|
||||
|
||||
מחוץ לשאלת הפרס, האם מישהו יכול לספר מעט על הישיגיו של לאור בשירה? |
|
||||
|
||||
די מעפנה למען האמת. דוגמה קטנה: "לוֹמֵד לָלֶכֶת, לְדַבֵּר, אַבָּא, אִמָּא, פֶּרַח, פָּרָה, עֵץ, עָנָן בַּיִת, גַּן, דָּג זָהָב" בקיצור, הוא אולי גר בתל אביב, אבל משורר ברמת גן. |
|
||||
|
||||
ומה רע בשורות האלה? שלוש המילים הראשונות מתארות מצב ולאחריהן הדגמה שלו. זה יוצר קצב והעברת מסר לקורא/שומע תוך כדי תנועה. (אין בכך כמובן להצדיק את לאור מהמעשים המיוחסים לו או להתכחש לכך שאכן לא הגיע לו לקבל את הפרס.) |
|
||||
|
||||
אין שום רע, אבל גם אין שום טוב. בינוני לחלוטין. |
|
||||
|
||||
גם בעיניי זוהי שורה יפה מאד. היא מציגה את המושגים הראשוניים שרוכש ילוד אישה בעולם, כאילו מסר אותם בעצמו. המינימליות אינה מעידה על דלות הביטוי או המובן של השיר, אלא על חווית החיים הראשונה של הפעוט, על המגע המוקדם הראשוני עם העולם ועם השפה. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שזאת אומנות? כלומר,זאת יצירה של אדם בעל שאר רוח? (אני יודע שבאומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה וכו') |
|
||||
|
||||
בענווה ובלי שמץ של התייפייפות, אני בהחלט חושב שכן. המילים הפשוטות הסתמיות לכאורה, שנראה כאילו הן נלקחו באקראי, ואולי הן נלקחו באקראי, הן פחות או יותר דרך הבראשית של כל פעוט ופעוטה שמגיח לאוויר העולם, והם קשרי השפה הראשונים של החיים. הערך האמנותי של השיר בכך שהוא מציב את הקורא ומפגיש אותו עם אותה נקודת ההתחלה. |
|
||||
|
||||
ברשותך,(אם יש לך כח) אתה יכול לכתוב צירוף מילים בסיסיות שלא יהיה נכון לכתוב את מה שכתבת כרגע? אם כן,זה ילמד אותי להבדיל בין סתם מילים אקראיות לאומנות. אם לא,אז.. |
|
||||
|
||||
משפט שהיה אפשר לומר גם על ''אבא, אמא, במבה''. |
|
||||
|
||||
כלומר משתמשים בכישורים שלהם למטרות מועילות. בהבדל ממשוררים/סופרים שמנסים להתפרנס מ"אמנות טהורה". כנ"ל לגבי אמנות פלסטית, סרטים, מוסיקה. גם שם האמנות זו אותה אמנות וההבדל הוא שמתעלים את האמנות לכיוון שניתן להתפרנס ממנה. |
|
||||
|
||||
ים כחול, סירה ונשר שמש זהב אדום. עינים קטנות מסתכלות וחוקרות מציירות לי את כל העולם, פי רי פי פי... בית עם גן ושובך יונים וילדה בשמלה של פרחים. אבא ואמא, אני שם באמצע, מטיילים לנו עם כוכבים, פי רי פי פי... עפיפון וציפור, אוירון בשמים ולוין, אלוהים (,) זה רחוק, זה רחוק. ופתאום אני הילד, שחי מחדש בעולם של צבעים, מצייר לי את כל העולם. חי מחדש בעולם של צבעים, מצייר לי את כל העולם, פי רי פי פי... (אילן גרוניך) |
|
||||
|
||||
אילן גרוניך תובע את מפעל הפיס בדרישה לקבל פרס? |
|
||||
|
||||
השיר המלא: השורה האמורה היא ציטוט של תינוק או ילד. רוב שאר השיר פיוטי יותר. אני לא מתיימר לשפוט שירה מעבר לכך. |
|
||||
|
||||
הבאת השיר בשלמותו היא גילוי מכמיר. שוב לא הפעוט כתב את השיר. בכך נדרס קולו של הפעוט, התמים הפשוט ושאינו מוגן, תחת הר של מלים כבדות, מלים מנוקדות של מבוגר, של המחבר, אשר מטיח בקורא תוכחה של הורה באמצעות הגדיו האירוניים. |
|
||||
|
||||
רק בגלל הזמן בני אל תהיה טייס. כמה זמן עד שלומדים מתאמנים מסתכנים לומדים עוד מחדדים כדי שלא לפגוע סתם. הייה משורר בני. השמץ כאוות נפשך בשם האמנות, שב בתל אביב ספוג הערצה איוולת. לכלך חופשי קבל כבוד פרסים דגי זהב. אמת אינה שם המשחק, גם לא הוגנות. הייה משורר בני, מלים מנוקדות בכתיב חסר, שנאה שבורת שורות, וזהו. מי שממש רוצה מורשה בזאת לשבור שורות ולנקד לפי הטעם. |
|
||||
|
||||
ושוב מוכחת בורותו של מוקיון הפריפריה שחושב שבהבאת כמה שורות (טובות כשלעצמן, בניגוד לתפיסתו הפשטנית מאוד) הוא מייצג את כלל שירתו של המשורר ובכך חושף את קלונו. לא רק שהשורות טובות כשלעצמן כאמור, הן גם משתלבות יפה במירקם הכללי של השיר שמעביר את המסר שלו בצורה ברורה - החיים קשים ומורכבים בניגוד לתפיסת הזבנג וגמרנו של מקדשי המלחמות. ליצחק לאור מגיע פרס על שירתו אבל לא מגיע לאדם הידוע במעשים שעשה להתכבד בפרס כלשהו. |
|
||||
|
||||
לא סובלת את לאור האיש, ולא לכל שירה אני מתחברת. אבל זה שיר נהדר. |
|
||||
|
||||
אני מצטרף. לא רק שאני לא מתחבר לכל שירה, גם המסר של השיר הזה צורם בעיני. אבל היופי שבו מדכא אצלי זמנית (אילו היינו בעין הדג הייתי כותב ''מסספנד'') את הרתיעה מהמסר. מה אפשר לבקש יותר משיר פוליטי. |
|
||||
|
||||
רציתי לגלות שהשיר גרוע ולא הצלחתי :-/ |
|
||||
|
||||
תגיד Withholding, אל תתביש. |
|
||||
|
||||
חוכמה גדולה, להוציא את השיר מהקשרו. ________________ צָנַח לוֹ זַלְזַל עַל-גָדֵר וַיָנֹם הזו שורה שראויה למתכנה "המשורר הלאומי"? באותה מידה יכולת, כביכול, להחליף אותה בכל תיאור אחר של טבע עירוני נפוץ. מצא לי השיר החביב עליך, ואבחר בו שורה, אוציאה מהקשרה, ואקבע שהמשורר דרג ח'. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי, זו רק דוגמה קטנה. גם השיר בשלמותו הוא לא גליק גדול. בינוני לחלוטין. לעומת זאת, ''צנח לו זלזל'' (אפילו השורה הבודדת שציטטת) הוא נכס צאן ברזל של התרבות העברית. |
|
||||
|
||||
"יצחק לאור הוא מן הבולטים במשוררים שהופיעו בזירת השירה העברית בשלושת העשורים האחרונים. בתקופה זאת הוא יצר גוף שירה המצטיין בעומקו, במורכבותו ובעוצמתו. השירה של לאור מתאפיינת בליריות ובקונקרטיות הדרות בכפיפה אחת. בשירתו, לאור מגיב למציאות הקיומית וההיסטורית, תוך שהוא עוסק במרקמי היחסים האנושיים הבסיסיים: אהבה ותשוקה, מוות, שכול, אבהות, מחלה, בגידת הגוף והתבלותו, זיכרונות ילדות וגעגועים להורים שאינם."1 1 מצטט שורות אלה לא מבין בשירה ו/או באונס, אבל למד לחפש בגוגל. |
|
||||
|
||||
שירתו של יצחק לאור מחזקת את הדיעה הקדומה (והפסולה, כמובן) שיש לי על אנשי רוח. |
|
||||
|
||||
כאמור, בשירה אני לא מבין... אבל לא ברור לי מה אתה רוצה דווקא מלאור1. יש מי שמשלם לו עבור השירה שהוא מייצר ולא משלם לך (או לי) עבור השירה שאתה (או אני) מייצר - הוא לא מאלץ אותך לשמוע (או לקרוא) את שירתו - הוא לא אונס במהלך ייצור השירה, ומתוקף חוק ההצע והביקוש, אלמלא הוא היה מייצר את שירתו, מישהו אחר היה מייצר שירה שהיתה עונה לביקוש בשירה הזאת. אתה לא אוהב את השירה שלו - על תקנה את ספריו. 1 ז"א, חוץ מהקטע של האונס2, ההטרדה וגסות הרוח. 2 לכאורה. |
|
||||
|
||||
השאלה אם מתוקף חוק ההיצע והביקוש, אלמלא הוא היה אונס, מישהו אחר היה אונס... |
|
||||
|
||||
לא, הרי הבעיה באונס היא שיש הרבה הצע ואין ביקוש בכלל. |
|
||||
|
||||
הייתי שמח מאוד אילו אנשים מסוגו של יצחק לאור היו מתפרנסים ממכירת ספריהם למי שחפץ בכך. פרס ראש הממשלה, לדוגמא, ניתן לדוד החביב הזה מכספי המיסים שלי. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ברור לי מה אתה רוצה ממנו1, לא הוא נתן את פרס ראש הממשלה לעצמו, הוא לא הראשון שקיבל את פרס ראש הממשלה ולא האחרון. 1 ראה 1 למעלה. |
|
||||
|
||||
יש הרגשה שהוא קיבל את הפרס לא תודות לרמת האמנות שלו (הבינונית) אלא תודות לדעות שלו. שמאלנותו-אומנותו. |
|
||||
|
||||
זאת הרגשה פרטית שלך, ולא אחת שמבוססת על עובדות. לאור הוא לא הישראלי היחיד בעל דעות שמאלניות, רובם המוחלט לא קיבל שום פרס (ו/או הואשם באונס). אני לא יודע על שום מה הוא קיבל את הפרס, אני לא יודע אם זה בגלל שהאומנות שלו (ביננונית או לא1, נראה שהשופטים אהבו אותה), בגלל שיש לו תמונות של מנכ"ל מפעל הפיס משתעשע עם נער ליווי, בגלל שהוא שיחד את חבר השופטים, בגלל שהוא איים לאנוס את שרה או בגלל שהשופטים קיווו שאם הם יתנו פרס למי שמקורב לשוקן הם יוכלו לעבוד בהארץ. דבר אחד בטוח: זה לא בגלל דעותיו. 1 כאמור, אני לא מבין כלום בשירה. |
|
||||
|
||||
אתה לא יודע אם זה בגלל שיש לו תמונות של עוזי דיין עם נער ליויי, אבל אתה כן יודע שזה לא בגלל דעותיו? |
|
||||
|
||||
כן, זה בדיוק מה שאמרתי. פשוט מפני שההסבר של הדעות מנוגד להגיון (מהסיבה שהוסברה בפתיחה של תגובה 648508). |
|
||||
|
||||
הוא תובע את מפעל הפיס בגלל שלא נותנים לו פרס... |
|
||||
|
||||
הוא תובע את מפעל הפיס בגלל שהם שינו את דעתם לגבי הפרס שלו. |
|
||||
|
||||
1. להזכירך, אתה הוא זה ששינה את הנושא והעלה את עניין הכסף בתגובה 648456 - לא אני. כנראה שתגובה 648453 שלי לא היתה ברורוה (רמז - הלינק באתר). 2. בנושא הכספים שמוזרמים ל״אנשי הרוח״ על ידי וועדות עלומות אין לי טענות למקבלי הכספים, אלא לרשויות. 3. אני לא רוצה כלום מיצחק לאור. ממש כלום. למעשה אשמח מאוד לשכוח שהוא קיים. 4. התוודתי שהדמות שמצטיירת מהפרשה הנ״ל ומהשירים שלו שקושרו בדיון הנוכחי מחזקת מאוד דיעה קדומה מסוימת (ופסולה כמובן) שאני חוטא בה. דיעה קדומה היא דבר רע ואין לי כוונה לנסות להגן עליה. |
|
||||
|
||||
1. כנראה שהיא לא היתה ברורה. איכפת לך להסביר? 2. למה אתה מכוון ב"וועדות עלומות"? 4. לא הבנתי מה הקשר בין התגובה שלך לשלי. |
|
||||
|
||||
בעיני משורר די בינוני, אבל סופר מצוין ('עם מאכל מלכים', 'ועם רוחי גווייתי' - שניהם רומנים מעולים). |
|
||||
|
||||
עם מאכל מלכים זה הספר הגרוע ביותר שקראתי. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק עונה על שאלתך, אבל אודה ואתוודה שלא הצלחתי לצלוח אפילו אחד ממאמרי הביקורת הארוכים שלו במדור הספרות ב''הארץ''. |
|
||||
|
||||
אני הפסקתי לנסות כשסיפור האונס וכו' התפוצץ לראשונה לפני כמה שנים. לא בא לי לאמץ את האינטלקט בשביל (כנראה) חרא של בנאדם. זה חרם קל מאוד - כמה ממיטב כוכבי הרוק של העשורים הקלאסיים בוודאי היו חרא של בני אדם ביחס לנשים, ונראה אותי מחרים אותם. אבל כאמור, לאור תבע ממני להתאמץ. יש עוד הבדלים רלוונטיים. |
|
||||
|
||||
לא שאני מצדיק את הרוקיסטים האגדיים, אבל כוכב רוק לא מתיימר להיות הרבה יותר מנהנתן עם כשרון מוזיקלי והופעתי ענק, ואגו ענק עוד יותר. גם אם זה לא נכון לגבי כולם, זה כמעט חלק מהג'וב דסקריפשן שלהם. אצל לאור, שבין השאר פרנסתו על מאמרים חריפים על כמה אנחנו רעים ופוגעים ב"זכויות אדם" על ימין ועל שמאל (פאן אינטנדד), הניגוד הזה הרבה יותר משווע. כוכב רוק לא מתיימר להוות מגדלור מוסרי, וכשהוא כן זה נוטה להיות פאתטי1 1כן,גם כאן יש יוצאים מהכלל. |
|
||||
|
||||
נכון. בדיוק על זה חשבתי כשכתבתי שיש עוד הבדלים רלוונטיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |