסנים שגוייסו לס"ס (לרוב תחת פיקודם של קצינים קרואטיים מן האוסטשה) היו כנופיות של שכירי חרב וחלאת המין האנושי (ובכך לא היו יחידים במינם). נכון שהיחידות האלו הצטיינו במעשי טבח ביהודים וסרבים, אלא שהם לא היו כפי המסתבר בררנים במיוחד. אאז"ן אפילו אותו צדיק ידוע, המופתי, נאלץ לנסות לרסן אותם ואף להתלונן עליהם בפני השלטונות הגרמנים בגלל התנהגותם כלפי בוסנים-מוסלמים אחרים. אם תרצה לומר שאותם גייסות הצטיינו בקנאותם האידיאולוגית, אף זה יהא מופרך. המגוייסים הללו הצטיינו בעיקר בעריקות ולקראת סוף המלחמה רבים מהם אף עברו צד והצטרפו לכל מיני כוחות פרטיזנים שהתרוצצו בבלקן. מסיבה זו הניסיון שלך לקשור בין מעלליהם הנתעבים של אותן כנופיות מגוייסות (שאכן התבלטו בפראותן אפילו בקרב יחידות הס"ס הלוחם) לבין מערכת היחסים בין הבוסנים-המוסלמים ליהודים הוא בבחינת הרחבה חסרת הצדקה. ההקשר הזה רופף בכל קצותיו שכן הבוסנים כקבוצה מעולם לא היו ידועים כקנאים איסלמיים. ולחברים שאינם יכולים מבלי לנסוך למלחמת הדתות שלהם גם קצת גזענות, נוסיף גם שהקשר בינם לבין הערבים קלוש. הבוסנים הם תערובת של מיעוט מהגרים טורקיים עם רוב של מומרים סלאביים. אפשר להזכיר בהזדמנות זו כי משתפי הפעולה עם הנאצים שגילו את הנאמנות הגדולה ביותר לאדוניהם החדשים היו הסובייטים ("צבא השחרור הרוסי" אנשי ולאסוב וה-Hiwis למיניהם). האם מכאן מקישים על האידיאולוגיה הנאצית של הרוסים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אולי אני מפספס,כי קשה לי לקרוא טקסט ארוך) אתה משווה אנשים שהתגיסו כבודדים לארגונים ומדינות? אתה מצדיק את דרויאנוב,הטורקים שאימצו את החילוניות השתלבו בעולם המוסרי המתקדם והמודרני,בעוד הברברים הנאצים הערבים השתלבו עם הברברים הנאצים האירופים. אם ניקח לדוגמה (מקרית לגמרי) אומה אחרת-היהודית,בודדים (היום,(כתוצאה של שטיפת מח אינטנסיבית והרבה יותר מידי כסף) קצת יותר הדרדרו לכך) שיתפו פעולה עם הנאצים הרוב היו עם העולם המודרני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעולם לא טענתי ש"העולם האיסלאמי הוא חלק אינטגרלי מהתפיסה הנאצית". האידיאולוגיה ה"פלשתינאית" ככלל, ובפרט תנועת הפת"ח - לא החמאס, היא היא ממשיכת דרכה של התנועה הנציונל סוציאליסטית - באידיאולוגיה שלה, במקורות שלה, ובמנהיגיה. לא בכדי מנהיגה כיום הוא ד"ר להכחשת שואה. נכון שלתנועות האיסלמיסטיות המודרניות לסוגיהן (חמאס, דאעש, אל קעידה, חיזבאללה וכו') יש מכנה אחד משותף עם התנועה הנציונל סוציאליסטית, והוא היותן אידיאולוגיות רצחניות (למעשה האיסלאם הקדום הוא האידיאולוגיה הרצחנית המקורית), אבל זה משותף גם למרקסיזם למשל, מה הרבותא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי - גם בדרכי פעולתה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |